בְּתוֹר הַבֵּן הַקָּטָן בַּמִּשְׁפָּחָה, מְכַנִּים אוֹתִי בַּבַּיִת: אֶפְרוֹחִי. כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי כְּבָר בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה כִּמְעַט. לֹא אֹמַר לָכֶם שֶׁזֶּה מַפְרִיעַ לִי, כִּי זֶה לֹא. יֵשׁ לִי שְׁנֵי אַחְיָנִים יוֹתֵר גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי. אֶחָד בְּחָדְשַׁיִם, וְאֶחָד בַּחֲצִי שָׁנָה. אֲנַחְנוּ חֲבֵרִים טוֹבִים מְאוֹד. כְּבָר מִגִּיל אֶפֶס יֵשׁ לָנוּ תְּמוּנוֹת מְשֻׁתָּפוֹת, לְבוּשִׁים בִּבְגָדִים תּוֹאֲמִים וּמְחַיְּכִים לְכָל עֵבֶר. לָאַחְיָן הַגָּדוֹל שֶׁלִּי קוֹרְאִים בְּנָיָהוּ, לַקָּטָן יוֹתֵר, הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי בְּחָדְשַׁיִם, קוֹרְאִים… גַּם בְּנָיָהוּ. שְׁנֵיהֶם קְרוּיִים עַל שֵׁם… אַבָּא שֶׁלִּי. סַבָּא שֶׁלָּהֶם. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלְּחֶלְקָם זֶה נִשְׁמָע מַפְתִּיעַ, אֲבָל אֶצְלֵנוּ הַנֹּהַג הוּא לִקְרֹא עַל שֵׁם הַחַיִּים, וְזֶה מוֹסִיף לָהֶם כָּבוֹד. לִי קוֹרְאִים אֶפְרוֹחִי. בַּכִּתָּה אֶפְרַיִם. (וּבַבְּרִית, כַּמּוּבָן. זֶהוּ הַשֵּׁם הָרִשְׁמִי שֶׁלִּי…)
הַבְּעָיָה הִתְחִילָה כְּשֶׁאָחִי הַגָּדוֹל אֲבִישַׁי הָפַךְ לִהְיוֹת מוֹרֶה בְּבֵית הַסֵּפֶר. הוּא הָיָה מוֹרֶה לְמַדָּעִים, הוּא בֶּאֱמֶת אַלּוּף וְגָאוֹן, וּמַסְבִּיר מַמָּשׁ טוֹב אֶת הַחֹמֶר. (אֲפִלּוּ יֵשׁ בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ – מִינִי מַעְבָּדָה) כֻּלָּם נֶהֱנוּ בַּשִּׁעוּרִים שֶׁלּוֹ. חוּץ מִמֶּנִּי. לָמָּה? כִּי הוּא פָּשׁוּט הִתְבַּלְבֵּל וּבִמְקוֹם לִקְרֹא לִי 'אֶפְרַיִם', הוּא קָרָא לִי 'אֶפְרוֹחִי'. לֹא שֶׁהִתְבַּיַּשְׁתִּי בַּשֵּׁם הַזֶּה אוֹ הִסְתַּרְתִּי אֶת קִיּוּמוֹ מֵחֲבֵרַי, כֻּלָּם יָדְעוּ שֶׁזֶּהוּ הַשֵּׁם שֶׁלִּי בְּתוֹךְ הַמִּשְׁפָּחָה, אֲבָל בֵּית הַסֵּפֶר הוּא לֹא מִשְׁפָּחָה. וְזֶה הֵצִיק לִי מְאֹד.
הַהוֹרִים שֶׁלִּי אָמְרוּ לִי לְהַסְבִּיר לוֹ, לַאֲבִישַׁי אָחִי (אַבָּא שֶׁל בְּנָיָהוּ הַגָּדוֹל) אֶת הָעִנְיָן. הוּא הֵבִין אֶת זֶה, אָמְנָם, וְהִבְטִיחַ לְשַׁנּוֹת מִיָּד אֶת הֶרְגֵּלוֹ, וְאַף שָׂמַח שֶׁלֹּא נִמְנַעְתִּי מִלּוֹמַר לוֹ זֹאת, אֲבָל הַמְּצִיאוּת הֶרְאֲתָה שֶׁעַל אַף הָרָצוֹן הַטּוֹב שֶׁלּוֹ, הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהִגָּמֵל מֵהַהֶרְגֵּל הַזֶּה. הוּא הָיָה קוֹרֵא לִי אֶפְרוֹחִי, וְאַחַר כָּךְ מְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ נָבוֹךְ כְּשֶׁסֹּמֶק פּוֹרֵחַ בְּלֶחְיוֹ. הָיָה זֶה בִּלְתִּי נָעִים, גַּם לִי וְגַם לוֹ בְּמַקְבִּיל.
