אֲוִירַת הַפַּחַד שֶׁשָּׂרְרָה בַּטִּירָה – הָיְתָה כִּמְעַט נִתֶּנֶת לְמִשּׁוּשׁ. הַקֵּיסָר עָמַד בְּתוֹךְ מַעְגַּל חַיָּלִים חֲמוּשִׁים וְהִתְיַעֵץ עִם שַרֹ הַצָּבָא, הָאִישׁ הַקָּרוֹב אֵלָיו בְּיוֹתֵר. "הַמּוֹרְדִים מַקִּיפִים אוֹתָנוּ", לָחַשׁ לוֹ הַשַּׂר בַּחֲרָדָה. "אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְנַסּוֹת לִתְקףֹ אוֹתָם וּלְהִלָּחֵם בָּהֶם, אֲבָל הַסַּכָּנָה גְּדוֹלָה.הֵם רַבִּים מֵאִתָּנוּ כָּרֶגַע בַּכַּמּוּת, וְאֵין לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לְהַזְעִיק תִּגְבּרֶֹת. אִם נְנַצַּח בַּקְּרָב הַזֶּה, מָה טוֹב, אַךְ אִם לֹא – וּבְכֵן… עָדִיף לֹא לְדַבֵּר מָה יִקְרֶה אִם הֵם יִגְבְּרוּ עָלֵינוּ. אֶפְשָׁר רַק לוֹמַר שֶׁלֹּא תִּהְיֶה יוֹתֵר קֵיסָר, אִם בִּכְלָל תִּשָּׁאֵר לִחְיוֹת".
הַקֵּיסָר נִרְאָה מְבעָֹת, אַךְ הוּא הִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמרֹ עַל אִפּוּק, לְפָחוֹת כְּלַפֵּי חוּץ. "אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיִּשָּׁפֵךְ כָּאן דָּם שֶׁל אֶזְרָחִים, וּבְוַדַּאי לֹא שֶׁל חַיָּלִים.
הַאִם אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, טוֹבָה יוֹתֵר, לָצֵאת מִזֶּה בְּשָׁלוֹם?" שָׁאַל וְתִקְוָה בְּקוֹלוֹ. שַרֹ הַצָּבָא הִרְהֵר כַּמָּה רְגָעִים לִפְנֵי שֶׁהֵשִׁיב: "יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ דֶּרֶךְ נוֹסֶפֶת, וְהִיא לִבְרחַֹ. אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא בָּדַקְנוּ אֶת מִנְהֲרוֹת הַבְּרִיחָה, מָה גַּם שֶׁהַטִּירָה תִּפּלֹ לִידֵיהֶם שֶׁל הַמּוֹרְדִים. אֲדוֹנִי הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ, הַבְּחִירָה בַּיָּדַיִם שֶׁלְּךָ".
"אֵין כָּאן שְׁאֵלָה כְּלָל וּכְלָל!" קָבַע הַקֵּיסָר בְּנֶחֱרָצוּת. "נִבְרַח כֻּלָּנוּ בְּיַחַד, וּנְקַוֶּה שֶׁבֶּעָתִיד הַקָּרוֹב נוּכַל לַחֲזרֹ הֵנָּה, וּלְהָשִׁיב אֶת הַשִּׁלְטוֹן לְיָדֵינוּ". הוּא סִמֵּן לַנּוֹכְחִים לָבוֹא עִמּוֹ. שַרֹ הַצָּבָא הִדְרִיךְ אֶת חַיָּלָיו, וְכֻלָּם נִכְנְסוּ אֶל פִּתְחָהּ שֶׁל מִנְהָרָה חֲשׁוּכָה לְמַדַּי.
שָׁעָה אֲרֻכָּה צָעֲדוּ לְאוֹר הָאֲבוּקוֹת הַסְּפוּרוֹת שֶׁלָּקְחוּ עִמָּהֶם, כְּשֶׁאֶת רבֹ הַזְּמַן הֵם מַעֲבִירִים בִּדְמָמָה. לְבַסּוֹף הִגִּיעוּ לְדֶלֶת הַיְצִיאָה אֶל אֲוִיר הָעוֹלָם, אָז נֶעֱצַר שַרֹ הַצָּבָא וּפָנָה אֶל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ: "אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לָצֵאת כָּעֵת הַחוּצָה לְתוֹךְ חָצֵר אֲחוֹרִית שֶׁל אַחַד הַבָּתִּים בְּעִיר הַבִּירָה. עֲלֵיכֶם לְהַסְתִּיר כָּל סִימָן שֶׁאַתֶּם מְשָׁרְתִים אֶת הַקֵּיסָר, וּלְהִתְפַּזֵּר בְּרַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה עַד שֶׁנַּצְלִיחַ לַעֲצרֹ אֶת הַמּוֹרְדִים. בְּכָל כַּמָּה דַּקּוֹת יֵצֵא מִישֶׁהוּ אַחֵר דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִמְשׁךְֹ תְּשוֹּמַת לֵב. הַקֵּיסָר וַאֲנִי נֵצֵא אַחֲרוֹנִים. קָדִימָה, לְכוּ וְשִׁמְרוּ עַל עַצְמְכֶם!"
