"אני שב ומדגיש בפניכם", רעם קולו של רועי לתוך המיקרופון: "כי סגירת חופי הארץ ליבוא של עגבניות מחו"ל תהיה טעות חמורה! בעוד שאנו האזרחים נישא בהשלכות!". הקהל מחא כפיים בהתלהבות ולא רק הוא. גם השופטים התלהבו מהנאום המרשים. רועי בן-דהן זכה בפעם השלישית ברציפות באליפות הוויכוח – 'די-בייט'. ושוב כמו פעם הקודמת, זכה במקום השני – עידן לוי.
"השנה היה הרבה יותר כיף משנה שעברה כשהוויכוח היה על הצורך במעבר מעיתונות כתובה לעיתונות דיגיטלית", אמר רועי, אך עוד לפני שעידן הספיק להגיב, הוא פלט נשיפה מהירה ובלם את הרכב בפתאומיות. מהר מאוד הבינו השניים שישנה תקלה במערכת הרמזורים. שוטר תנועה עייף עמד באמצע הצומת וכיוון את התנועה בידיו. כאשר השוטר סימן למכוניתו של עידן להמשיך ולנסוע, פתח עידן את החלון וצעק לשוטר: "תודה רבה!". השוטר חייך ונד בראשו. רועי עיקם את פיו ואמר: "עוד לא הפסקת עם השטות הזאת?! לומר תודה גם למי שלא צריך להגיד לו?! אתה חושב שהשוטר הזה החליט מעצמו להיות פה?! הוא רק ממלא את תפקידו, זו העבודה שלו. משלמים לו כדי לעשות את זה!"
הוויכוח הזה לא היה חדש. עוד בימי התיכון, כבר כשהכירו בחוג הדי-בייט, הם היו מנהלים אחת לכמה זמן את הוויכוח הגדול מכולם – הוויכוח על אמירת 'תודה'. כשרועי שמע מעידן כי התקשר להגיד למחנך כיתתו תודה רבה על שפינה ערב ובא לצפות באחת מתחרויות הוויכוח, הוא כעס עליו מאוד: "מה זאת אומרת 'תודה'?! הוא עשה זאת כי הוא אמור לדאוג לך, אתה תלמיד שלו. משלמים לו בשביל שידאג לך!!!"
שניהם היו נואמים נפלאים וידעו לכתוב מאמרי דעה נוקבים ומשכנעים. יחד עם זאת, לשניהם היה ברור – כפי שהוכח בכמה וכמה תחרויות – כי אמנם עידן הוא מהווכחנים הטובים בארץ אבל רועי הוא הגדול מכולם. אך בוויכוח אחד, הוויכוח על אמירת התודה, עידן לא השתכנע והמשיך להחזיק בדעתו כי רועי פשוט טועה. רועי, כמובן, חשב בדיוק את ההפך.
"מה מפריע לך להגיד תודה?", שאל עידן. ורועי הסביר את תפיסתו: "אני פשוט לא רואה סיבה להגיד תודה למישהו שמשלמים לו כדי שיעשה את מה שהוא עושה. גננת, מורה, חייל, שוטר, פקיד בדואר או קופאי בחנות – כולם פשוט עושים את מה שעבורו משלמים להם".
"אני דווקא חושב שחשוב להגיד תודה לכולם, גם אם הם רק ממלאים את תפקידם", הגיב עידן בחיוך: "הנה, רק אתמול כתבתי מכתב תודה. זוכר שלפני שבועיים הייתה שביתה במערכת החינוך ובתוך יומיים העירייה קנתה וחילקה בבתים ערכת משחקי קופסה קטנים לטובת הילדים? אז כתבתי מכתב תודה לראש העיר ושלחתי. מצא חן בעיניי איך שהוא דואג לתושבים".
"איך הוא דואג לתושבים?!" התרגז רועי: "הוא פשוט רוצה שתבחרו בו גם בפעם הבאה. וחוץ מזה, הוא רק עושה את העבודה שלו! זה התפקיד שלו! בשביל זה משלמים לו, בשביל לדאוג לתושבים!"
כחודש מאוחר יותר קיבל עידן פנייה מהעירייה. מתברר כי הדברים שכתב מצאו חן בעיניי ראש העיר שביקש כי יהיה נציג התושבים וידבר בטקס יום העצמאות. כעבור זמן קצר כבר מצא את עצמו מתפרנס מכתיבת הנאומים של ראש העיר. וכשראש העיר עבר לפוליטיקה הארצית היה זה רק טבעי שיביא איתו את עידן לוי לכתיבת הנאומים. לאחר אחד מנאומיו שיבח ראש הממשלה את הנאום ואת כותבו. בדרך החוצה ממליאת הכנסת ניגש עידן אל ראש הממשלה בחיוך מבויש ואמר לו: "שלום, אדוני ראש הממשלה. שמי עידן ואני כתבתי את הנאום ששיבחת עכשיו. רציתי רק להגיד לך תודה. זה מאוד משמח אותי ומחמיא לי לשמוע ממך את המחמאות". ראש הממשלה התחיל לשאול אותו על עבודותיו ועל ניסיון הכתיבה שלו וביקש כי ייפגשו לארוחה משותפת במזנון הכנסת. פגישה שהפכה לשיתוף פעולה חדש ומוצלח. וכך יצא שכעשור לאחר הוויכוח במכונית עידן החזיק בתפקיד המכובד של 'כותב נאומי ראש הממשלה' ושמו הלך לפניו בכלי התקשורת ובקרב פוליטיקאים רבים ששיחרו לפתחו וביקשו את עזרתו.
במקביל, המשיך עידן להופיע לתחרויות של ה'די-בייט' שכה אהב וכמובן שמר על קשר עם רועי. ערב אחד, לאחר תחרות נוספת בה הגיע יחד עם רועי לשני המקומות הראשונים, פנה אליו רועי עם מבט מיוסר ושאל אותו: "עידן, אני לא מבין. למה אתה ולא אני?". עידן לא הבין על מה רועי מדבר ורועי, שראה את המבט התמה שעל פניו, הוסיף והסביר: "תראה, עידן. אתה כותב נאומים נפלאים, זה ברור לכולם. אבל שנינו יודעים שאני טוב ממך. אפילו בתחרות של היום זה הוכח שוב, בפעם החמישים. אז איך אתה הגעת להיות כותב הנאומים של ראש הממשלה ואילו אני עובד כעורך לשוני באיזה מקומון מטופש?!"
"האמת?" אמר עידן: "אני לא בטוח שאני יכול להסביר למה ככה זה קרה. אני רק יכול להגיד לך מה אני אומר לקב"ה על זה שאני בתפקיד הזה".
"נו?" אמר רועי בחוסר סבלנות: "מה אתה אומר לו על זה?". עידן חייך ואמר: "תודה!"
מדוע 'שירת הים' המופיעה בפרשתנו קיבלה תפקיד כזה משמעותי בתפילות ונאמרת מדי יום? מכיוון שחז"ל רוצים ללמדנו שאמירת תודה על דברים שמישהו אחר עושה למענך – בין אם מדובר באדם אחר ובין אם מדובר בקב"ה – היא דבר בסיסי וחשוב ויש להכיר תודה למי שעוזר לך. מה גם שאנשים יודעים להעריך כאלה שאומרים תודה.
