הַכְּפָר הַיַּפָּנִי הַקָּטָן נַאִיסַאקָה – נִרְאֶה הָיָה כְּמוֹ לָקוּחַ מִתּוֹךְ צִיּוּר אָמָּנוּתִי. הוּא טָבַל כֻּלּוֹ בְּתוֹךְ יָרֹק בִּלְתִּי נִגְמָר, עֵצִים תְּמִירִים לְצַד שִׂיחֵי נוֹי סַסְגּוֹנִיִּים. גַּגּוֹת הָרְעָפִים שֶׁעִטְּרוּ אֶת הַבָּתִּים נִקְּדוּ אוֹתוֹ פֹּה וָשָׁם בְּאָדֹם, וּמַיִם צְלוּלִים שֶׁנָּבְעוּ מִתּוֹךְ מַעְיָן בִּקְצֵה הַכְּפָר וְזָרְמוּ לְאָרְכּוֹ, הוֹסִיפוּ יֹפִי קָסוּם לַמָּקוֹם וְהֶעֱנִיקוּ שַׁלְוָה לַתּוֹשָׁבִים כֻּלָּם. הַלָּלוּ הָיוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וְעַמְלָנִיִּים, שֶׁטִּפְּחוּ גַּנּוֹת יָרָק וּשְֹדוֹת תְּבוּאָה בַּסְּבִיבָה, וּמֵהֶם הִתְפַּרְנְסוּ וְקִבְּלוּ כָּל צָרְכֵיהֶם.
אַךְ בְּאוֹתוֹ יוֹם מַר וְנִמְהָר בּוֹ הִתְרַחֵשׁ סִפּוּרֵנוּ, כָּל הַקֶּסֶם הַזֶּה הִתְפּוֹגֵג… בְּנֵי הַשֵּׁבֶט הַפִּרְאִי אוֹסִימוֹצִ'י, שֶׁשָּׁכְנוּ לֹא הַרְחֵק מִן הַכְּפָר, הִתְעוֹרְרוּ בְּאוֹתוֹ הַבֹּקֶר בִּתְחוּשַׁת זַעַם וּנְקָמָה. בַּלַּיְלָה שָׂרַף מִישֶׁהוּ אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם, וְכָל הַגִּדּוּלִים שֶׁעֲלֵיהֶם עָמְלוּ בְּמַהֲלַךְ הַתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה יָרְדוּ לְטִמְיוֹן. כָּל מְזוֹנָם הָיָה תָּלוּי בְּשָׂדוֹת אֵלֶּה, וְכָעֵת לֹא נוֹתָר בְּיָדָם מְאוּמָה. הֵם הָיוּ בְּטוּחִים כִּי תּוֹשָׁבֵי נַאִיסַאקָה הֵם שֶׁהִתְנַכְּלוּ לַשָּׂדוֹת, וְהֶחְלִיטוּ לְהַשְׁכִּים בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וּלְהָשִׁיב לָהֶם כִּגְמוּלָם.
הֵם הִתְאַרְגְּנוּ בִּמְהִירוּת וְהִתְקַדְּמוּ בַּחֲשָׁאִיּוּת אֶל עֵבֶר הַכְּפָר. כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַשֵּׁבֶט נִגַּשׁ לְשָֹדֶה אוֹ לְגִנָּה וְהִשְׁלִיךְ לְעֶבְרָם לַפִּיד בּוֹעֵר. בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר עָלוּ כָּל הַשָּׂדוֹת וְהַגִּנּוֹת בָּאֵשׁ, וְהַמְצִיתִים נִמְלְטוּ מֵהַמָּקוֹם. תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר הִתְעוֹרְרוּ כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְאַפָּם רֵיחַ הַשְּׂרֵפָה, וּמִיָּד רָצוּ לְעֵבֶר מְקוֹר הָאֵשׁ וְנִסּוּ לְכַבּוֹתָהּ בְּעֶזְרַת דְּלָיֵי מַיִם. אַךְ לַשָּׁוְא. הָאֵשׁ הִתְפַּשְּׁטָה וְכִלְּתָה אֶת כָּל הַתְּבוּאָה, כְּמוֹ גַּם אֶת כָּל הָעֵצִים הָרַבִּים שֶׁצָּמְחוּ בַּכְּפָר.
