בחזרה למסלול

מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי מִצְטַיֵּן הַכִּתָּה, אֲפִלּוּ לֹא קָרוֹב לָזֶה. אֲבָל גַּם לֹא הָיִיתִי בְּעָיָתִי. הִשְׁתַּדַּלְתִּי תָּמִיד לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹן הַמּוֹרִים, הַהוֹרִים וְגַם הַחֲבֵרִים. הָיִיתִי אָהוּב עַל כֻּלָּם, וְרַק לֹא הִצְלַחְתִּי בַּלִּמּוּדִים. הַבְּעָיָה הַגְּדוֹלָה הָיְתָה שֶׁהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת עָמְדָה לִי לְרוֹעֵץ, וְגָרְמָה לִי לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמִי בְּאוֹר שְׁלִילִי. עָבְרָה לִי מַחֲשָׁבָה שֶׁאִם אֲנִי לֹא תַּלְמִיד חָרוּץ, וְאִם אֲנִי לֹא רוֹאֶה הַצְלָחָה בְּכָל מַה שֶּׁקָּשׁוּר לְבֵית הַסֵּפֶר, אָז אוּלַי כְּדַאי לִי לְחַפֵּשֹ אֶת הַמַּשְׁמָעוּת בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. וְהַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁמְּקַבֵּל אוֹתְךָ כְּשֶׁאַתָּה לֹא מַצְלִיחַ – זֶה הָרְחוֹב.
הָיִיתִי בַּדֶּרֶךְ לָרְחוֹב, וּלְכָל מַה שֶּׁזֶּה אוֹמֵר. פָּגַשְׁתִּי כְּבָר כַּמָּה חֲבֵרִים שֶׁלֹּא הָיוּ מְחֻבָּרִים לְשׁוּם מִסְגֶּרֶת חִנּוּכִית, וְהֵם שָׁפְעוּ אַהֲבָה אֵלַי, חִבְּקוּ אוֹתִי גַּם בַּמּוּבָן הַפִיזִי וְגַם בַּמּוּבָן הָרִגְשִׁי. הֵם נָתְנוּ לִי לְהַרְגִּישׁ מֻצְלָח, וְזֶה סִחְרֵר אוֹתִי. הִתְחַלְתִּי לְהֵעָדֵר מֵהַלִּמּוּדִים, בְּלִי שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלִּי יֵדְעוּ, הִסְתּוֹבַבְתִּי כָּל הַיּוֹם בִּמְקוֹמוֹת שֶׁחֶלְקָם מְפֻקְפָּקִים, וּבְעֶצֶם נִכְנַסְתִּי לְמַסְלוּל הִדַּרְדְּרוּת שֶׁהַסּוֹף שֶׁלּוֹ דֵּי יָדוּעַ.
עֶרֶב אֶחָד, כְּשֶׁכְּבָר שָׁכַבְתִּי בַּמִּטָּה וְהִתְכַּוַּנְתִּי לִישֹׁן, שָׁמַעְנוּ פִּצּוּץ גָּדוֹל. כָּל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי נִבְהֲלָה. אִמָּא שֶׁלִּי אָסְרָה עַל כֻּלָּנוּ לָצֵאת מֵהַבַּיִת, וְרַק אַבָּא שֶׁלִּי רָץ לְמַטָּה כְּדֵי לִבְדֹּק מָה קָרָה. הוּא חָזַר אַחֲרֵי כַּמָּה דַּקּוֹת מְבֹהָל כֻּלּוֹ. "מִישֶׁהוּ הִנִּיחַ מִטְעַן נֶפֶץ מִתַּחַת לִמְכוֹנִית מוּל הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ", סִפֵּר לָנוּ. "לְמַרְבֵּה הַנֵּס בַּעַל הָרֶכֶב לֹא הָיָה בְּתוֹכוֹ בִּזְמַן הַפִּצּוּץ. וָלֹא, אֲנִי לֹא רוֹצֶה לַחֲשֹׁב מֶה הָיָה נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ…"
"אֵיזֶה רֶכֶב זֶה הָיָה?" שָׁאַלְתִּי, וְהַלֵּב שֶׁלִּי פִּרְפֵּר בְּפַחַד. לֹא סְתָם שָׁאַלְתִּי. יָדַעְתִּי שֶׁמּוּל הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ גָּר עָמְרִי, אַחַד הַחֲבֵרִים הַחֲדָשִׁים שֶׁלִּי. וְהָרֶכֶב שֶׁלּוֹ חוֹנֶה הַרְבֵּה פְּעָמִים בְּדִיּוּק מִתַּחַת לַבַּיִת שֶׁלּוֹ. "סִיַאט אֲדֻמָּה", עָנָה אַבָּא שֶׁלִּי, וְעַכְשָׁו הַלֵּב שֶׁלִּי הֶחֱסִיר פְּעִימָה. זֶה הָיָה הָרֶכֶב שֶׁל עָמְרִי! הָיְתָה לִי גַּם הַשְׁעָרָה מִי עָשָֹה לוֹ אֶת זֶה וְלָמָּה. הִתְחַלְתִּי פִּתְאֹם לְהָבִין לְאֵיזֶה חֲבוּרַת רְחוֹב נִכְנַסְתִּי, כָּזֹאת שֶׁאֲנָשִׁים מַנִּיחִים לָהֶם מִטְעֲנֵי נֶפֶץ וּמְנַסִּים פָּשׁוּט לַהֲרֹג אוֹתָם.
