שלט ענק שקידם בברכה את חבורת הטירונים התנוסס בכניסה לבסיס 'ליטל קריק' בווירג'יניה. טיילור הגיע לשם במסגרת יום הגיבוש ליחידה הכי מפורסמת בצבא האמריקאי: 'אריות הים'. אביו ששירת שנים במארינס – חיל הנחתים של ארצות הברית, הועיד לו קריירה צבאית מפוארת. טיילור נעמד יחד עם שאר החיילים בשטח שהוקצה להם והמתין לבאות. "לקבלת המפקד, החיילים יעברו לדום!" הקפיץ אותם קולו של המפקד. טיילור הצמיד את רגליו ושילב את ידיו מאחורי גבו. מכיוון עומק הבסיס התקרב במהירות ג'יפ גדול, שעל חזיתו צויר נשר מוזהב יושב על עוגן ואוחז באקדח וקלשון. מהג'יפ קפץ תוך כדי נסיעה גבר שחור וגדל ממדים, שפסע לכיוונם בצעדים נחושים.
"ברוכים הבאים טירונים, שמי קפטן פול, ואני אהיה אחראי על האימונים שלכם היום!" אמר הקפטן וסקר את החיילים החדשים. "כפי שאתם יודעים, או שלא, הסיסמא של אריות הים היא: 'היום הקל היחיד היה אתמול'…" קפטן פול עצר רגע כדי לתת אפקט דרמטי והמשיך: "אנחנו בבסיס 'ליטל קריק', משתדלים מאוד להיצמד לסיסמא הזאת ולכן לא הולך להיות לכם קל. רבים מכם ינשרו במהלך יום הגיבוש, עוד לפני שנבחר בכלל מי ממשיך איתנו לאימונים. האתגר הראשון שלכם יהיה מסלול מכשולים קשוח, שלא רבים שורדים אותו. תצטרכו להיות יצירתיים ונועזים כדי לעבור אותו, וכך תוכיחו שאתם ראויים להצטרף ליחידה המובחרת הזו, עמוד נוח!" צעק קפטן פול, וסיים את נאומו.
טיילור ושאר החיילים פסעו לעבר משאית מכוסה בברזנט ירוק, שהסיעה אותם לדקות ספורות בתוך המחנה ועצרה לפני מתחם מגודר שהיה נעול בשערי ברזל מסיביים. קפטן פול קפץ מהמושב הקדמי וצעק אליהם: "המסלול מתחיל כאן, אתם נכנסים אחד אחד, ורק אחרי שאחד מסיים את המסלול, נכנס עוד אחד. אז קחו בחשבון שאם אתם מתעכבים בפנים, אתם דנים את שאר הבחורים הטובים, לעוד זמן עמידה בשמש הקופחת, צאו לדרך!"
טיילור אמנם ניסה להשתופף מאחור, הוא לא רצה להיות הראשון. אבל קפטן פול הצביע עליו ואז לכיוון המסלול: "אתה נראה בכושר טוב טירון, כנס פנימה!". טיילר בלע את רוקו ורץ מבעד לשערים, הוא המשיך לרוץ במשך 5 דקות. וחבריו לקבוצה כבר נעלמו מבעד לתוואי השטח ההרריים. המכשול הראשון היה קיר סורגים עבה וגבוה, שהתפרש לשני הצדדים עד גבולות רוחב המסלול. הוא רץ לכיוון ימין ורץ לכיוון שמאל כדי לחפש פרצה בסורגים, אך ללא הועיל. טיפוס על הסורגים גם לא בא בחשבון, מכיוון שדוקרנים חדים כיסו את חלקם העליון.
