זֶה לֹא סוֹד שֶׁאֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּתוֹךְ מִלְחָמָה מִתְמַשֶּׁכֶת. לְצַעֲרֵנוּ הַיָּמִים עוֹבְרִים, יָמִים הוֹפְכִים לֶחֳדָשִׁים – – – יֵשׁ יָמִים שֶׁשּׁוֹמְעִים בָּהֶם בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, וַאֲנִי מְקַוֶּה כַּמּוּבָן לִשְׁמֹעַ עַל כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר יָמִים כָּאֵלּוּ, וְיֵשׁ יָמִים… ה' יַעֲזֹר.
קוֹרְאִים לִי דָּנִי, וַאֲנִי גָּר בַּצָּפוֹן. אֲנִי בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וָחֵצִי. אֲנִי מַחֲשִׁיב אֶת עַצְמִי לְבוֹגֵר מַסְפִּיק. כֵּן, אֲנִי מֵבִין אֶת 'בֵּין הַשּׁוּרוֹת' שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלִּי מְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם. אֲנִי מֵבִין לְצַעֲרִי אֶת הַמֻּשָּׂג 'הֻתַּר לְפִרְסוּם', וְאֵין לִי אֶלָּא לְהַשְׁלִים עִם הַמַּצָּב שֶׁאֵלּוּ יָמִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְבּוֹת בָּהֶם בִּתְפִלּוֹת, וְכָל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה הִיא תְּרוּפָה לַנֶּפֶשׁ.
אַבָּא שֶׁלִּי חָזַר הַיּוֹם מִקְּנִיּוֹת בַּסּוּפֶּר. הוּא סִפֵּר לְאִמָּא שֶׁלִּי שֶׁהַמַּדָּפִים קְצָת הִתְרוֹקְנוּ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים. חִזְבַּאלְלָה מְאַיֵּם הַרְבֵּה יוֹתֵר, הַסַּכָּנָה קַיֶּמֶת בָּאֲוִיר, אֲנִי מַרְגִּישׁ אוֹתָהּ קְצָת. יֵשׁ אַזְעָקוֹת מִדֵּי פַּעַם. הַשְּׁהוּת בַּמִּקְלָט עִם עוֹד שְׁכֵנִים, וְעֶצֶם הָרִיצָה הַמְּטֹרֶפֶת לְשָׁם – זוֹ לֹא חֲוָיָה נְעִימָה, אֲבָל הִתְרַגַּלְתִּי לִבְלֹעַ בְּשֶׁקֶט.
אֲבָל הַיּוֹם נִשְׁבַּרְתִּי. "בִּשְׁבִיל מָה כָּל זֶה?" הִצְבַּעְתִּי עַל הַשַּׂקִּיּוֹת שֶׁאָבִי אָחַז וְהִנִּיחַ בַּעֲדִינוּת עַל הָרִצְפָּה. "נִרְאֶה לִי שֶׁאַתָּה מֵבִין לְבַד, צְרִיכִים לְהִתְכּוֹנֵן…" אָמַר אַבָּא בִּרְצִינוּת. "אֲנִי וְאִמָּא נִשְׁמָעִים לַהוֹרָאוֹת שֶׁל רָשֻׁיּוֹת הַבִּטָּחוֹן, הַמַּצָּב לֹא פָּשׁוּט".
"אֲבָל אֵין לִי כְּבָר כֹּחַ!" נִשְׁבַּרְתִּי וְהִתְיַשַּׁבְתִּי עַל הָרִצְפָּה, תּוֹהֶה בְּבִלְבּוּל מָה אֲנִי בִּכְלָל רוֹצֶה, "אֲנַחְנוּ כְּבָר כַּמָּה חֳדָשִׁים נִלְחָמִים, בְּקֹשִׁי רוֹאִים אֶת הָאוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה, וְעַכְשָׁו יֵשׁ חֲשָׁשׁ מֵעוֹד מִלְחָמָה, לְאָן כָּל זֶה מוֹבִיל?"
"הַשְּׁאֵלָה שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל הִיא שְׁאֵלָה נְכוֹנָה", אָמַר אָבִי וְהִתְיַשֵּׁב לְצִדִּי, "גַּם אֲנִי וְעוֹד מְבֻגָּרִים שׁוֹאֲלִים אוֹתָהּ לִפְעָמִים, וַאֲנִי לֹא אַגִּיד שֶׁקַּל לָנוּ לִמְצֹא אֶת הַתְּשׁוּבָה", 'אִם יֵשׁ בִּכְלָל תְּשׁוּבָה', חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, "אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתִּסְתַּכֵּל עַל הַמַּצָּב מִפֶּרְסְפֶּקְטִיבָה שׁוֹנָה, תִּרְאֶה אֶת הָעוֹלָם כְּמוֹ גּוּף אֶחָד גָּדוֹל. הַגּוּף הַזֶּה לֹא הִתְנַהֵג כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, הוּא הֵזִין אֶת עַצְמוֹ בִּדְבָרִים לֹא טוֹבִים וְזִלְזֵל בַּשְּׁמִירָה עַל עַצְמוֹ. וְעַכְשָׁו הוּא חוֹלֶה מְאֹד.
הַמַּחֲלָה מְסַמֶּלֶת שֶׁהַגּוּף עוֹבֵר תַּהֲלִיךְ שֶׁל רִפּוּי וְנִקּוּי רְעָלִים. כָּל הַדְּבָרִים הָ'רָעִים' שֶׁקּוֹרִים בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם, מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ בְּתוֹךְ תַּהֲלִיךְ שֶׁל רִפּוּי וְשֶׁהַכֹּל עוֹמֵד לְהִשְׁתַּנּוֹת לְטוֹבָה גְּדוֹלָה.
דַּע לְךָ אֲהוּבִי, שֶׁהַנְּבִיאִים הַגְּדוֹלִים שֶׁלָּנוּ דִּבְּרוּ עַל הַיָּמִים הָאֵלּוּ בְּהַרְחָבָה, וְהֵם הִבְטִיחוּ לָנוּ שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל הַתַּהֲלִיךְ הַזֶּה נֵדַע גְּאֻלָּה, וְהָעוֹלָם יַגִּיעַ לְמַצָּב טוֹב וּמְאֻזָּן, שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְשֶׁפַע גָּדוֹל לְכֻלָּם, כְּשֶׁכֻּלָּנוּ נֵדַע שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמְּנַהֵל אֶת הָעוֹלָם לְטוֹבָה גְּדוֹלָה".