הַחַיָּלִים וּמְשָׁרְתֵי הַקֵּיסָר הֵחֵלּוּ לָצֵאת מֵהַמִּנְהָרָה בָּזֶה אַחַר זֶה, בְּהֶפְרֵשׁ שֶׁל כַּמָּה דַּקּוֹת. לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ כֻּלָּם, אָמַר שַרֹ הַצָּבָא לַקֵּיסָר: "צַר לִי, אֲדוֹנִי הַקֵּיסָר, אֲבָל עָלֶיךָ לְהוֹרִיד אֶת בִּגְדֵי הַמַּלְכוּת מֵעָלֶיךָ. מֵעַתָּה וָאֵילַךְ נֵאָלֵץ לְהַסְותֹ אֶת עַצְמֵנוּ כַּאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, הַמְחַפְּשִׂים עֲבוֹדָה בָּעִיר". הוּא עַצְמוֹ הֵחֵל לְהָסִיר אֶת מַדֵּי הַצָּבָא שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁנִּרְאָה כְּאַחַד הָאֶזְרָחִים. הַקֵּיסָר עָשָהֹ כְּמוֹתוֹ, וּכְשֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם מוּכָנִים – יָצְאוּ מהֵדֶַּלתֶ.
הֶחָצֵר שֶׁנִּגְלְתָה לְעֵינֵיהֶם הָיְתָה מְלֻכְלֶכֶת וּמֻזְנַחַת. בַּצַּד נִצְּבָה רֶפֶת לֹא גְּדוֹלָה וּבָהּ מִסְפַּר פָּרוֹת, בְּפִנָּה אַחֶרֶת עָמְדוּ שְׁנֵי סוּסִים וְלָעֲסוּ חָצִיר בְּשִׁעְמוּם, וּבַכְּנִיסָה לַבַּיִת שֶׁמּוּל עֵינֵיהֶם צָמְחוּ יְרָקוֹת בְּגִנָּה קְטַנָּה. "הָבָה וְנַקִּישׁ עַל דֶּלֶת הַבַּיִת הַזֶּה, וְנִתְפַּלֵּל שֶׁבְּעָלָיו יְקַבֵּל אוֹתָנוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת", הִצִּיעַ הַשַּׂר. "וּנְקַוֶּה גַּם שֶׁהוּא לֹא יְזַהֶה אוֹתָנוּ", הוֹסִיף הקֵַּיסרָ.
הָאִישׁ שֶׁפָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, אָכֵן לֹא זִהָה אוֹתָם. "אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים עֲבוֹדָה", הִסְבִּיר לוֹ שַרֹ הַצָּבָא. "נְנַקֶּה לְךָ אֶת הֶחָצֵר, נַחְלֹב אֶת הַפָּרוֹת, נְנַקֶּה אֶת הָאֻרְוָה וְנַעֲשֶהֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ כְּדֵי לְקַבֵּל מָקוֹם לָגוּר בּוֹ".
בַּעַל הַבַּיִת נִרְאָה מְרֻצֶּה מֵהָרַעְיוֹן. "בְּסֵדֶר גָּמוּר", אָמַר. "אַתֶּם יְכוֹלִים לְהַתְחִיל כְּבָר הַיּוֹם בָּעֲבוֹדָה". הַיָּמִים הַבָּאִים עָבְרוּ עֲלֵיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה וּבִלְתִּי נְעִימָה. הָרֶפֶת הַמְלֻכְלֶכֶת דָּרְשָׁה נִקָּיוֹן יְסוֹדִי, הַסּוּסִים בָּעֲטוּ בָּהֶם בִּזְמַן שֶׁבִּקְּשׁוּ לְהַבְרִישׁ אֶת שַׂעֲרוֹתֵיהֶם, וַעֲבוֹדַת הָעִדּוּר בַּגִּנָּה אִיְּמָה לִשְׁבּרֹ אֶת גַּבָּם.
