אם הייתם שואלים סתם אדם שהיה עובר ברחבי העיירה פרינסטון ניו ג'רזי, מיהו הרמאי הכי גדול באזור. סביר להניח שהשם הראשון שהיה נשלף מקצה לשונו הוא סול פיימון. האיש היה ידוע לשמצה בכל האזור כנוכל ממולח שבעשרות תחבולות פרי מוחו הקודח, הצליח להונות מאות אנשים ולרוקן את כיסיהם. סול לא היה גנב פשוט אלא הונאותיו היו מתוכננות לעילא ולעילא.
למשל, פעם אחת הוא פיזר בעורמתו ברחבי הירקניות בפרינסטון רבתי, תפוזים שלתוכם הוא הזריק מספר טיפות של צבע אדום. לאחר כמה ימים הוא דאג שמודעות גדולות יתלו ברחבי העיר: "על פי מחקר שנערך באוניברסיטת פרינסטון" קראו המודעות: "כל אדם שאכל מתפוזי הדם, עלול לסבול מכיב קיבה כואב במיוחד, היזהרו!". באורח פלא, הוא בדיוק השיק "תרופה מיוחדת" שמונעת מחלות קיבה, ותורים של תושבים מבוהלים גדשו את המשרד שלו.
סול פיימון ידע תמיד מתי הגיע הזמן לקפל ולהכחיש כל קשר בחקירות של רשויות החוק. בחוגים שונים, במשרדי עורכי הדין ובלשכות השופטים הוא נודע בכינוי "טפלון" כי שום דבר לא נדבק אליו. לכן לא פלא שכאשר הוא סיפר לחברו ארתור שהוא רוצה לפרוש, ארתור לא האמין לו. "חחח…" הוא צחק לו בפרצוף, עלי אתה מנסה להפעיל עוד אחד מהטריקים שלך? באמת, תהיה כבר רציני סול, אני מכיר אותך יותר מדי טוב ויותר מדי שנים בשביל ליפול מול ההתחסדות הפתאומית הזאת!".
אבל שום שריר לא נע בפניו הקודרות של סול: "אני בהחלט מבין אותך, אין לך שום סיבה להאמין לי, אבל אני רציני מאד". מסתבר שנוכל אחר מעבר לים הצליח להוציא מאמו של סול את כל כספה ולגרום לה לקחת הלוואות נוספות עבורו. הנוכל פעל בשיטה שנודעה לשמצה בשם "העוקץ הניגרי", מכיוון שהמקרה המתועד הראשון הגיע מניגריה. במסגרת ההונאה הנוכל שולח הודעה שבה הוא מבשר לנעקץ כי ירושה גדולה מחכה לו ומשכנע את המסכן שהוא נבחר מכל מיני סיבות שונות ומשונות, ושרק חסר סכום פעוט בשביל לאשר את שמו כמקבל הירושה בבית המשפט.
אבל כפי שהבנתם, הסאגה לא מסתיימת בזה. הנוכל ממשיך ללחוץ על הנעקץ כשצריך עוד כסף עבור העמלה של הבנק, ועבור העו"ד וכך הסכום תופח לממדי ענק. כפי שקרה לאמו של סול שמצאה את עצמה מחוסרת בית ולחם לאכול. סול שבבת אחת כל נפגעי ההונאות שלו צעקו והאשימו אותו בתוך ראשו, החליט לסגור אחת ולתמיד את הבאסטה ולחזור לדרך הישר.
הוא פתח חנות מכולת, אבל הפעם בצורה מסודרת. עם רואה חשבון, דמי שכירות ומחירים הוגנים, אפילו קצת מתחת למחיר השוק. בשבוע הראשון אפילו אדם אחד לא דרך בפתח חנותו. הוא תירץ זאת בעובדה שאנשים עדיין לא שמעו על החנות. בשבוע לאחר מכן הוא פרסם את חנותו: 'סול פיימון מרקט' בעיתוני העיר וציפה ללקוחות, אבל הם לא באו.
באותו היום הוא ישב עם חברו ארתור וקונן על כך שאיש אינו פוקד את חנותו החדשה. ארתור שאף מהמקטרת שלו והסביר: "אף אחד לא יגיע, גם אם תחלק את כל הסחורה בחינם. אתה קנית לעצמך שם של רמאי מדופלם, כולם חוששים שאיכשהו אתה שוב תעקוץ אותם, ובצדק. "אז מה עלי לעשות?" פכר סול את אצבעותיו בייאוש, דרכי האנשים הישרים פשוט לא היו מוכרות לו.
"עליך להתחיל מחדש" פסק ארתור, "מה שעשית עכשיו, זה לא נקרא להתחיל מחדש, פשוט כתבת את הסיפור החדש על הסיפור הישן. אתה צריך למחוק את הסיפור הישן ורק אז להתחיל לכתוב את הסיפור החדש". סול הפנים את המסר ופנה לבצע מספר שיחות.
למחרת בכל רחבי העיר נתלו מודעות ענק עם תמונתו של סול: "ההונאה האחרונה של סול פיימון, באולם הכינוסים העירוני, הכניסה חופשית". המודעה החצופה והמסקרנת עוררה את סקרנותם של תושבי פרינסטון, וביום המיועד לא ניתן היה להכניס סיכה לאולם, הוא היה מלא מפה לפה. סול נכנס לאולם בצעד שפוף, עלה על הבמה ונטל את המיקרופון. "חברים!" אני חייב לכם התנצלות כנה, במשך שנים רימיתי, בגדתי, גזלתי והוניתי אתכם!". מלמולים נזעמים חלפו בקהל.
"אבל היום אני רוצה לבקש מכם סליחה והזדמנות, סליחה מכל מי שפגעתי בו והזדמנות לתקן את מעשיי. חזרתי למוטב, הבנתי את הצער שגרמתי לכם ואני רוצה שתתנו לי צ'אנס. 20% מרווחי העסק שלי יופנו באופן קבוע לקרן שהקמתי למען כלל תושבי העיר, שתפקידה לפצות כל מי שנפגע ממני במהלך השנים. כל דו"חות החנות יהיו שקופים ונגישים לציבור במשרד עורכי הדין הכי גדול בעיר ותוכלו לעיין בהם בכל עת שתחפצו".
"האם תסכימו לסלוח לי?" סיים סול בתחינה. הקהל שמחה דמעה סוררת בראותו את האיש הקשוח שופך את לבו בפניהם, למרות החשדנות ולמרות העבר ענה ב'כן!' גדול ונרגש. "אבל רגע" צעק איש אחד מהיציע, "הבטחת במודעות שכאן תתבצע ההונאה האחרונה שלך!". "ובכן…" חייך סול, "זאת בהחלט ההונאה האחרונה שלי, ההבטחה שהבטחתי לכם במודעות שפרסמתי!".
לא סתם אנו מתחילים השבוע מחומש ופרשת בראשית, שכן לאחר שטיהרנו וניקינו את עצמנו בראש השנה ויום כיפור. כאשר אנו זכים וטהורים זה בדיוק הזמן להתחיל מהתחלה עם התחלות חדשות לשנה טובה ומוצלחת הרבה יותר מהקודמת.
