ג'ורג' פרייס מנכ"ל חברת הנעליים העולמית "לייקיס", קרא אל המשרד שלו את ג'ייקוב, איש המכירות הטוב ביותר של החברה. "ג'ייקוב!" הוא פתח ואמר, "ארה"ב ייסדה לאחרונה קשרים דיפלומטיים עם מדינת סיירה לאון וברצוני להתרחב גם לשוק הזה. אני רוצה שתיסע לשם ותבדוק היכן הכי כדאי לפתוח סניף של לייקיס". ג'ייקוב חשש ולא היה נלהב לטוס לאזור מפוקפק, מוכה מלחמות, רעב ועוני, אך הבוס הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי המטלה אינה נתונה לבחירתו.
בחוסר חשק בולט ארז ג'ייקוב את מזוודתו, השיג את האישורים הנדרשים וטס לרפובליקת הבננות הנחשלת. חששותיו החלו להתאמת מיד כאשר הנמיך המטוס מעל שדה תעופה רעוע, שנראה עוד פחות טוב מכביש עירוני סדוק בפרברי הפשע של ניו יורק. המטוס חרק וקרטע מעל בורות שנפערו במסלול האספלט הקלוקל, אך למרבה מזלו של ג'ייקוב הוא נחת בהצלחה.
ג'ייקוב התאכסן ב"מלון", אם כך אפשר לקרוא לגוש הבטון החשוף, עליו נכתב שלט גדול: "ברוכים הבאים – 5 כוכבים". ג'ייקוב עיקם את אפו ולא רק בגלל הצחנה ששררה ברחובות. אחרי שהתמקם בחדר שלא היה יותר גדול מחדר הארונות בביתו, הוא ניסה לישון על מזרן הצמר המגרד עד שלבסוף נסחף לשינה טרופה ומלאת סיוטים.
בבוקר, לאחר שגילה כי אין מים זורמים בברז החלוד, הוא הסתובב ברחבי העיר על כלי רכב תלת גלגלי מוזר, שהוא לא מצא לו מקבילה באמריקה. לאחר יממה של שיטוט חסר תוחלת, גמלה בו ההבנה – לא תימכר פה אפילו נעל אחת של לייקיס. מצויד בתובנה הברורה הזאת, הוא המשיך משם ישירות לשדה התעופה והמתין לטיסה הראשונה שתיקח אותו בחזרה לציוויליזציה המוכרת.
כאשר חזר למשרד, הוא פנה לחדרו של המנכ"ל ודיווח לו שחבל על המאמץ. המנכ"ל התעניין מדוע הוא חושב כך וג'ייקוב חשף את העובדה: "90% מהאוכלוסייה כלל לא משתמשת בנעליים! רובם המוחץ של האנשים הבורים והנבערים מדשדשים בבוץ המקומי ברגליים יחפות" שיתף ג'ייקוב בתערובת של תדהמה וגועל. ג'ורג' פרייס הנהן והודה לג'ייקוב על עבודת המחקר המאומצת שביצע.
לאחר מכן זימן ג'ורג' את צ'נדלר, איש הקריאייטיב של החברה שהיה אחראי על הפרסומות היצירתיות ועל כתבות התוכן שהתפרסמו מפעם לפעם וסיפרו על האיכות והנוחות של נעלי לייקיס. "תראה, צ'נדלר" אמר לו ג'ורג' "משום מה אני מרגיש שג'ייקוב וויתר מהר מדי, יום אחד הספיק לו כדי לגבש דעה נחרצת כל כך? אני רוצה שגם אתה תטוס לסיירה לאון ותיתן לי את חוות הדעת המקצועית שלך, האם באמת אין שם מקום לנעלי לייקיס? לא סתם יש לנו סניפים ב- 50 מדינות בכל רחבי הגלובוס, סע לשם ותבדוק אם אכן באמת אין שום סיכוי למכור שם את הנעליים שלנו…".
צ'נדלר הסכים לבקשתו ועשה את המסלול של ג'ייקוב כל הדרך לסיירה לאון. הוא נחת באותו שדה תעופה לא בטיחותי וישן באותו "מלון – 5 כוכבים". למחרת כאשר הסתובב ברחבי עיר הבירה – פריטאון, הוא שם לב לדבר מאד מעניין שצד את עינו, ככל שהמשיך לתור את המקום האבחנה שלו הפכה לעובדה מוצקה. "אם זה נכון" חשב לעצמו "אנחנו נוכל למכור פה כמויות אדירות של נעליים".
באותו ערב הוא כבר טילפן אל הבוס ואמר לו: "אני נשאר כאן, פשוט שלח את צוות התכנון שלנו ומחר אני מתחיל לחפש מקום להקים את הסניף הראשון של לייקיס בסיירה לאון". ג'ורג' פרייס היה ממש מבולבל: "אני לא מבין, קודם לכן ג'ייקוב נסע והגיע למסקנה שאי אפשר למכור שם בכלל אחרי יום אחד ואילו אתה באותו פרק זמן הגעת למסקנה שאפשר למכור המון נעליים?!".
צ'נדלר חייך לעצמו מעבר לקו והסביר: "שנינו נתקלנו באותה תופעה בדיוק, קשה לפספס את העובדה שהאוכלוסייה המקומית מעדיפה להתהלך בכפות רגליים חשופות. אך בעוד שג'ייקוב ראה בזה מכשול בלתי עביר, אני דווקא רואה בזה הזדמנות גדולה. אתה מבין? הרבה יותר קשה למכור מותג נעליים ספציפי, בתוך ים של מותגים מוכרים ואהובים שמשקיעים מיליוני דולרים בפרסום שמסביר למה דווקא הם הכי טובים. אני דווקא חושב שבשוק חדש שבכלל לא יודע שהוא צריך נעליים, כל מה שמוטל עלינו לעשות, הוא להסביר למקומיים כמה קל ונוח לפסוע כאשר לא נפצעים מכל אבן משוננת על הכביש. לאחר שהקהל יבין שהוא צריך נעליים, הוא יוכל להשיג אותן רק במקום אחד – החנות של לייקיס". המנכ"ל התרשם מאד מההסבר האינטליגנטי והמנומק של צ'נדלר, הודה לו על שירותו הטוב ושלח את צוות התכנון לסיירה לאון.
חודשיים לאחר מכן, תחזיותיו הוורודות של צ'נדלר התגשמו במלואן. המדינה הנחשלת הוצפה בפרסומות שהסבירו היטב לפי הנחיותיו, כי הנעליים של לייקיס מאפשרות לעבוד יותר שעות ביום, מכיוון שהעומס על הגב והברכיים פוחת. תורות ארוכים השתררו לפני הכניסה לחנות וצוות התכנון כבר עבד על פתיחת הסניף הבא של לייקיס במדינה הנחשלת…
בחיים אנו נתקלים הרבה פעמים במשברים ומכשולים שנראים לנו בלתי עבירים, אבל החוכמה הגדולה היא לקחת דווקא את החיסרון ולהפוך אותו ליתרון. למצוא את נקודת האור, שבאמצעותה אנו יכולים לשנות את התמונה. כי דווקא מתוך החושך והאפילה, דווקא משם אפשר לצאת לאור גדול.
