הרב משה, תלמיד חכם מוכר בשכונה, הבחין בשמעון, שכנו מהבניין הסמוך, זורק לפח האשפה שקית מלאה בחבילות חדשות וסגורות של פתיתים ואטריות. הוא ניגש אליו ושאל: "ידידי, מדוע אתה זורק את החבילות הללו? למה שלא תמכור אותן במכירת חמץ?"
שמעון השיב: אני מקיים בהידור את מצוות 'בל יראה ובל ימצא', ולכן איני מחזיק חמץ בבית כלל בפסח. איני סומך על ההיתר למכור חמץ לגוי."
הרב משה הקשיב בסבלנות ואמר: "אני מבין את דעתך, אך בזמן שאתה מקיים בהידור את 'בל יראה ובל ימצא', אתה עובר על איסור 'בל תשחית'. הרי רוב הציבור קונה מוצרים שנמכרו לגוי בפסח, ואין סיבה שתזרוק לפח את החמץ…"
מה דעתכם? האם שמעון נהג כשורה, או שעליו למכור את החמץ?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'אורח חיים' סימן תמ"ח סעיף ג' – דין מכירה לגוי. עיין גם ב'משנה ברורה' סעיף קטן י"ב לעניין החשש להערמה.
מכיוון שהשאלה אקטואלית לדיני החג, אנו מפרסמים את התשובה יחד עם השאלה.
המושג ההלכתי: "הערמה"
תשובה בקצרה: ללא ספק, גם לדעת המחמירים שאינם סומכים על 'מכירת חמץ', ישנם פתרונות הלכתיים שניתן ליישם מבלי לעבור על איסור 'בל תשחית'. לפיכך, שמעון לא נהג כראוי בכך שזרק את החמץ לפח.
תשובה בהרחבה: במקור, כאשר תיקנו חכמים את האפשרות למכור חמץ לנוכרי, המכירה התבצעה באופן שהחמץ הוצא לחלוטין מהבית והועבר לרשות הקונה הגוי. עם הזמן, פשט המנהג שגם חמץ שנותר בתוך הבית נמכר באמצעות שליח מטעם הרבנות, תוך שהמכירה תקפה מבחינה הלכתית.
עם זאת, ישנם פוסקים הסבורים כי מכירה זו מהווה הערמה, משום שהחמץ נשאר בבית, חוזר לבעליו מיד לאחר החג, ולעיתים הקניין אינו מתבצע כראוי. בשל כך, ישנם המחמירים שלא להותיר חמץ כלל בבית בפסח.
מה לגבי איסור 'בל תשחית'?
כמבואר בשולחן ערוך ('אורח חיים' סימן קע"א), אסור להשחית דבר מאכל ללא סיבה מוצדקת. אולם, כאשר אדם מחמיר על עצמו – כמו במקרה של משקה ששהה מתחת למיטה בלילה (שלגביו יש דעות האוסרות את שתייתו) – מותר לזרוק אותו לפח, ואין בכך איסור 'בל תשחית'.
לכן, קיימים פתרונות הלכתיים המאפשרים להימנע מהשלכת החמץ, בהם תרומת החמץ לארגון צדקה או עשיית קניין עם בעל מכולת שעורך מכירת חמץ.
גם אם המכירה של בעל המכולת לא נעשתה כראוי, האיסור בכך הוא רק מדרבנן (כמבואר ב'משנה ברורה' סימן תמ"ח סעיף קטן ז'), בניגוד לאיסור חמור יותר של 'בל יראה ובל ימצא'. לפיכך, עדיף להיעזר בפתרונות אלו מאשר לזרוק את החמץ לפח.
