הדיון המוזר שהגיע לאולם המשפט של השופט בנדיקט היה יוצא דופן בכל קנה מידה. השופט אמנם הורגל בוויכוחי נזיקין בין מתדיינים סוערים, אבל סיטואציה שכזאת לא פגש מעולם. לפניו עמדו שני הצדדים, דון וגרי, כשבפיהם טענות מעניינות: דון סיפר שרכש כרטיס לוטו ובחר בשש ספרות. הבחירה שלו, כך התברר, הייתה מדויקת והוא זכה בפרס הראשון שעמד על 17 מיליון דולר. גרי לא הכחיש את דבריו של דון, אבל טען שהוא מצא את הכרטיס זרוק ברחוב והחליט לבדוק את הכרטיס. כשהתברר לו שהכרטיס זכה בפרס הוא מיהר לדרוש את הזכייה, אלא שלאחר ששמו התפרסם – פנה אליו דון וטען שהוא זה שאיבד את הכרטיס וביקש ממנו את הכסף.
"אצל מי נמצא הכרטיס כעת?" שאל השופט וגרי השיב שהכרטיס ברשותו. "האם קיבלת כבר את הכסף מחברת הלוטו?" שאל השופט וגרי השיב בשלילה. "מדוע לא משכת את הכסף?" שאל השופט וגרי השיב: "בגלל שישנה אופציה של הכפלת הסכום. שלושה שבועות לאחר הזכייה מתקשרת חברת הלוטו לזוכה ומציעה לו לבחור מספר אחד מתוך שלושה, במידה וניחש את המספר הנכון הזכייה מוכפלת ואם לא, סכום הזכייה מופחת בשלושה מיליון דולר. אני מעדיף להמתין לאופציה של הכפלת הסכום…"
השופט שקע במחשבות, הדילמה הייתה קשה עבורו. מצד אחד דון היה נראה אמין וכשדיבר זלגו דמעות בעיניו, היה ניכר כי באמת הוא רכש את הכרטיס. מצד שני גם גרי הודה שהוא מצא את הכרטיס ולא רכש אותו בכספו. אבל בסופו של דבר הכרטיס נמצא בידיו של גרי וכל אדם יכול לבוא ולטעון שהוא זה שקנה את הכרטיס. השופט ביקש ארכה של מספר ימים כדי לעיין בדברים ורק לאחר מכן לפסוק את גזר הדין.
השאלה העסיקה את השופט במשך שעות ולבסוף הוא החליט לעשות מחקר קטן על שני הזוכים. לאחר בדיקה חשאית במשרדי הלוטו, ידע לספר לו החוקר שנשלח על ידו שאופציית ההכפלה הוא רעיון חדש שעלה ממש לאחרונה במשרדי הלוטו ועדיין לא נוסה על איש. חשדות החלו להתגנב לליבו של השופט והוא ביקש מהחוקר להמשיך ולבדוק. למחרת הגיע אליו החוקר עם הממצא הבא: הוגה הרעיון של אופציית ההכפלה, היה בכיר בלוטו שענה לשם דיקנס. כאשר כל הנתונים היו בידו, ישב השופט עם עצמו ולאחר מחשבה שניה בנושא, הוא החליט לעקוב אחרי כל שלושת המעורבים: דון, גרי ודיקנס.
בתום מעקב הדוק נמצא לבסוף הקשר. דיקנס הוגה הרעיון, היה מכור להימורים. הוא היה חייב כסף לדון רוכש הכרטיס. לא הייתה לו שום אפשרות להחזיר את החוב והוא חשב על רעיון אחר כדי להחזיר את חובו, זאת הסיבה שבשבילה הוא המציא את רעיון אופציית ההכפלה ולאחר שהוא התקבל בהנהלת החברה – הוא הציע אותו לדון מתוך הבנה שהשופט שמן הסתם יתקשה לפסוק בדיון המורכב יציע פשרה, במיוחד לאור העובדה שהוא יתזמן את ההכפלה היישר לידי גרי שהיה איש קש מטעמו של דון. ברגע שהסכום יוכפל, השופט יסכים לחלק את הכסף בין השניים, כאשר למעשה כל הכסף יעבור לידיו של דון בעוד שחובו של דיקנס ימחק לחלוטין…
כאשר חשף השופט את השתלשלות הדברים המרתקת באוזני הנאספים בבית המשפט ופניהם של שני המתדיינים התכרכמו, הגיעו השוטרים שהניחו על ידיהם אזיקים והובילו אותם למקומם הראוי – בית הכלא…
בפרשת השבוע אנו למדים על צרעת הבתים ועל הנגעים שפושים בקירות הבית. המדרש מגלה לנו שנגעים אלו לא באו לחינם, נגעים אלו נועדו כדי לגלות את האוצרות שהגויים שגרו בהם לפני שבאו ישראל לבית הטמינו בקירות הבית, וכאשר הכהן מורה לנתץ את קירות הבית מתגלים האוצרות לשמחתם של אותם אנשים שגילו את האוצרות שהוטמנו בתוך הבתים.