לַמְרוֹת הַכֹּל, לֹא אָמַרְתִּי מִלָּה. אִישִׁית לֹא חָשַׁשְׁתִּי כָּל כָּךְ, הֱיוֹת שֶׁלֹּא הָיְתָה לְאַף אֶחָד סִבָּה לַעֲשֹוֹת לִי מַשֶּׁהוּ רַע. אֲבָל בְּאֵיזֶשֶׁהוּ מָקוֹם בַּנֶּפֶשׁ הִרְגַּשְׁתִּי טַעַם מַר כָּזֶה. זוֹ הָיְתָה הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּכָל מַה שֶּׁקָּשׁוּר לַחֶבְרֶ'ה שֶׁמָּצָאתִי לִי לַאַחֲרוֹנָה. חָזַרְתִּי לַמִּטָּה לִישֹׁן, הָיִיתִי גָּמוּר מֵעֲיֵפוּת. אֲבָל הָאֵרוּעַ הֶחָרִיג הַזֶּה גָּרַם לְאַחַי הַגְּדוֹלִים סַעֲרַת רְגָשׁוֹת, וְהֵם דִּבְּרוּ בְּהִתְלַהֲבוּת עַל מַה שֶּׁקָּרָה.
וְאָז שָׁמַעְתִּי מַשֶּׁהוּ מְרַגֵּשׁ. הַהוֹרִים שֶׁלִּי עָצְרוּ אֶת כָּל הַדִּבּוּרִים בַּבַּיִת. "אַסִּי צָרִיךְ לִישֹׁן", אָמְרָה אִמָּא שֶׁלִּי. אַסִּי זֶה אֲנִי, כַּמּוּבָן. "יֵשׁ לוֹ מָחָר לִמּוּדִים בְּבֵית הַסֵּפֶר, וְאָסוּר לוֹ לָלֶכֶת לִישֹׁן מְאֻחָר. אַתֶּם מַפְרִיעִים לוֹ בַּדִּבּוּרִים שֶׁלָּכֶם. תְּדַבְּרוּ מָחָר עַל הַכֹּל". גַּם אַבָּא שֶׁלִּי דִּבֵּר עָלַי, כְּשֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ. "הַיֶּלֶד בְּדִיּוּק הִתְחִיל עַכְשָׁו לְהִתְקַדֵּם יָפֶה, וְאַתֶּם בֶּטַח לֹא תִּרְצוּ לַהֲרֹס לוֹ אֶת הַהִתְקַדְּמוּת. אָז אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֻּלָּם לִשְׁמֹר עַל הַשֶּׁקֶט".