הוא כבר כמעט עמד נואש, כאשר הבריק במוחו רעיון. היה איתו בקבוק מים שלקח בכניסה לבסיס. טיילר שפך את המים בצמוד לסורגים, ובכך ריכך את האדמה הצחיחה. לאחר מכן הוא שלף את נעלו, והשתמש בה כאת חפירה. נלהב מן הרעיון היצירתי שחשב עליו, טיילר עדר במרץ ובכוחות עילאיים. אחרי כרבע שעה של חפירה מתמשכת, הוא הצליח ליצור תעלה דקה מצד לצד של הסורגים. טיילר נדחק פנימה, וזחל כתולעת עד שלבסוף הצליח לצאת בצד השני.
את החצי השני של מסלול המכשולים, שכלל זחילה וטיפוס סטנדרטיים, הוא ביצע בריצה מתנשפת עד כלות כוחותיו. ובדיוק ברגע כשהרגיש שהוא מתעלף, הוא הבחין בדגל אדום מתנפנף ועליו סמל אריות היום. לצד הדגל נשען קפטן פול, והביט בשעון העצר שלו. "העמדת את חברי הקבוצה שלך 35 דקות תמימות בשמש הקופחת, לא רע!" הקפטן הרים את מכשיר הקשר שלו וצעק: "טירון אחד בחוץ, תכניסו את הבא בתור!"
טיילר התיישב על צמיג גדול, תחת סככה בדוגמת הסוואה צבאית, והמתין בסבלנות לציון של קפטן פול. לאחר 10 דקות בלבד הגיח מהמסלול בחור רזה וכחוש שהציג את עצמו קודם בשם ג'ימי, ופנה אל הדגל האדום. קפטן פול לא הסתיר את חיוכו, והורה לו לשבת במקום נפרד מטיילור. הבחורים המשיכו לצאת ולהיכנס למסלול, חצי מהם סיימו בערך בזמן של טיילר, ולחצי השני לקח בסביבות הזמן של ג'ימי. והקפטן הושיב אותם בשתי קבוצות, לפי חלוקת הזמן.
לאחר שהבחור האחרון יצא מהמסלול, קפטן פול נעמד מול הקבוצות ופתח בדבריו: "אתם בטח סקרנים לדעת איך חלקכם סיימו את המסלול בקצרה, ולחלקכם ארך יותר זמן. ובכן התשובה היא פשוטה, הסורגים במכשול הראשון עשויים גומי…" בקבוצה של ג'ימי הנהנו בהסכמה, ואילו מכיוון הקבוצה של טיילור התחילו לחשושים מופתעים של הלם ותדהמה. "כן, כן!" המשיך קפטן פול: "ביום הגיבוש אנחנו לא מחפשים כוח פיזי ואתלטיות מרשימה, אלא דווקא אנשים יצירתיים שיודעים לחשוב מחוץ לקופסה. ולכן צבענו את הסורגים בצורה כזו, שלא ניתן לזהות שלא מדובר במתכת אלא אם כן מנסים להזיז אותם.
חלקכם התייאשתם מראש, ובמקום לבדוק האם ניתן לפתור את הבעיה ללא מאמץ מיותר. פשוט עברתם מלמטה ובזבזתם זמן ואנרגיה בחפירה, או מלמעלה ונפצעתם מהדוקרנים מה שהיה מחליש אתכם במהלך קרב אמיתי. אבל חלקכם ניגשו לסורגים, הזיזו אותם בקלות והמשיכו הלאה. את הגישה הזו אנו מחפשים כאן, ביחידת אריות הים…"
פרשתנו נחתמת בציווי האלוקי, לשמור ולקיים את המצוות החוקים והמשפטים. חז"ל מלמדים אותנו, שהתורה לא מבקשת מהאדם דבר שהוא לא יכול לעמוד בו. אמנם היצר הרע גורם לנו לחשוב לפעמים שיש דברים שגדולים עלינו ודורשים מאיתנו מאמץ גדול מדי כדי להתמודד איתם. אבל עלינו לזכור שבתוך כל אחד ישנם כוחות גדולים שיכולים לסייע לו להתגבר על כל ניסיון.
