המנות שהתחלפו

בבעלותו של צדוק היה קייטרינג מצליח והוא קיבל שתי הזמנות עם מספר מנות ותפריט זהה באותו יום, אלא שהיה ביניהם הבדל אחד. צבי רצה את המנות בכשרות מהודרת ומחמירה, ואילו מר לוי ביקש בהכשר פשוט יותר. שניהם קיבלו את האוכל ונהנו מהשירות ומהאוכל הטעים, אלא שלאחר האירוע התבררה הטעות הגדולה. ההזמנה התחלפה וצבי קיבל את המנות מההכשר הפשוט ואילו מר לוי את ההכשר המהודר שעלותו גבוהה בעשרות אחוזים. כשבאו לשלם החלו הטענות, צבי לא היה מוכן לשלם כלום כיוון שלא קיבל את מה שהזמין. ומר לוי לא מוכן לשלם את ההפרש על ההכשר המחמיר, בטענה שהוא לא הרוויח מזה כלום. מה דעתכם, האם וכמה כל אחד מהם יצטרך לשלם?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט:
שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רל"ג סעיף א' בדין: 'רעות ונמצאו יפות'. סימן רל"ד בדין: 'מקח שנמצא בו איסור דרבנן' וב'נתיבות המשפט' על המקום סעיף קטן ג'.

תשובה לשאלה "קוצים בתשלום" (שאלה 813)

תקציר השאלה השבועית:
זוהר קיבל אישור מהעירייה להרחבת המרפסת הצרה לכל אורך הסלון. לאחר כמה חודשים מסיום עבודות ההרחבה התלוננה השכנה על היונים שעומדים מעל המרפסת המורחבת ומלכלכים את הכביסה שבחצר. זוהר טען שלא הוא הביא את היונים ושהוא בנה את המרפסת באישור, ואם היא מעוניינת שתשלם לו סכום של 1500 ש"ח עבור קוצים להרחקת יונים, והוא יתקין אותם על הגג. השכנה לעומתו טוענת שהוא צריך לשאת בתשלום. מי לדעתכם צודק?

תשובה בקצרה:
השכנה צריכה לשלם לזוהר עבור התקנת הקוצים מעל המרפסת.

המושג ההלכתי: ביאור תקנות 'גירי דילה' בנזקי שכנים כדי שיוכלו לגור יחד בשלום.

תשובה בהרחבה: יש תקנות שתיקנו חכמים ביחס לנזקי שכנים הנקראות 'גירי דילה' (נזק הדומה ליריית חיצים), והן נועדו להגדיר מתי נזק נחשב לנזק ישיר ומתי לנזק עקיף. בתקנות אלו נקבע כי על המזיק להרחיק את נזקו ועליו לשאת בהוצאות ההרחקה. וכך מובא בגמרא (תלמוד בבלי מסכת 'בבא בתרא' דף כ"ג עמוד א') במעשה שהיה עם רב יוסף שהיו לו עצי דקל עם תמרים, והגיעו לשם אנשים שעוסקים בהקזת דם לעסוק במלאכתם, וכתוצאה מכך הגיעו עורבים ואכלו מהתמרים. הגמרא פסקה שם שהדבר נחשב ל'גירי דילה' והוא יכול למנוע מהם להקיז את דמם ליד עצי התמרים שברשותו.
לעומת זאת, יש מקרה אחר שמובא ב'שולחן ערוך' (סימן קנ"ה סעיף ל"ב) :אדם שנטע אילן ליד בור מים של חברו, ושורשי האילן גרמו נזק לבור המים. בעל הבור צריך להרחיק את הבור מהאילן כיוון שהנזק לא ישיר אלא נעשה לאחר זמן. ונראה כי גם במקרה שלנו הנזק של היונים מעל המרפסת אינו נזק ישיר אלא כזה שנעשה לאחר זמן, ובאופן יחסי הוא מזערי.