שְׁמִי אֲבִיגְדוֹר, אֲבָל כֻּלָּם קוֹרְאִים לִי 'הַבֵּן שֶׁל שְׁלֹמֹה גּוֹרְסוֹב'. אַבָּא שֶׁלִּי – שְׁלֹמֹה גּוֹרְסוֹב – הָיָה אֶחָד מֵהַפְּעִילִים הַבּוֹלְטִים בְּיוֹתֵר בַּתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית בְּשִׁטְחָהּ שֶׁל בְּרִית הַמּוֹעָצוֹת. כְּ'הוֹקָרָה' עַל פְּעִילוּתוֹ זָכָה אַבָּא לִרְדִיפָה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת מִצַּד הַשִּׁלְטוֹן הַקּוֹמוּנִיסְטִי בַּמְּדִינָה. אֲנִי לֹא בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ מָה אַבָּא עָשָׂה בְּאוֹתָם שָׁנִים, מִכֵּיוָן שֶׁהוּא תָּמִיד אָמַר שֶׁכְּכָל שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה תֵּדַע פָּחוֹת כָּכָה נִשָּׁאֵר מוּגָנִים יוֹתֵר. אֲנִי רַק יוֹדֵעַ שֶׁאַבָּא מֵאָז וּמִתָּמִיד אָהַב מְאוֹד אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁבִּשְׁבִילָהּ הוּא הָיָה מוּכָן אֲפִלּוּ לְסַכֵּן אֶת חַיָּיו.
בְּאוֹתָן שָׁנִים שֶׁל יַלְדוּת, בְּכָל פַּעַם שֶׁלְּאַבָּא הָיָה קְצָת זְמַן הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּסַפֵּר לִי עוֹד קְצָת עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַבָּא תָּמִיד שָׂמַח לַעֲשׂוֹת זֹאת. הוּא הָיָה מִתְיַשֵּׁב עַל הַכֻּרְסָא הַיְּשָׁנָה שֶׁלָּנוּ בַּסָּלוֹן, נִשְׁעָן לְאָחוֹר וּמַתְחִיל לְסַפֵּר בַּאֲרִיכוּת עַל טוּבָהּ שֶׁל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, עַל כָּל הַחֲלוֹמוֹת וְהַתִּקְווֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים וְעַל הַתְּפִלּוֹת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא פָּסְקוּ עֲבוּר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם.
אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם, מֶה הָיָה הָרֶגַע שֶׁבּוֹ לָמַדְתִּי עַל בְּשָׂרִי אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ 'שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ'. הַסִּפּוּר הַזֶּה קָשׁוּר לְנֵס הַהַצָּלָה שֶׁלָּנוּ מִיְּדֵי הַסּוֹבְיֵטִים וּבְרִיחָתֵנוּ מֵרוּסְיָה הַקּוֹמוּנִיסְטִית. בַּבַּיִת לְיָדֵנוּ גָּר שָׁכֵן לֹא יְהוּדִי, קָרְאוּ לוֹ רוֹמָן. רוֹמָן לֹא חִבֵּב בִּמְיֻחָד אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁהָיוּ בַּשְּׁכוּנָה, הוּא חָשַׁב שֶׁהַפְּעִילוּת שֶׁלָּהֶם מַפְרִיעָה לַמְּדִינָה לִגְדֹּל וּלְהַצְלִיחַ. גַּם אֶת אַבָּא רוֹמָן לֹא אָהַב כָּל כָּךְ, הֵם אֲפִלּוּ לֹא אָמְרוּ שָׁלוֹם זֶה לָזֶה בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת כְּשֶׁנִּפְגְּשׁוּ.
בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁחָזַרְתִּי עִם הַחֲבֵרִים מִבֵּית הַסֵּפֶר, הִגִּיעַ בְּדִיּוּק מוּלֵנוּ רוֹמָן – הַשָּׁכֵן שֶׁלָּנוּ. הוּא הֶחְזִיק בְּיָדָיו שְׁנֵי סַלִּים כְּבֵדִים וְנָעַץ בָּנוּ מַבָּט מַפְחִיד, עַד שֶׁהַלֵּב שֶׁלִּי מַמָּשׁ הֶחְסִיר פְּעִימָה. הַיְּלָדִים הָאֲחֵרִים חָשְׁבוּ שֶׁיִּהְיֶה מַצְחִיק לַחְטֹף לְרוֹמָן אֶת הַסַּלִּים, וּבְלִי לַחֲשֹׁב יוֹתֵר מִדַּי הִתְחִילוּ לָרוּץ לְעֶבְרוֹ. נִסִּיתִי לַעֲצֹר בַּעֲדָם, אֲבָל זֶה כְּבָר הָיָה מְאֻחָר מִדַּי. הֵם הִפִּילוּ אוֹתוֹ בְּיַחַד עִם הַסַּלִּים עַל הַמִּדְרָכָה וּבָרְחוּ מִשָּׁם. צָעַקְתִּי אַחֲרֵיהֶם, אֲבָל הֵם לֹא שָׁמְעוּ אוֹתִי. נִגַּשְׁתִּי לְרוֹמָן וְעָזַרְתִּי לוֹ לָקוּם, אָסַפְנוּ יַחַד אֶת כָּל הַיְּרָקוֹת שֶׁהִתְפַּזְּרוּ עַל הָרִצְפָּה, וְעָזַרְתִּי לוֹ לִסְחֹב אֶת הַסַּלִּים עַד לְדֶלֶת הַדִּירָה שֶׁלּוֹ. לִפְנֵי שֶׁפָּתַח אֶת דֶּלֶת בֵּיתוֹ, הוּא נָעַץ בִּי מַבָּט אָרֹךְ. הָיָה נִרְאֶה שֶׁהוּא חוֹשֵׁב עַל מַשֶּׁהוּ. לְבַסּוֹף הוּא לֹא אָמַר מִלָּה וּפָשׁוּט נֶעֱלַם בִּמְהִירוּת מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת.
מִיָּד אַחַר כָּךְ נִכְנַסְתִּי הַבַּיְתָה וּקְצָת הִתְעַצְבַּנְתִּי. "אֲפִלּוּ תּוֹדָה הוּא לֹא אָמַר", חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי. "זֹאת הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאֲנִי עוֹזֵר לוֹ", הֶחְלַטְתִּי. "אֲפִלּוּ בַּפַּעַם הַבָּאָה אֲנִי אָרוּץ עִם כָּל הַיְּלָדִים וְאַפִּיל אוֹתוֹ בְּעַצְמִי". כְּשֶׁאַבָּא חָזַר מְאֻחָר בַּלַּיְלָה, סִפַּרְתִּי לוֹ מָה קָרָה עִם הַשָּׁכֵן שֶׁלָּנוּ. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁאַבָּא יְחַזֵּק אוֹתִי וְיִכְעַס מְאוֹד עַל הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁל רוֹמָן. בִּמְקוֹם זֶה אַבָּא הִקְשִׁיב בְּשֶׁקֶט, וּלְבַסּוֹף אָמַר לִי: "הִתְנַהַגְתָּ נָכוֹן מְאוֹד אֲבִיגְדוֹר, גַּם אִם אֲנַחְנוּ לֹא מַסְכִּימִים אָסוּר לָנוּ לְזַלְזֵל וְלִפְגֹּעַ בַּאֲחֵרִים". לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁאַבָּא בֶּאֱמֶת אָמַר לִי אֶת זֶה.
בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת חֲזָקוֹת עַל הַדֶּלֶת שֶׁלָּנוּ. כֻּלָּנוּ הִתְעוֹרַרְנוּ בְּבֶהָלָה. אַבָּא פָּקַד עָלַי וְעַל אִמָּא לָלֶכֶת לְהִתְחַבֵּא לְמַעְלָה, וְנִגַּשׁ אֶל הַדֶּלֶת לִבְדֹּק מִי זֶה. מִמְּקוֹם הַמַּחְבּוֹא שֶׁלָּנוּ זִהִינוּ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל רוֹמָן, שֶׁדִּבֵּר עִם אַבָּא עַל יַד הַדֶּלֶת. הוּא נִרְאָה נִסְעָר מְאוֹד וְדִבֵּר בִּמְהִירוּת. אַבָּא קָרָא לָנוּ לְהַגִּיעַ אֵלָיו מַהֵר, וְכֻלָּנוּ נִכְנְסוּ אַחֲרֵי רוֹמָן אֶל הַבַּיִת שֶׁלּוֹ.
