"הבחור עם הבגד־ים הירוק! כבר פעם חמישית שאני מזהיר אותך לא לעבור את הדגל!" צעק המציל בחוף הים בהרצלייה בגרון ניחר. אבל הבחור, שענה לשם יוגב, לא התייחס לאיומי המציל והמשיך לשחות פנימה לעומק הים. פתאום הגיע גל רציני ויוגב, שנעלם בינתיים מהעיניים, הכניס ללחץ את המציל. הוא עלה על החסקה שלו וחתר לכיוונו. כשהגיע אליו, הוא העלה אותו על הסירה שלו והוציא אותו מהמים. "אני מדבר איתך ואתה לא עונה לי! עכשיו על זה שנאלצתי לנטוש את העמדה שלי ולהציל אותך, אתה צריך לשלם לי 500 שקלים!" כעס המציל. אבל יוגב טען: "אני לא ביקשתי ממך לבוא להציל אותי, הייתי מסתדר בלעדיך! ולמה אני צריך לשלם לך בכלל? זאת העבודה שלך, תעשה אותה!" מה דעתכם, האם יוגב צודק או שהוא צריך לשלם למציל?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן תכ"ו סעיף א' ובספר 'מאירת עיניים' על המקום. סימן של"ו סעיף א' ו'מי חייב לשלם למציל'.
תשובה לשאלה 'היין שהשתבח' (שאלה מס' 759):
תקציר השאלה השבועית: רובי לקח ללא רשות כמה בקבוקי יין משובחים ששייכים לשכן שלו מהבניין, הכניס אותם למחסן שלו בבית ושכח מהם. לאחר כמה שנים חזר בתשובה והחליט להחזיר את הבקבוקים. אבל עברו מאז כמה שנים וכל בקבוק שאז היה שווה מאתיים שקלים, התייקר לאלף שקלים. רובי הגיע לרב השכונה ושאל אם הוא חייב להחזיר את הבקבוקים עצמם או רק את השווי שלהם, ואם הוא ישלם לפי הערך כיום או לפני הערך בשעת הגנבה, וכן אם מגיע לו חלק מהרווחים היות שערך היין עלה כשהיה ברשותו. מה לדעתכם השיב לו הרב?
תשובה בקצרה: רובי יחזיר את הבקבוקים כמות שהם לבעליהם, וכל הרווח או ההפסד, אם יש כזה, שייך לבעלים.
תשובה בהרחבה: יש כלל בהלכה שכל גזלן שגזל חפץ מסוים מבעליו, משלם את שוויו של החפץ בשעת הגנבה. ואפילו אם החפץ שגזל התייקר משמעותית או ירד ערכו בשוק, כיוון שהכלל הוא שהגזלן תמיד משלם כשעת הגזלה. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שס"ב סעיף א') הכלל הזה רלבנטי בעיקר כאשר הגזלן מכר או שבר את החפץ מייד לאחר הגזלה, או במקרה שלנו אם הוא שתה את היין מייד לאחר מכן. אבל אם השאיר את הבקבוקים אצלו ורק לאחר שנה שתה אותם, הוא משלם כפי השווי שלהם שנה לאחר הגזלה, כיוון שנחשב כאילו ביצע מעשה חדש של גזלה ברגע ששתה את היין. אבל הדין הזה הוא רק לטובת הנגזל ולא לטובת הגזלן, כיוון שאם מחיר היין ירד יותר מהשווי של הבקבוקים בשעת הגזלה, הגזלן לא ישלם כפי השווי שלהם בשעה ששתה את היין, אלא כפי השווי שלהם בשעת הגזלה.
מה הדין אם הבקבוקים עדיין ברשותו?
אם הבקבוקים עדיין נמצאים ברשותו של הגזלן והוא לא שתה את היין, ההלכה הפשוטה היא שחייב להחזיר את הבקבוקים עצמם, כיוון שחלה עליו חובת השבה של הבקבוקים עצמם. ולגזלן עצמו לא משנה אם המחיר בשוק עלה או ירד, מכיוון שבכל מקרה הוא חייב להשיב את הבקבוקים עצמם לבעלים.