הַדְּלֵקָה הֵחֵלָּה לְהֵאָחֵז גַּם בְּבָתֵּי הָעֵץ הַנָּאִים, וְלַתּוֹשָׁבִים הַמְבֹהָלִים לֹא נוֹתָר אֶלָּא לַעֲזֹב הַכֹּל מֵאֲחוֹרֵיהֶם וְלִבְרֹחַ מֵהַכְּפָר הַבּוֹעֵר. אַנְשֵׁי נַאִיסַאקָה הִתְגּוֹדְדוּ בְּמֶרְחָק בָּטוּחַ וְהִבִּיטוּ בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת לִרְוָחָה בְּבָתֵּיהֶם הָעוֹלִים בָּאֵשׁ וּמִתְמוֹטְטִים בָּזֶה אַחַר זֶה. הֵם שֹוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם בְּקוֹלוֹת גְּבוֹהִים, עַד שֶׁלְּפֶתַע נִשְׁמְעָה צְוָחָה מַחֲרִידָה: "מַאיוּקוּ! מַאיוּקוּ שֶׁלִּי! אֵיפֹה אַתָּה?!" אִשָּׁה מְבֹהֶלֶת רָצָה בֵּין הָאֲנָשִׁים וְחִפְּשָֹה אַחַר בְּנָהּ הַקָּטָן. הִתְבָּרֵר כִּי הִיא הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁהוּא בָּא בְּעִקְּבוֹתֶיהָ כְּשֶׁבָּרְחָה, אַךְ רַק כָּעֵת שָֹמָה לֵב שֶׁהוּא אֵינֶנּוּ.
הַבְּכִיּוֹת שֶׁלָּהּ זִעְזְעוּ אֶת כֻּלָּם. הִיא נִסְּתָה לְהִכָּנֵס לַכְּפָר כְּדֵי לְחַפֵּשֹ אוֹתוֹ, אֲבָל הַלֶּהָבוֹת הַגְּבוֹהוֹת מָנְעוּ מִמֶּנָּה אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לַעֲשֹוֹת זֹאת. כָּל מַה שֶּׁנּוֹתַר לָהּ הָיָה לְמָרֵר בְּבֶכִי. הַתּוֹשָׁבִים נִסּוּ לְהַרְגִּיעַ אוֹתָהּ, אוּלָם הִיא מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם. שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת חָלְפוּ, עַד שֶׁהַשְּׂרֵפָה דָּעֲכָה וְכָבְתָה, וּבְנֵי נַאִיסַאקָה הֵחֵלּוּ לַחֲזֹר לְבָתֵּיהֶם הַשְּׂרוּפִים וּלְנַסּוֹת לִרְאוֹת מָה וְהַאִם נִתָּן לְשַׁקְּמָם.
סַאקוּרָה, אִמּוֹ שֶׁל מַאיוּקוּ הָאָבוּד, חָזְרָה גַּם הִיא לְבֵיתָהּ הַמְפֻחָם, וְחִפְּשָֹה אֶת בְּנָהּ בְּכָל הַחֲדָרִים. הוּא לֹא הָיָה שָׁם. הִיא חָשְׁשָׁה שֶׁהַגָּרוּעַ מִכֹּל קָרָה לוֹ… בְּקֹשִׁי רַב חָזְרָה סַאקוּרָה לַחַיִּים, כְּשֶׁהִיא יוֹדַעַת שֶׁעָלֶיהָ לְהַמְשִׁיךְ בְּחַיֶּיהָ לַמְרוֹת כָּל הַכְּאֵב. הִיא שִׁפְּצָה אֶת בֵּיתָהּ וְסִדְּרָה מֵחָדָשׁ אֶת הַגִּנָּה הַיָּפָה שֶׁהָיְתָה לָהּ בֶּחָצֵר הַמְטֻפַּחַת לְשֶׁעָבַר. אֶת כָּל יְגוֹנָהּ שִׁקְּעָה בַּעֲבוֹדוֹת לְשִׁקּוּם הַבַּיִת, וְכָךְ נִסְּתָה לִשְׁכֹּחַ מֵהַבֵּן הָאָהוּב שֶׁנֶּהֱרַג בַּשְּׂרֵפָה.
שָׁנִים חָלְפוּ וְהַכְּפָר נַאִיסַאקָה – לַמְרוֹת הַמַּצָּב הַקָּשֶׁה שֶׁבּוֹ הָיָה שָׁרוּי – הִצְלִיחַ לְשַׁקֵּם אֶת עַצְמוֹ וְלַחֲזֹר לְיָפְיוֹ. הָעֵצִים חָזְרוּ לִצְמֹחַ, הַפְּרָחִים שָׁבוּ לִפְרֹחַ, הַשָּׂדוֹת הִתְמַלְּאוּ בִּתְבוּאָה וְבָעֲרֻגּוֹת גָּדְלוּ יְרָקוֹת. גַּם הַבָּתִּים הוּקְמוּ מֵחָדָשׁ, וּכְבָר לֹא נִתָּן הָיָה לְזַהוֹת כִּי הִתְחוֹלְלָה בַּמָּקוֹם דְּלֵקָה אַדִּירָה רַק לִפְנֵי שָׁנִים סְפוּרוֹת.
בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד יָצְאָה אִמָּא סַאקוּרָה אֶל הַיַּעַר הַסָּמוּךְ כְּדֵי לִקְטֹף אֻכְמָנִיּוֹת בַּעֲבוּר הַפַּשְׁטִידָה שֶׁבִּקְּשָׁה לְהָכִין. הִיא שׁוֹטְטָה זְמַן מָה בֵּין הָעֵצִים, עַד שֶׁלְּפֶתַע נִתְקְלָה בִּמְעָרָה מְעֻפֶּשֶׁת, שֶׁבְֻּתוֹכָהּ חַי יְצוּר מוּזָר שֶׁאָמְנָם הָיָה נִרְאֶה שֶׁהוּא בֶּן אָדָם, אַךְ מַרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי הָיָה קָרוֹב יוֹתֵר לְמַרְאֵה חַיַּת פֶּרֶא… שְֹעָרוֹ מְגֻדָּל וּפָרוּעַ, צִפָּרְנָיו מְגֻדָּלוֹת וּמְלֻכְלָכוֹת, וְכָל גּוּפוֹ מָלֵא בְּכִתְמֵי בּוֹץ.
סַאקוּרָה רָצְתָה לִבְרֹחַ, אַךְ מַשֶּׁהוּ מָנַע בַּעֲדָהּ. אֶחָד מִכִּתְמֵי הַבּוֹץ הָיָה בְּצוּרָה מְשֻׁנָּה שֶׁהִזְכִּירָה שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת. כֶּתֶם כָּזֶה לֹא יָכוֹל לְהִוָּצֵר בְּטָעוּת – יָדְעָה סַאקוּרָה – וְיֵשׁ רַק מִישֶׁהוּ אֶחָד בָּעוֹלָם שֶׁהָיָה לוֹ עַל צַוָּארוֹ סִימָן שֶׁכָּזֶה: מַאיוּקוּ!
"מַאיוּקוּ? זֶה אַתָּה?" הִיא שָׁאֲלָה. הַנַּעַר שֶׁמּוּלָהּ לֹא נָע וְלֹא זָע. "מַאיוּקוּ, זוֹ אֲנִי, אִמָּא!" אָמְרָה לוֹ סַאקוּרָה בְּרֶגֶשׁ. "בּוֹא נַחֲזֹר לַכְּפָר, הַכֹּל חָזַר לְקַדְמוּתוֹ שָׁם. הוּא יָפֶה יוֹתֵר מֵאֵי פַּעַם. גַּם הַגִּנָּה שֶׁלָּנוּ מַצְמִיחָה יְרָקוֹת מְשֻׁבָּחִים וּטְעִימִים יוֹתֵר. בּוֹא, יַקִּירִי". הַנַּעַר נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ. "טוֹב לִי פֹּה", אָמַר בְּקוֹל מְעֻוָּת. "יֵשׁ לִי כָּאן כָּל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ".
אִמּוֹ עָמְדָה אוֹבֶדֶת עֵצוֹת. כֵּיצַד תְּשַׁכְנַע אֶת בְּנָהּ לַחֲזֹר לַכְּפָר וְלִחְיוֹת חַיִּים טוֹבִים? אַחֲרֵי דַּקָּה שֶׁל דּוּמִיָּה, הִיא פָּנְתָה לִבְנָהּ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ בְּחֹם. לְאַחַר מִכֵּן אָמְרָה לוֹ: "אֶתֵּן לְךָ שְׁתֵּי נְשִׁיקוֹת, עַל לֶחִי יָמִין וְעַל לֶחִי שְֹמֹאל". הִיא הִתְקָרְבָה אֶל פָּנָיו הַמְלֻכְלָכוֹת וְנָשְׁקָה עַל לֶחִי יָמִין שֶׁלּוֹ. אַחַר כָּךְ הִסְתּוֹבְבָה וּפָנְתָה לָלֶכֶת. הִיא הִסְפִּיקָה לִצְעֹד עֲשָֹרָה צְעָדִים, כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל מַאיוּקוּ: "וּמָה עִם הַנְּשִׁיקָה הַשְּׁנִיָּה?"
סַאקוּרָה נֶעֶצְרָה. "אוֹתָהּ אֶתֵּן לְךָ, כְּשֶׁתִּפְגֹּשׁ אוֹתִי בְּבֵיתֵנוּ שֶׁבַּכְּפָר"…
וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב נִרְאֲתָה דְּמוּתוֹ שֶׁל מַאיוּקוּ הַפּוֹסַעַת בֵּין שְׁבִילֵי הַכְּפָר וְנִגֶּשֶׁת לַבַּיִת בַּעַל הַגִּנָּה הַנָּאָה.
אֶפְשָׁר לִלְמֹד מֵהַסִּפּוּר עַל כֹּחָהּ שֶׁל אַהֲבָה, אֲבָל יֵשׁ כָּאן מֶסֶר נוֹסָף – לְעִתִּים אָדָם שָׁקוּעַ בְּמַצָּב כָּלְשֶׁהוּ שֶׁאֵינוֹ טוֹב לוֹ, וְהוּא בָּטוּחַ שֶׁכָּךְ הוּא הֲכִי מְאֻשָּׁר. אֵין לוֹ מֻשָּׂג מָה הוּא מַפְסִיד. לִפְעָמִים הָאֹשֶׁר הָאֲמִתִּי נִמְצָא מַמָּשׁ בְּהֵשֶּׂג יָד, וְצָרִיךְ רַק לַעֲשׂוֹת כַּמָּה צְעָדִים כְּדֵי לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ…