הַבְּעָיָה הִמְשִׁיכָה בְּכָךְ שֶׁהַחֲבֵרִים בְּעַצְמָם הָיוּ פּוֹנִים אֵלַי לְעִתִּים בְּשֵׁם 'אֶפְרוֹחִי'. לֹא מֵרֹעַ לֵב, חָלִילָה, אֶלָּא מִתּוֹךְ מְשׁוּבָה שֶׁל יְלָדִים. יִתָּכֵן בְּהֶחְלֵט שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי אֲנִי מֻצָּב מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמִּתְרָס הָיִיתִי נוֹהֵג כְּמוֹהֶם בְּדִיּוּק. חָשׁוּב לִי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁאֵינֶנִּי דָּן אוֹתָם, חָלִילָה. אֲבָל בְּפֹעַל הָעִנְיָן הֵסֵב לִי צַעַר. לְאַט וּבְהַתְמָדָה הֵחֵל לְהִתְפַּתֵּחַ בְּקִרְבִּי כַּעַס כְּלַפֵּי אָחִי הַגָּדוֹל. 'אִלּוּ בֶּאֱמֶת הָיָה הַדָּבָר חָשׁוּב לוֹ כָּל כָּךְ', חָשַׁבְתִּי, 'הוּא הָיָה מַצְלִיחַ'. הַהוֹרִים שֶׁלִּי כַּמּוּבָן לֹא הָיוּ מְרֻצִּים מֵהַהִתְפַּתְּחוּיוֹת. בְּיִחוּד כַּאֲשֶׁר הֵן בָּלְטוּ לְעֵין כֹּל בַּשַּׁבָּתוֹת שֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל אֲבִישַׁי הָיְתָה מִתְאָרַחַת אֶצְלֵנוּ. גַּם הַקְּשָׁרִים הַמְּצֻיָּנִים שֶׁהָיוּ לִי בֶּעָבָר עִם בְּנָיָהוּ אַחְיָנִי הִתְקָרְרוּ בְּעִקְבוֹת הַכַּעַס עַל אָבִיו.
אַתֶּם מַכִּירִים אֶת זֶה שֶׁדְּבָרִים יוֹצְאִים מִפְּרוֹפּוֹרְצִיּוֹת?
זֶהוּ. זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁקָּרָה. הָיִיתִי כָּל כָּךְ כָּעוּס עַל חֹסֶר הַהִתְחַשְּׁבוּת שֶׁלּוֹ, עַל כָּךְ שֶׁהַחֲבֵרִים הִתְחִילוּ לְכַנּוֹת אוֹתִי אֶפְרוֹחִי, הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי מַחֲזִיר לוֹ בְּצוּרָה רָעָה בִּמְיֻחָד. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נִשְׁמָע מַמָּשׁ נוֹרָא. אַתֶּם בֶּטַח לֹא מַצְלִיחִים לְהָבִין אֵיךְ נָהַגְתִּי בְּנִבְזוּת כָּזֹאת כְּלַפֵּי אָחִי הַגָּדוֹל וַאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לְסַפֵּר, אֲבָל כְּדֵי שֶׁאֲחֵרִים לֹא יִפְּלוּ בַּבּוֹר שֶׁאֲנִי נָפַלְתִּי, אֲנִי חַיָּב לְסַפֵּר לָכֶם אֶת זֶה. לַבּוֹר הַזֶּה קוֹרְאִים: נְקָמָה. מִי שֶׁנּוֹפֵל לַבּוֹר הַזֶּה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לֹא רוֹאֶה שׁוּם דָּבָר אַחֵר. לֹא הִגָּיוֹן, לֹא דֶּרֶךְ אֶרֶץ, לֹא בְּנֵי אָדָם. וּלְצַעֲרִי זֶה קָרָה בְּעָצְמָה גְּדוֹלָה.
הִגַּעְתִּי יוֹם אֶחָד לְבֵית הַסֵּפֶר בְּהַחְלָטָה נְחוּשָׁה: אָח שֶׁלִּי לֹא יְלַמֵּד יוֹתֵר בַּכִּתָּה שֶׁלִּי. לֹא בִּגְלַל שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כָּל כָּךְ יָפֶה. אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁהוּא לֹא יִרְצֶה. לָמָּה הוּא לֹא יִרְצֶה? כִּי יִהְיֶה לוֹ כָּל כָּךְ רַע בַּכִּתָּה.