בָּרֶגַע שֶׁרוֹמָן נָעַל אֶת דֶּלֶת בֵּיתוֹ, שָׁמַעְנוּ מִכִּוּוּן הָרְחוֹב הָרָאשִׁי גִּ'יפִּים כְּבֵדִים שֶׁעָצְרוּ מַמָּשׁ מִתַּחַת לַבִּנְיָן שֶׁלָּנוּ. עֲשָׂרָה חַיָּלִים יָרְדוּ מֵהֶם וְנִכְנְסוּ בְּרִיצָה לַבִּנְיָן. יָדַעְתִּי מִיָּד שֶׁאֵלּוּ אַנְשֵׁי הַקַּגֶ"בֶּ. הֵם פָּרְצוּ אֶל הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ וְהָפְכוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁהֵם מְחַפְּשִׂים אַחֲרֵי אַבָּא. אַחֲרֵי שָׁעָה מוֹרֶטֶת עֲצַבִּים הֵם עָזְבוּ אֶת הַבִּנְיָן, כְּשֶׁכֻּלָּנוּ נִמְצָאִים בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים בַּסָּלוֹן שֶׁל רוֹמָן.
אַבָּא לָחַץ בְּחֹם אֶת יָדוֹ שֶׁל רוֹמָן וְהוֹדָה לוֹ מִכָּל הַלֵּב. חַיֵּינוּ נִצְּלוּ בִּזְכוּתוֹ. אַבָּא הִבִּיט בִּי וְאָמַר: "רוֹמָן אוֹמֵר לִי שֶׁהוּא רָצָה לְהַחֲזִיר לָנוּ טוֹבָה, בִּגְלַל הָעֶזְרָה שֶׁעָזַרְתָּ לוֹ. רָאִיתָ אֵיךְ נִצַּלְנוּ? דַּוְקָא בִּזְכוּת הָרַחֲמִים שֶׁלְּךָ כְּלַפָּיו וְהַסִּיּוּעַ שֶׁהֶעֱנַקְתָּ לוֹ בִּסְחִיבַת הַסַּלִּים הַכְּבֵדִים, נִצַּלְנוּ מִיְּדֵי הָרוֹדְפִים אוֹתָנוּ…"
הִנְהַנְתִּי בְּרֹאשִׁי בִּשְׁתִיקָה וְהֵבַנְתִּי עַד כַּמָּה עָלַי לִלְמֹד מִכָּךְ לִהְיוֹת עֵרָנִי וְדָרוּךְ כְּלַפֵּי רִגְשׁוֹתָיו שֶׁל הָאַחֵר. עָבַרְנוּ לְהִתְגּוֹרֵר בְּבַיִת שֶׁל קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה עַד יַעֲבֹר זַעַם. לְאַחַר תְּקוּפָה קְצָרָה סְטָלִין מֵת וְהַמִּשְׁטָר הַקּוֹמוּנִיסְטִי הֵחֵל לְהִתְפּוֹרֵר. אָז נִצַּלְנוּ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת וּבָרַחְנוּ מֵרוּסְיָה לִמְדִינָה אַחֶרֶת שֶׁמִּמֶּנָּה הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר קַל לָנוּ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
אֲבָל לְכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ, אֲנִי לוֹקֵחַ אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה, מִכֵּיוָן שֶׁלְּעוֹלָם אֵין לָדַעַת מָה הַכּוֹחַ שֶׁל עֶזְרָה אַחַת קְטַנָּה, חִיּוּךְ אֶחָד, לִפְעָמִים דָּבָר קָטָן יָכוֹל לְהַצִּיל חַיִּים…
