הזדמנות חד־פעמית

מבט אל החיים

כשמייקל קיבל את ההזמנה להגיע לשיחה דחופה וצפופה בחדרו של מנהל הבנק, הוא החליף צבעים, החסיר פעימה ובעיקר היה מודאג מאי הידיעה מה מטרת השיחה. הוא פסע בצעדים כושלים והתיישב מוטרד מול המנהל שקיבל אותו בחיוך צופן סוד.

"מייקל", פנה אליו טד, מנהל הבנק. "אתה יודע כמה שאני מעריך אותך. כעת עלתה לפנינו הזדמנות חד־פעמית להעביר אותך לאחד מהסניפים המבטיחים ביותר במדינה שביקש מאיתנו המלצה למנהל צעיר ומבטיח. אנחנו רוצים שתטוס לניו יורק ותנהל את הסניף שלנו שם".

מייקל הסתכל על טד ולא ידע כיצד להגיב. ליבו התמלא בגאווה. מתברר שההנהלה לא רק רוצה לתת לו קידום, אלא אף בחרה בו מבין עשרות מועמדים כמנהל החדש של הסניף המבטיח! קודם כול עליו לעדכן את אשתו, והם צריכים להתחיל להתארגן לקראת מעבר למדינה אחרת בארצות הברית.

"אדוני", אמר מייקל לטד, "אני צריך לדבר על כך עם אשתי. עד מתי אני צריך להחזיר לך תשובה?"

"עד אתמול", חייך אליו המנהל. "וברצינות, קח יומיים ותחזור אליי".

אחרי יומיים שבהם ניתחו מייקל ואשתו את היתרונות והחסרונות, הם החליטו לקבל את ההצעה. מייקל נכנס למשרדו של טד ואמר: "אדוני, אני מוכן למשימה שנתת לי. אשמח להיות מנהל הסניף החדש של הבנק שלנו בניו יורק".

כעבור חודש שכלל התארגנות ומעבר דירה, נכנס מייקל לחדר החדש שלו, התמקם במשרד המנהל וירד לסרוק את הבנק. מדובר על מבנה חדיש עם מערכת הגנה שבנויה על המילה האחרונה בתחום אבטחת הסייבר והאבטחה הרגילה.

כעבור שבועיים פרצו בערב שני שודדים רעולי פנים לבנק. הם נטרלו את מערכות צפיית המצלמות והפתיעו את מייקל שהיה באותו זמן במשרדו לאחר שהאריך את יומו, אף שהיה אמור לצאת מהבנק שעתיים קודם. מייקל ידע שהוא לבד במשרד, אחרון העובדים שלו כבר הלך לפני חצי שעה. הוא הסתכל מבועת על השודדים רעולי הפנים וחשב שזה הסוף שלו. אין לו לאן לברוח.

הוא החוויר והחל לרעוד כאשר ניגש אליו רעול פנים והציג את עצמו כג'ימי, מנהיג כנופיית השודדים. וכך אמר לו השודד: "תקשיב ידידי, תעשה בדיוק מה שאני אומר לך ואנחנו לא נתלכלך כאן בדברים בלתי צפויים…" לאחר מכן סימן ג'ימי לשני חבריו להתחיל לרוקן את כספת הבנק ולהעמיס את השקים למכוניות.

מייקל חשב על אשתו וילדיו וכשג'ימי לא שם לב לחץ על לחצן המצוקה והתפלל שמשטרת ניו יורק תגיע במהירות, אולם הדקות נקפו ושום משטרה לא נראתה באופק.