גִּיַּסְתִּי כַּמָּה חֲבֵרִים שׁוֹבָבִים, הֶחְלַטְנוּ בְּיַחַד עַל מִסְפַּר תָּכְנִיּוֹת. הוּא הִגִּיעַ לַכִּתָּה, לֹא עָמַדְתִּי, לֹא הִשְׁתַּתַּפְתִּי, לֹא הִקְשַׁבְתִּי. פִּטְפַּטְתִּי וּפִטְפַּטְתִּי וְהִתְעַסַּקְתִּי בְּכָל דָּבָר אַחֵר חוּץ מִמַּדָּעִים. הוּא נִסָּה לְהָעִיר לִי כַּמָּה פְּעָמִים בַּעֲדִינוּת וְהָיָה חֲסַר אוֹנִים מַמָּשׁ לְנֹכַח הַמַּצָּב הֶחָדָשׁ. נָהַגְתִּי כְּאִלּוּ אֵינוֹ קַיָּם, כְּאִלּוּ אֵינוֹ מְדַבֵּר אִתִּי, זֶה הִשְׁפִּיל אוֹתוֹ וְצִעֵר אוֹתוֹ מְאוֹד. בַּשָּׁלָב הַזֶּה הוּא עוֹד לֹא עֵרֵב אֶת הַהוֹרִים שֶׁלִּי כִּי הוּא לֹא חָשַׁב שֶׁאֲנִי עַד כְּדֵי כָּךְ רְצִינִי.
בַּפַּעַם הַבָּאָה שֶׁהִגִּיעַ – הִמְתִּין לוֹ עַכְבָּר מֵת עַל הַכִּסֵּא. וְזֹאת עֲלֵיכֶם לָדַעַת, הַדָּבָר מִמֶּנּוּ פּוֹחֵד אָחִי יוֹתֵר מִכֹּל, הוּא עַכְבָּר. הוּא צָרַח כָּזֹאת צְרָחָה אֲיֻמָּה שֶׁל בֶּהָלָה, עַד שֶׁכָּל בֵּית הַסֵּפֶר שָׁמַע. אֲבִישַׁי נָתַן בִּי מַבָּט כָּאוּב וּלְאַחַר מִכֵּן יָצָא מֵהַכִּתָּה בִּצְעָדִים מְהִירִים.
בְּאוֹתוֹ עֶרֶב הִגִּיעַ בְּנָיָהוּ, הַבֵּן שֶׁלּוֹ אֵלֵינוּ הַבַּיְתָה. הוּא נִכְנַס לַחֶדֶר שֶׁלִּי, נָתַן לִי יָד, הִבִּיט בִּי אֲרֻכּוֹת וְשָׁתַק. לְאַחַר מִסְפַּר שְׁנִיּוֹת הוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת. הַדְּמָעוֹת שֶׁלּוֹ שָׁבְרוּ אֶת לִבִּי, רַק עַכְשָׁו הִרְגַּשְׁתִּי עַד כַּמָּה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלִּי הָיָה בֶּאֱמֶת אַכְזָרִי. בְּנָיָהוּ הִבִּיט בִּי בְּמַבָּט שָׁטוּף בִּדְמָעוֹת וְלָחַשׁ: "אֲנִי סוֹלֵחַ לְךָ, בְּעִקָּר בִּגְלַל שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה חָשׁוּב הַקֶּשֶׁר עִם הַמִּשְׁפָּחָה…" אַחַר כָּךְ הוּא יָצָא מֵהַחֶדֶר וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה הִסְתּוֹבֵב בְּבִטְנִי כְּמוֹ קָלִיעַ מְשֻׁכְלָל. 'אֲנִי יוֹדֵעַ מָה זוֹ מִשְׁפָּחָה'. וְאָז הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ. גַּם לִי הֵחֵלּוּ לִזְלֹג דְּמָעוֹת. הָלַכְתִּי לְבֵיתוֹ וְהִתְנַצַּלְתִּי בְּפָנָיו בְּכָל לִבִּי לַמְרוֹת הַבּוּשָׁה. נָכוֹן, גַּם אָח שֶׁלִּי הִתְנַצֵּל. אֲבָל מֵאָז הוּא כְּבָר לֹא שָׁב לְלַמֵּד יוֹתֵר בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ…