בְּאוֹתוֹ רֶגַע עָשִֹיתִי דָּבָר אֶחָד: בָּכִיתִי. הַמַּחֲשָׁבָה עַל הַהוֹרִים שֶׁלִּי, שֶׁמַּאֲמִינִים בִּי וּבְטוּחִים שֶׁאֲנִי מִתְקַדֵּם, וְשֶׁאֲנִי בִּכְלָל יָכוֹל לְהִתְקַדֵּם, רִגְּשָׁה אוֹתִי עַד דְּמָעוֹת. הַלֵּב שֶׁלִּי יִסֵּר אוֹתִי, אֵיךְ אֲנִי הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ שֶׁתִּגְרֹם לָהֶם לְהִצְטַעֵר כָּל כָּךְ, אִם יִשְׁמְעוּ מָה בֶּאֱמֶת אֲנִי עוֹשֶֹה בִּזְמַן הַלִּמּוּדִים. זֶה הָיָה הַקַּשׁ שֶׁשָּׁבַר אֶת גַּב הַגָּמָל, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, אוֹ הַמַּסְמֵר הָאַחֲרוֹן בַּאֲרוֹן הַקְּבוּרָה שֶׁל הַחֲבֵרוּת עִם הַחֶבְרֶ'ה הַבְּעָיָתִיִּים. הֶחְלַטְתִּי שֶׁזֶּהוּ, אֲנִי אִתָּם סִיַּמְתִּי. אֶחֱזֹר לַלִּמּוּדִים כָּרָגִיל, וְאַף אַשְׁקִיעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר. אֶעֱשֶֹה הַכֹּל כְּדֵי לְרַצּוֹת אֶת הַהוֹרִים הַנִּפְלָאִים שֶׁלִּי.
וּבֶאֱמֶת, נִתַּקְתִּי אֶת הַקֶּשֶׁר עִם חֲבוּרַת הָרְחוֹב, וְחָזַרְתִּי לְבֵית הַסֵּפֶר בִּמְלֹא הַמֶּרֶץ. מֵהַשָּׁמַיִם כַּנִּרְאֶה רָאוּ כַּמָּה אֲנִי מַשְׁקִיעַ וּמִתְאַמֵּץ, וּמִיּוֹם לְיוֹם רָאִיתִי הַצְלָחָה גְּדוֹלָה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם. כָּךְ עָבְרוּ עָלַי הֶחֳדָשִׁים הַקְּרוֹבִים, עַד לַיּוֹם שֶׁבּוֹ קִבַּלְתִּי אֶת הֶלֶם חַיַּי. זֶה הָיָה לִקְרַאת סוֹף הַשָּׁנָה, בְּאַחַד הָעֲרָבִים. הָיִיתִי לְבַד בַּבַּיִת וְהַטֶּלֶפוֹן צִלְצֵל. "מִשְׁפַּחַת לֵוִי?" שָׁמַעְתִּי קוֹל מֻכָּר מֵעֵבֶר לַטֶּלֶפוֹן. זֶה הָיָה הַמְחַנֵּךְ שֶׁלִּי. "כֵּן", אָמַרְתִּי. וְהוּא, מִשּׁוּם מָה, חָשַׁב שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי הוּא שֶׁעָנָה לוֹ. "אַסִּי מִתְקַדֵּם יָפֶה מְאֹד", הוּא הִתְחִיל לְהַגִּיד, וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְהַפְסִיק אוֹתוֹ. "הוּא מַצְלִיחַ בַּלִּמּוּדִים מֵאָז הַסִּפּוּר עִם הַפְּצָצָה. אֲנִי מֻכְרָח לְהַגִּיד שֶׁהַתַּרְגִּיל הָיָה מֻצְלָח"…
יוֹתֵר לֹא שָׁמַעְתִּי כְּלוּם. תַּרְגִּיל?! כָּל הַקֶּטַע שֶׁל מִטְעַן הַנֶּפֶץ אֵצֶל עָמְרִי הָיָה תַּרְגִּיל? וְלָמָּה? כַּנִּרְאֶה בִּשְׁבִיל שֶׁאַפְסִיק לְהִתְחַבֵּר עִם הַחֲבֵרִים הַלֹּא טוֹבִים שֶׁהָיוּ לִי. בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִזְכַּרְתִּי שֶׁרָאִיתִי אֶת הָרֶכֶב שֶׁל עָמְרִי מִדֵּי פַּעַם בָּרְחוֹב, וְזֶה הָיָה לִי קְצָת מוּזָר. הָיִיתִי בְּהֶלֶם. אֲבָל רֶגַע אַחֲרֵי זֶה נִכְנְסָה בִּי אַהֲבָה גְּדוֹלָה לַהוֹרִים שֶׁלִּי, שֶׁעָשֹוּ הַכֹּל – אֲבָל מַמָּשׁ הַכֹּל – כְּדֵי לְהַחֲזִיר אוֹתִי לַמַּסְלוּל הַנָּכוֹן. לֹא גִּלִּיתִי לָהֶם שֶׁהַתַּרְגִּיל נֶחְשַׂף, כִּי הַהַחְלָטָה שֶׁלִּי נִשְׁאֲרָה וַאֲפִלּוּ הִתְחַזְּקָה: אֲנִי אוֹתָם לֹא מְצַעֵר בַּחַיִּים!