החופש הגדול הגיע והחברים החליטו לצאת לטיול מרענן בצפון. הם שכרו רכב ויצאו לטיול, למרות שבפועל רק יוסי החזיק ברישיון נהיגה. הם יצאו ליום פעילויות ונהנו מכל רגע, בסוף היום הם הגיעו למלון ורק רצו ללכת לישון. אלא שהחנייה של המלון שהייתה במרכז טבריה הייתה מלאה עד אפס מקום. יוסי העמיד את הרכב בחזית המלון כדי שיוכלו כולם להוריד את התיקים והם סיכמו ביניהם שמחר בבוקר יקומו מוקדם כדי להזיז את הרכב מהכניסה למלון. אלא שהעייפות עשתה את שלה ורק בשעה תשע בבוקר הם פתחו את העיניים. כשיוסי ירד להזיז את הרכב מהכניסה, חיכתה לו דו"ח על השמשה על סך מאתיים וחמישים שקלים. יוסי ניגש לחבריו וטען: "חברה. כולנו צריכים להתחלק בדו"ח כי כולנו שותפים בכל ההוצאות של הטיול הזה" ואילו החברים טענו: "למה אנחנו צריכים להשתתף? אתה היית הנהג ולכן הדו"ח הוא שלך!" מה דעתכם? האם צריכים להתחלק בתשלום הדו"ח והאם יש הבדל בין דו"ח חניה לדו"ח של מהירות?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט:
שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ע"ז סעיף א'. סימן שפ"ו סעיף א' והאם יש חיוב לשלם את הדו"ח מדין 'מזיק' או מדין 'שומר שכר'
תשובה לשאלה "עניין של מיקום" (שאלה מס' 601)
תקציר השאלה השבועית: השרב הכבד שהיכה בכל רחבי הארץ, הביא את שלמה להתקין מזגן עוצמתי. לאחר ההתקנה דפק אצלו בדלת עקיבא השכן ואמר: "תראה שלמה, המנוע של המזגן שהתקנת נמצא ממש מעל הגג שלי. אני מבקש שתזיז אותו משם בהקדם…" שלמה הביט בו בתמיהה ושאל: "אני לא מבין, עקיבא. אתה הולך לבנות שם?" עקיבא השיב: "יתכן בהמשך", ושלמה ביקש: "כשתבנה אני אזיז את המנוע – מבטיח לך!" אבל עקיבא התעקש. מה דעתכם? האם עקיבא יכול לחייב את שלמה להזיז את המנוע של המזגן, למרות שהוא לא בונה שם בקרוב?
תשובה בקצרה: עקיבא לא יכול להכריח את שלמה להעביר את המנוע של המזגן, אם אין לו שימוש במקום שבו נמצא המנוע.
תשובה בהרחבה: מובא בהלכה מחלוקת ראשונים לגבי אדם שרוצה לפתוח חלון בקיר הבית, והחלון ישקיף לעבר החצר של חברו. במקרה הזה מדובר, שכרגע עצם פתיחת החלון לעבר חצרו של השכן אינה מפריעה לו – אבל מכיוון שיתכן ובעתיד הדבר יפריע לו, יש לעיין האם הוא יכול לעכב אותו מלפתוח את החלון לעבר החצר בגלל שאינו רוצה להגיע איתו לבית הדין כדי לחייב אותו לסגור את החלון שפתח, או שאנחנו אומרים שכיוון שכרגע 'זה נהנה וזה לא חסר' הוא לא יכול לעכב אותו מלפתוח את החלון (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קנ"ד סעיף ט"ז).
מקרה זה שבו נחלקו הראשונים, שונה מהמקרה שלנו בגלל העובדה שאין חשש שעל מנוע המזגן הם יגיעו לבית דין, מכיוון שברור לכולם שבמקרה שעקיבא השכן ירצה לבנות על הגג הוא מיד יפרק את המנוע של המזגן ויעביר אותו למקום אחר. יתרה מכך, ברור גם לשלמה שנתינת הרשות מצדו של עקיבא לעצם הנחת המנוע היא זמנית בלבד ורק בתנאי שלא יפריע, ולכן במקרה כזה הרצון של עקיבא לחייב את שלמה בהעברת המנוע הינה 'מידת סדום' ומכיוון שלא כופים על 'מידת סדום' עקיבא לא יכול לחייב אותו להעביר את המנוע של המזגן.
במקרה שלנו
שלמה יכול להשאיר את המנוע של המזגן היכן שהיה מלכתחילה, כל עוד עקיבא לא בונה או שיש לו שימוש במקום ובתנאי שהמנוע לא מפריע. ולכן עקיבא חייב לתת לשלמה להעמיד את המזגן במקומו עד שיצטרך את המקום המדובר
