תלמידי האוניברסיטה היוקרתית היו בלחץ מתמיד לקראת המבחן המסכם של סוף הסמסטר שנחשב למכריע ביותר לכל התקופה. תומר הבחין שחברו לספסל הלימודים, מיקי, לחוץ מאוד מהמבחן. הוא פנה אליו ואמר: "מצאתי כדור מיוחד שעוזר לקשב וריכוז, הוא עולה מאה שקלים לכדור בודד, אבל הוא מביא אותך לביצועים חדים ומרוכזים. מעוניין?" מיקי הסכים ורכש את הכדור ואכן הצליח במבחן הרבה יותר מהמשוער. כדור הפלא של מיקי התפרסם ברחבי האוניברסיטה ומיקי הרוויח הרבה כסף על התגלית, אלא שהתרמית התגלתה לאחר כמה שבועות: התברר ש'כדור הפלא' היה בסך הכול כדור ויטמין שעולה שקל בודד. הסטודנטים תבעו מתומר את הכסף בחזרה בטענה שהוא רימה אותם, אבל תומר טען בתגובה: "מה אכפת לכם איזה כדור זה היה, הרי את התוצאה קיבלתם והצלחתם במבחן! עשיתי את זה כדי ללמד אתכם שהכול תלוי בראש, והלימוד שלימדתי אתכם עולה כסף. לכן אני לא צריך להחזיר לכם כלום…" מה דעתכם? האם תומר צריך להחזיר לסטודנטים את הכסף?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רכ"ח סעיף ו' בדין: 'אסור לגנוב דעת הבריות'. והאם זה דומה לדברי רש"י חולין ע"א עמוד א' בדיבור המתחיל 'שלא בפניו'.
תשובה לשאלה 'לתבוע את הרוח' (שאלה מס' 779):
דודי עמד ועישן בתחנת האוטובוס, ולפתע הגיעה רוח סערה והעיפה לו את הסיגריה מהיד לעבר החליפה היוקרתית של אייל. הסיגריה גרמה לחור בבד של החליפה, ונגרם לה נזק בצורה שלא ניתן לתיקון. אייל תבע כמובן מדודי לשלם על החליפה, אבל דודי טען: "אני עישנתי כרגיל. אם אתה רוצה תשלום על החליפה שלך, לך תתבע את הרוח שהעיפה לי את הסיגריה". האם לדעתכם דודי צריך לשלם? ומה היה הדין אם דודי השליך את הסיגריה על הרצפה ואייל נפל על הרצפה וכתוצאה מהסיגריה נהיה לו חור בחליפה? מי צריך לשלם את הנזק במקרה כזה?
תשובה בקצרה: אם הסיגריה הזיקה תוך כדי שהיא עפה והרוח הייתה רוח מצויה, דודי חייב בתשלום הנזק. אבל אם הייתה זאת רוח שאינה מצויה, הוא פטור. ואם הסיגריה הזיקה לאחר שכבר הייתה על הרצפה, דודי פטור מתשלום הנזק במקרה כזה.
תשובה בהרחבה: למדנו בגמרא ש'אש' היא אחד מארבעה אבות נזיקין, שההגדרה של אב נזיקין של 'אש' היא בעצם היותה הולכת ומתפשטת וממשיכה להזיק. (תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף ג' עמוד ב'). ולכן במקרה שלנו, תלוי מאוד אם הרוח הייתה 'רוח מצויה' (הכוונה לרוח סטנדרטית ולא חריגה), שבמקרה כזה בוודאי שהיה על דודי להיזהר שלא תעוף לו הסיגריה מהיד,+
ואם אירע נזק כתוצאה מרוח מצויה הוא חייב בתשלום הנזקים. אבל אם זאת הייתה 'רוח שאינה מצויה' (רוח חריגה בעוצמתה, הרבה יותר מרוח רגילה), הנזק שנגרם לאייל על ידי הסיגריה של דודי נחשב כ'אונס', ובמקרה כזה הוא יהיה פטור מתשלום הנזק.
מה הדין אם הנזק נגרם כאשר הסיגריה הייתה מונחת על הארץ?
במקרה כזה יש ספק אם הנזק מוגדר כאב הנזיקין 'אש', כיוון שהנזק עצמו נגרם מהאש; או שהנזק מוגדר כאב הנזיקין 'בור' שההגדרה שלו שהוא עומד במקומו והניזק מתקרב לעברו. אם הנזק של הסיגריה מוגדר כ'בור' – נפסק להלכה שהוא פטור במקרה שנזקו 'כלים' כמו חליפה, שמוגדרת כ'כלים' (סימן ת"י סעיף כ"א) ובמקרה שלנו: הסיגריה מצד אחד מוגדרת כ'בור', מצד שני היא 'אש', ונחלקו הפוסקים במקרה כזה מה הדין. דעת בעל ה'קהילות יעקב' שהנזק הזה מוגדר כ'בור' ויש חולקים, אבל לכל הדעות אייל לא יכול לתבוע במקרה כזה מדודי את תשלום הנזק.
