משפחת כהן חיפשה במשך חודשים ארוכים דירה מתאימה להשקעה. שלומית המתווכת הציעה להם כמה דירות ובין השאר הציעה דירה בקומת קרקע שהייתה מחולקת לשתיים. בסופו של דבר העסקה נחתמה, והכסף הועבר ממשפחת כהן לבעל הדירה. אלא שבעקבות תקלה שהתרחשה בדירה, התברר שהיא הייתה פעם שני מחסנים שחוברו לדירה אחת, ולא נועדה לשמש בכלל כדירה. משפחת כהן דרשה מייד לבטל את העסקה ולהחזיר את הכסף, מכיוון שהעסקה הייתה 'מקח טעות'. אבל שלומית המתווכת טוענת שמגיעים לה דמי תיווך אף שהעסקה לא התבצעה בפועל, מכיוון שהיא נחתמה ושולמה. משפחת כהן אינה מעוניינת לשלם לה את דמי התיווך בטענה שהעסקה הייתה טעות מלכתחילה. האם מגיע לשלומית המתווכת לקבל דמי התיווך שהיא דורשת?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קפ"ה סעיף י' בדברי הרמ"א. סימן רל"ב סעיף ג' בדין: 'מקח טעות בקרקע'.
תשובה לשאלה 'הסכם זה הסכם' (שאלה מס' 802)
תקציר השאלה השבועית:
מיקי ואורי נרשמו לקורס הנדל"ן היוקרתי של חברת 'נדל"ן אפקטיבי'. עלות הקורס הייתה אסטרונומית: 30,000 שקלים לנרשם. מיקי, שחקר ובדק כיצד הוא יכול לקבל הנחה על ההרשמה לקורס, קיבל מידע שאם יגיש בקשה בכתב לקרן מסוימת, הוא יקבל הנחה של 1,000 שקלים. הוא הגיש את הבקשה וקיבל את ההנחה. לאחר מכן פנה מיקי לאורי ושאל אותו אם ירצה לקבל הנחה של 1,000 שקלים ממחיר הקורס בתמורה ל-300 שקלים על המידע. אורי הסכים ומיקי הסביר לו לאן לשלוח את הבקשה. אחרי שאורי קיבל את ההנחה בא מיקי לדרוש ממנו את הכסף. אורי סירב לשלם בטענה שמיקי היה מחויב להעביר לו את המידע לקבלת ההנחה מדין 'משיב אבדה', ואילו מיקי טען שעליו לעמוד בהסכם ולשלם את הכסף. מה דעתכם? האם אורי צריך לשלם למיקי את הכסף?
תשובה בקצרה: אחרי שאורי קיבל את ההנחה, הוא חייב לשלם למיקי את שלוש מאות השקלים כפי שסוכם ביניהם מראש.
תשובה בהרחבה: דעת 'נתיבות המשפט' (סימן כ"ח סעיף קטן א') שאדם שיש לו מידע שיכול לסייע לחברו בבית דין, חייב להעיד לטובתו ללא תשלום מדין 'השבת אבדה'. מהדעה הזאת אנחנו יכולים להבין, שכך הוא גם הדין לגבי כל אדם שיודע על הפסד שהולך להיגרם לחברו שעליו להודיע לו על ההפסד הצפוי. אך עדיין זה לא דומה למקרה שלנו, מכיוון שבמקרה של מיקי הוא לא מונע מאורי הפסד ממשי – אלא רק יש לו מידע שבאמצעותו אורי יכול לקבל הנחה. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן כ"א סעיף א')
האם מיקי יכול לדרוש תשלום עבור המידע הזה?
מצאנו בהלכה שתי דעות שלכאורה סותרות האחת את האחרת: הדעה הראשונה סוברת שאם אדם הבטיח לחברו תשלום כדי שיחתום בשבילו ערבות על שטר חוב, ולאחר החתימה הוא התחרט ואינו רוצה לשלם את הכסף, הוא פטור מתשלום כיוון שיכול לומר לו: "לא התכוונתי ברצינות לשלם" (רמ"א סוף סימן קכ"ט). אבל במקום אחר מצאנו דעה נוספת שאומרת שכפי שאדם חייב לשלם דמי שדכנות ותיווך, כיוון שזה דבר שמקובל לשלם עליו בקרב הציבור, הוא הדין גם לגבי המקרה שלנו, כיוון שאם יש רגילות לשלם על מידע כזה, בוודאי שאורי חייב לשלם, ואם בדרך כלל במקרים כאלו אנשים לא משלמים, מיקי לא יכול לחייב את אורי לשלם לו את הכסף.
