הגינה הייתה ריקה בשעת הצהריים והשמש קפחה על הראש, אבל את קאי הצעיר החום לא הרתיע. הוא ישב שם על הספסל הקבוע שלו בכניסה לגינה, הוציא מהתיק הבלוי את המנדולינה שאהב כל כך וניסה לנגן את המנגינה שהתנגנה בראשו במשך שלושת השיעורים האחרונים בבית הספר. הוא ניגן אותה לעצמו חרישית כשצחוק קולני הסיט אותו משלוותו. "הנה הוא כאן הנגן הבכיין…" נשמע קולו הלעגני של סטיב, אחד הילדים, שלעג לו בכל הזדמנות בבית הספר. הוא הסתובב לעבר קבוצת הילדים שהייתה מאחוריו והכריז: "אתם יודעים מה הבעיה של קאי? שהוא חושב שהוא יודע לנגן. אולי באמת הגיע הזמן שנשבור את המנדולינה שלו, ונראה לו שהוא לא באמת יודע לנגן!"
"לא!" צעק קאי בכעס. "אתה לא נוגע במנדולינה שלי!" אבל סטיב היה גבוה וחזק ממנו, הוא חטף ממנו את המנדולינה והשליך אותה בפראות על הרצפה. סדק גדול הופיע על בטנה של המנדולינה. קאי ניסה בקושי לעצור את עצמו מלבכות, אבל הדמעות זלגו על לחייו ללא שליטה. "אנחנו נשאיר אותך כאן לבכות על המנדולינה שלך, אולי תצליח להלחין מנגינה חדשה של בכי", אמר סטיב בצחוק מתגלגל ונעלם ביחד עם חבורת הילדים שאיתו.
קאי היה מושפל ופגוע עד עמקי נשמתו. הוא הרים את המנדולינה השבורה ועשה את דרכו הביתה, כשדמעות זולגות על לחייו.
בבית, כשסיפר לאימו על התקרית עם סטיב, היא כעסה מאד. "אני אדבר עם המורה שתדבר עם ההורים שלו, אני אדאג שהוא יתקן את המנדולינה שלך!" קאי לא התנחם, אבל הכאב גדל עוד יותר ביום למחרת. קאי רצה לצאת כמו בכל יום שישי לבית הזקנים המקומי ולנגן, ואז נזכר במנדולינה השבורה. הדמעות שבו והופיעו בעיניו.
לבסוף החליט ללכת לבית הזקנים ללא המנדולינה האהובה. הוא הגיע בעיצומה של ארוחת הבוקר וזכה למחיאות כפיים מהזקנים כשנכנס פנימה. "איפה המנדולינה שלך?" שאל אותו ג'ים, אחד הקשישים, שהתפלא לראות את קאי ללא המנדולינה האהובה עליו.
"חבר שלי מהכיתה שבר אותה!" אמר קאי בקול עצוב. מבט כעוס עלה בעיניו של ג'ים. "מי זה הילד ששבר לך את המנדולינה?" שאל. "קוראים לו סטיב!" אמר קאי, וג'ים קם ממקומו כרוח סערה. "אתה לומד בכיתה ח' בבית הספר המקומי. נכון? האם סטיב רודמן, הנכד שלי, שבר את המנדולינה?!"
קאי השפיל את מבטו והנהן בשקט. "אני מבקש סליחה, לא ידעתי שהוא הנכד שלך!" אבל ג'ים השיב לו בחיוך. "אתה לא צריך להתנצל, בחור צעיר, אל תדאג לגבי המנדולינה שלך. כבר היום אשוחח בעניין עם הבת שלי. עוד היום יקנה לך סטיב מנדולינה חדשה ואפילו יבקש ממך סליחה על מעשיו!"
קאי הנהן בראשו לאות תודה. כבר באותו ערב התייצב סטיב המבויש בפתח ביתו של קאי ביחד עם אימו כשבידיו מנדולינה חדשה, אותה קנה מכספי החסכונות שלו. הוא הביא עמו גם מכתב סליחה קצר שכתב עבורו. קאי ראה את פניו המבוישות של סטיב ושמע מאמו שהוא קנה את המנדולינה מכספו, והבין שג'ים, הזקן החביב מבית הזקנים, טיפל בעניין בצורה שאינה משתמעת לשני פנים והמקרה הזה לא יחזור על עצמו בעתיד.
יומיים לאחר מכן התייצב קאי בפתח בית הזקנים המקומי כשעל כתפו הנרתיק הישן ובתוכו המנדולינה החדשה. ג'ים קיבל אותו בטפיחה על השכם וסיפר לחבריו בגאווה כיצד טיפל בעניין במהירות. "איפה פתק ההתנצלות של סטיב? אני רוצה לקרוא אותו!" אמר ג'ים.
קאי לא הספיק לחשוב וג'ים בטבעיות פתח את הרוכסן של תיק המנדולינה וניער אותו בספונטניות על השולחן. אבל מתוך התיק נשרו בפתאומיות עשרות פתקים מקומטים ובלויים בצבעים שונים. חלקם היו אפילו דהויים. ג'ים הרים את הפתקים והחל לקרוא אותם בקול לעיני חבורת המבוגרים הסקרנית. "סליחה שצעקתי עליך". "אני מתנצל, לא התכוונתי לשכוח ממך", "הייתי צריך להגן עליך…", "אני ממש מתבייש ממך, סליחה שלא היה לי אומץ להתנגד להצקות שלהם". הפתקים, שנכתבו בכתב ילדותי, היו מקושקשים על ניירות שונים, כמו דפי עבודה, קבלות, ודפים מספרי החשבון והקריאה בבית הספר.
"מהם כל הפתקים האלו קאי, מדוע אתה שומר אותם?" שאל ג'ים וכולם תלו בו עיניים מסוקרנות ומופתעות. "הפתקים האלו מציינים את כל הפגיעות שפגעו בי החברים שלי במהלך החיים…" אמר קאי בשקט ובעיניים מושפלות. "אני שומר אותם כאן קרוב אליי, בתיק של המנדולינה, כדי לזכור שהם באמת התכוונו למה שהם כתבו, כדי שלא אשמור בלב שלי טינה לאף אחד מהחברים שלי. ושאזכור תמיד – שבכוחה של המנדולינה שלי להסיר את הכעסים, לחבר את הלבבות ולהעלים את רגשות השנאה והכאב, גם מליבי וגם מליבות אלו שנמצאים מסביבי…"
שקט שרר באולם למספר שניות. המבוגרים שמסביב מחו את הדמעות מעיניהם. ורק רעם מחיאות הכפיים שהחלו לאחר מכן ונמשכו דקות ארוכות מנעו מקאי להתחיל ולנגן…
*
תפקידה של הסליחה היא לאפשר לנו באמת לסלוח ולנקות את הלב מכל מחשבה רעה ורגש של טינה, וככה נוכל לצעוד קדימה בלי לשאת שום דבר רע על הלב שלנו, על אף אדם. וגם אם מישהו טעה ועשה לנו רע, הלב שלנו מספיק גדול ורחב כדי להכיל אותו ולסלוח, כי כולנו בני אדם.
