נהגי חברת ההסעות סיכמו ביניהם, שכל נהג שמעביר לחברו נסיעה שהוא לא יכול לבצע מקבל עמלה של עשרה אחוזים מהנסיעה. קובי קיבל באחד הימים נסיעה בסכום של ארבע מאות וחמישים שקלים שלא יכול היה לבצע, והעביר אותה לנתי. למחרת התנצל נתי ואמר שלא יכול היה לבצע את הנסיעה מכיוון שנרדם. קובי תבע ממנו בכל זאת את דמי התיווך, מכיוון שהוא מבחינתו העביר אליו את הנסיעה. האם נתי חייב לשלם לקובי את דמי התיווך, אף על פי שלא ביצע את הנסיעה?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קפ"ה בדברי הגר"א סעיף קטן י"ג בדין: 'חיוב תיווך' ובדברי הרמ"א בסעיף י' 'נאנס ולא עשה פעולות הכול לפי המנהג'.
תשובה לשאלה "הפסד באמצע היום' (שאלה 810)
תקציר השאלה השבועית: מוטי היה הבעלים של חנות פלאפל. הוא הגיע לעבודה כמו בכל יום והתחיל למכור את המנות. בצהריים נפל החשמל ולא שב לפעול עד הערב. רק מאוחר יותר גילה מוטי שבבית השכן שמעליו הותקן מזגן ועקב כך נותק החשמל בבניין. כעת תובע מוטי מהשכן לשלם לו את הפסד המנות שלא נמכרו. האם לדעתכם השכן צריך לשלם למוטי את הנזק?
תשובה בקצרה:
השכן מלמעלה פטור מתשלום, אפילו ב'דיני שמיים'.
המושג ההלכתי: מבטל כיסו של חברו
תשובה בהרחבה:
לגבי אדם שעשה מעשה כלשהו או שלא עמד בהתחייבותו וכתוצאה מכך מנע רווח מחברו, מובא מעשה בגמרא (תלמוד ירושלמי 'בבא מציעא' פרק ה') לגבי אדם שמסר שדה לחברו על מנת לזרוע אותה ולא זרעה ומנע ממנו רווח ניכר, הדבר מוגדר בהלכה על ידי רוב הפוסקים כ'גרמא' שאותו אדם פטור עליה ב'דיני אדם' (רמ"א סימן רצ"ב סעיף ז', ש"ך סעיף קטן ט"ו). יש במושג ההלכתי 'מבטל כיסו של חברו' דוגמאות רבות: כמו אדם שסגר את ביתו של חברו ומנע ממנו להשכירו לאחרים, או שחברו שלחו לקנות סחורה בזול ולא קנה לו. (סימן שי"ב סעיף ט"ו, סימן קפ"ג סעיף א')
אז מה הדין להלכה?
להלכה הוא פטור מ'דיני אדם' וחייב ב'דיני שמיים', אבל אם לא עשה זאת במזיד, פטור אף ב'דיני שמיים', כיוון שכלל נקוט בידינו: 'כל שלא נתכוון להזיק לחברו, אין לחייבו בגרמא בדיני שמיים', כפי שמבואר בדברי ה'תוספות' (תחילת פרק הכונס דיבור המתחיל 'כיסוי') ולכן אין לחייב את בעל המזגן אפילו ב'דיני שמיים'.
