יום אחרי ה'שלושים' לנפילתו בלבנון של הקדוש סמ"ר יעקב הי"ד, ישבנו עם אביו הרב חיים הלל, יו"ר מרכז 'שלום לעם', וביקשנו לשמוע ממנו נקודת מבט ודברי חיזוק שנוכל לשתף בהם את קוראי העלון.
הרב חיים סיפר לנו כי מה שאפיין מאוד את יעקב זו העבודה שלו מתוך תחושת שליחות והתמסרות טוטאלית למשימות שקיבל על עצמו. משהו בתוכו קרא לו להתגייס ליחידה קרבית ולצאת להילחם בחוד החנית, והוא עשה את זה עד הסוף ובמסירות גדולה. הוא זכה גם למות מתוך אותה מסירות שהייתה בו למען עם ישראל כשנפל בעת שנכנס לבית שבו היו מחבלים בעַ֫יְתַא א-שַּ֫עַבּ בדרום לבנון, עם כוח של סיירת גולני, כשהוא זה שהתעקש לחבור לכוח הזה אף שהוא היה אמור להיות רק בקבוצה שנועדה לגיבוי.
על מסירות הנפש והרגישות המדהימה שלו שמענו מאחד המפקדים שסיפר כי כשהיו בחאן יונס הם עמדו להיכנס לבית שהיה קיים חשש שיש בו מחבלים. יעקב, שהיה מאחור, התקדם ונכנס ראשון לבית, עוד לפני המפקד, ואמר: "לך יש אישה וילדים בבית. אני אקח את הסיכון".
שני הסיפורים הללו מאפיינים את המסירות והרצינות שלו למשימה שבחר לעשות למען עם ישראל. והוא לא היחיד. המוני לוחמים מוסרים את נפשם, ובמשך ימים, שבועות וחודשים נמצאים במצב סכנה מתמשך. הם ישנים בתנאים לא תנאים ואוכלים מזון חסר טעם, רק כדי לעשות את מה שהם התחייבו לעשות במסירות.
*
וכאן מחדד לנו הרב חיים את המסר המשמעותי ביותר מבחינתו:
כל אחד מאיתנו הוא חייל, כל אחד מאיתנו הוא לוחם. לא כולם בשדה הקרב, אבל לכל אחד מאיתנו יש תפקיד, וזו המשימה שהוא מחויב לבצע. בין אם זה בתורה, בין אם זה בתפילה, או בגמילות חסדים ומעשים טובים.
זוהי תקופה שדורשת מאיתנו מסירות והתמסרות. אנחנו ערבים זה בזה, ואנחנו זקוקים זה לזה. כל אחד וכוחותיו, כל אחד ותרומתו המיוחדת למען עם ישראל, בהתאם למקום שבו הוא נמצא ולמשבצת המדויקת שאליה הנחה אותו בורא עולם.
אם כל אחד מאיתנו יתמסר בכל ליבו למשימה שלו ויעשה אותה בצורה הכי טובה ובכוונה הכי טובה, למען עם ישראל, מתוך תחושת רצינות ושליחות, נזכה כולנו יחד לעמוד איתנים ולנצח כל אויב.
להצטרפות לקבוצת 'סולם יעקב' לקבלת מסרים מחזקים מהרב חיים הלל סרקו את הברקוד.