שַרֹ הַצָּבָא, שֶׁהָיָה בַּעַל כּשֶֹׁר גּוּפָנִי מְצֻיָּן, לֹא נִרְאָה מֻטְרָד. אַךְ הַקֵּיסָר, הָרָגִיל לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וּלְשַׁגֵּר הוֹרָאוֹת, סָבַל רַבּוֹת מֵהָעֲבוֹדָה. שַרֹ הַצָּבָא הִשְׁתַּדֵּל לְהַחֲלִיף אוֹתוֹ כְּכָל שֶׁהָיָה יָכוֹל, אוּלָם נִרְאֶה הָיָה שֶׁבַּעַל הַבַּיִת בּוֹחֵר דַּוְקָא בַּקֵּיסָר לַמְּלָאכוֹת הַבְּזוּיוֹת וְהַקָּשׁוֹת יוֹתֵר. שָׁבוּעוֹת חָלְפוּ, עַד שֶׁהִצְלִיחַ צֶוֶת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן לְהַשִּׂיג הֶסְכֵּם שָׁלוֹם עִם הַמּוֹרְדִים. "אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַחֲזרֹ לַטִּירָה", לָחַשׁ הַשַּׂר לַקֵּיסָר בְּעֶרֶב אֶחָד. הֵם נִגְּשׁוּ לְבַעַל הַבַּיִת וְנִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ לְשָׁלוֹם, בְּלִי לְגַלּוֹת לוֹ אֶת זְהוּתָם. בְּשִמְֹחָה רַבָּה חָזַר הַקֵּיסָר לְטִירָתוֹ, וְהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשוֹתֹ הוּא לְהַעֲנִיק מַתָּנָה מְכֻבֶּדֶת לַמְאָרֵחַ שֶׁלּוֹ. הוּא שָׁלַח אֶת אֶחָד מֵעֲבָדָיו אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ, וְצֵרֵף עִמּוֹ הַזְמָנָה לָבוֹא לְבֵית הַקֵּיסָר.
עַד מְהֵרָה עָמַד הָאֶזְרָח הַמְאָרֵחַ בִּטְרַקְלִינוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר. תֵּבָה גְּדוֹלָה עִם אוֹצָרוֹת יְקָרִים כְּבָר הָיְתָה מֻנַּחַת עַל הַשֻּׁלְחָן, אֶלָּא שֶׁאָז נִגַּשׁ הַשָּׁלִיחַ אֶל הַקֵּיסָר וְלָחַשׁ לוֹ כַּמָּה מִלִּים. בְּאוֹתוֹ רֶגַע אָדְמוּ פְּנֵי הַקֵּיסָר וְהוּא
צָוַח: "הַשְׁלִיכוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה לְבֵית הַסּהַֹר! חָצוּף מְחֻצָּף!" הַנּוֹכְחִים לֹא הֵבִינוּ עַל מָה הַכַּעַס, וְאָז הִסְבִּיר לָהֶם הַקֵּיסָר: "כַּיָּדוּעַ לָכֶם, הִתְאָרַחְתִּי בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה וְעָבַדְתִּי אֶצְלוֹ תְּמוּרַת מְקוֹם מְגוּרִים. חָשַׁבְתִּי כִּי הוּא אֵינוֹ מַכִּיר אוֹתִי, אַךְ כָּעֵת מִתְבָּרֵר שֶׁטָּעִיתִי.
כְּשֶׁהַשָּׁלִיחַ זִמֵּן אוֹתוֹ לְקַבֵּל מַתָּנָה, הוּא הֵגִיב: 'אֲנִי מֵבִין שֶׁהַקֵּיסָר רוֹצֶה לְהוֹדוֹת לִי עַל הָאֵרוּחַ…' וְהוֹכִיחַ שֶׁכָּל הַזְּמַן הַזֶּה הוּא הִכִּיר אוֹתִי. וְלַמְרוֹת שֶׁיָּדַע מִי אֲנִי, הֶעֱבִיד אוֹתִי בִּמְלָאכוֹת מַשְׁפִּילוֹת, כְּשֶׁהוּא נֶהֱנֶה לִרְאוֹת אוֹתִי מִתְבַּזֶּה. עַל כָּךְ מַגִּיעַ לוֹ ענֶֹשׁ!"
יֵשׁ מֻשָּׂג שֶׁל 'תִּינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה' – יְהוּדִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ כְּלוּם עַל אֱלֹקָיו וְעַל יַהֲדוּתוֹ. כִּמְעַט שֶׁאֵין עָלָיו תְּבִיעָה בַּשָּׁמַיִם, כְּשֶׁהוּא אֵינוֹ נוֹהֵג כָּרָאוּי. אֲבָל מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת בּוֹרֵא הָעוֹלָם, וְלַמְרוֹת זאֹת אֵינוֹ מְכַבֵּד אוֹתוֹ כְּפִי שֶׁצָּרִיךְ, הֲרֵי שֶׁהַדָּבָר חָמוּר בְּיוֹתֵר. אָז בּוֹאוּ נְכַבֵּד אֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּנוּ.