מייקל שם לב שג'ימי נהיה עצבני מרגע לרגע. הוא חשב כיצד יוכל להעסיק אותו, אבל אז בדיוק נשמע הכרוז מבחוץ שבישר על הגעתה של המשטרה. ג'ימי קרא למשטרה והזהיר שיש ברשותו בן ערובה שהם מסכנים את חייו ברגע שהם יפרצו פנימה, אבל אז עשה מייקל צעד מפתיע: הוא ביקש את הטלפון מאת ג'ימי, הודיע לאנשי המשטרה שהוא נשאר כאן עם החוטף שלו בכל מחיר וביקש מהם לעזוב את המקום בהקדם.
"בן הערובה שלך כנראה סובל מתסמונת סטוקהולם", אמר השוטר לג'ימי, "אתה מבין שאנחנו ערוכים מסביב לבניין בכוחות מתוגברים ואם לא תיענה לדרישתנו, זה עניין של זמן עד שנפרוץ פנימה!" ג'ימי רתח מזעם, אבל אז פנה מייקל לג'ימי ושאל: "תגיד, יש מצב שאתה יודע לתפעל מכונת קפה? קיבלנו לכאן מכונה חדשה, אבל יש בה תקלה ועדיין לא תיקנו אותה. אולי אתה רוצה ליהנות מקפה טוב?"

ג'ימי היה מופתע מהפנייה הישירה של מייקל, אבל הוא זרם עם ההצעה והשיב: "דווקא אני מכיר מקרוב את מכונות הקפה, אני מאמין שאוכל לתקן אותה בקלות". מייקל הראה לג'ימי היכן נמצאת המכונה, וחברו של ג'ימי שמר על מייקל בזמן שג'ימי ניסה להפעיל את מכונת הקפה. "הנה זה עובד!" אמר ג'ימי לאחר שתי דקות, אבל מייקל החווה בידו לעבר הכוס שעמדה על השיש. "אבל יוצאים מהמכונה רק מים חמים, זאת הבעיה של המכונה". מייקל התקרב לעבר המכונה והניח את הכוס מתחת לברז ומים רותחים יצאו ממנה לתוך הכוס שהייתה בידו של מייקל.
"תסתכל פנימה, אתה רואה שם משהו תקוע בפנים? נראה לי שאם תכניס את היד שלך פנימה ותחלץ את מה שתקוע שם, זה ישתחרר".

ג'ימי הכניס את היד פנימה בכל כוחו וניסה לשלוף את החלק התקוע. "אוח! היד שלי נתקעה שם בפנים!" הוא צרח. בדיוק לרגע הזה חיכה מייקל. הוא העיף את המים הרותחים בפרצופו של החבר של ג'ימי. החבר החל לצרוח מכאבים, ומייקל חטף לו את האקדח וכיוון אותו לעברם.
"את האקדח שלך בבקשה תזרוק על הרצפה, ובזריזות, בעזרת היד השנייה שלא נתקעה במכונה!" אמר מייקל בקור רוח. ג'ימי ההמום, שלא ציפה לתפנית המפתיעה, זרק את האקדח על הרצפה. מייקל התקשר אל השוטרים. הם נכנסו פנימה ונדהמו לגלות את השודדים המנוטרלים בזכות התושייה שגילה מנהל הסניף הצעיר.

"אתה רמאי!" הטיח ג'ימי במייקל לאחר שהשוטרים כבלו אותו באזיקים. "ידעתי שהיד שלך תיתקע במכונה, רוצה ליהנות מקפה טוב? תקבל אותו בכלא…" אמר מייקל בלעג בעוד ג'ימי המובס מובל אזוק בידי השוטרים בדרך לתא המעצר.

 

לא צריך להיות לוחם כדי לנצח את היריב, כל מה שנדרש מאיתנו לפעמים זה רק לחשוב נכון ומדויק, כדי לדעת כיצד להיחלץ מצרה בזמן הנכון. אם נדע לחשוב באופן יצירתי ומחוץ לקופסא במצבים קשים, לא לאבד את העשתונות ולשמור על קור רוח, נוכל פעמים רבות לצאת מסיטואציות קשות. אמונה, תפילה, שמירה על קור רוח יכולים לעזור לנו לצאת מצרה לרווחה.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

מבט אל החיים

סיבה ומסובב

מבט אל החיים

סופו של רברבן

מבט אל החיים

פשוט להתחיל

מבט אל החיים

לסגור את הפער

מבט אל החיים

אחיזת עיניים

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'