משפחת לוי החליטה לצאת לנופש של סוף שבוע באחד מהצימרים בצפון הארץ, מכיוון שבעונת החורף מחירי הצימרים זולים במיוחד. כשהגיעו לצימר שהוזמן הודיע להם בעל הצימר שבקומה העליונה של הצימר אין מזגן, אבל המזגן שנמצא למטה חזק דיו כדי לחמם את הגלריה שלמעלה. אבל בדיוק באותו ליל שבת, פקד גל קור קיצוני את אזור הצפון והילדים שישנו למעלה בגלריה פשוט הרגישו את הקור המקפיא חודר להם לעצמות. כשניגשו לבעל הצימר וביקשו ממנו צימר אחר עבור הילדים, הוא טען שאינו חייב לתת להם מכיוון שבימים כתיקונם המזגן למטה מחמם גם את החלק העליון של הצימר והוא אמר להם מראש שכך יהיה ואינו אשם שלפתע פקד קור מקפיא את אזור הצפון. האם לדעתכם בעל הצימר צודק בטענתו, או שהוא חייב לפצות אותם?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא מציעא' דף ק"ג עמוד ב' במשנה: 'המקבל שדה מחברו'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שכ"א סעיף א' בדברי הרמ"א.
תשובה לשאלה "אין הצדקה למחיר" (שאלה מס' 725)
תקציר השאלה השבועית: בשעה טובה ומוצלחת אביגיל עמדה לחתן את בתה הבכורה לימור. כשחיפשה אביגיל מאפרת ליום החתונה, אמרה לה המאפרת שהיא לוקחת 1,200 שקלים עבור האיפור של הכלה ולכל בת נוספת 700 שקלים. אביגיל אמרה לה שהיא רוצה לאפר רק את שלושת האחיות של הכלה, ברגע שהמאפרת סיימה התרוממה לימור ממקומה ולבשה את שמלת הכלה. אבל המאפרת התקוממה: "אמרתי לך בפירוש שעל איפור של כלה אני לוקחת יותר, תוסיפי לי עוד חמש מאות שקלים!" אבל אביגיל השיבה: "אבל איפרת אותה בדיוק כמו את האחיות שלה, לא השקעת בה יותר!" והמאפרת השיבה: "נכון, אבל זה דרישת המחיר והמוניטין שלי, ואין סיבה שלא תשלמי לי את מה שדרשתי מראש!" מה דעתכם, מי צודקת אביגיל או המאפרת?
תשובה בקצרה: למרות שאביגיל עשתה מעשה שאינו הגון, המאפרת אינה יכולה לחייב אותה בתשלום מעבר לאיפור רגיל.
תשובה בהרחבה: ברור לנו שהמעשה שאביגיל עשתה אינו הגון כלפי המאפרת כפי שנפסק להלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רכ"ח סעיף ו') שאסור לרמות בני אדם במקח, או לגנוב את דעתם. לדוגמא: אדם שסיפר לחברו שהוא עורך בשבילו סעודה גדולה ובאמת את הסעודה הוא עורך עבור מישהו אחר שזה 'גנבת דעת' לכל דבר ועניין. כיוון שהחבר חושב שכל זה נעשה עבורו והוא מחזיק לו על כך טובה ובוודאי יחזיר לו טובה בעתיד בגלל הסעודה שחברו סיפר לו שערך בשבילו.
אמנם במקרה שלנו, אין כאן ממש 'גנבת דעת' מכיוון שבאמת לא איפרו את הכלה באופן מיוחד או בהשקעה מעבר לסטנדרט הרגיל, וכיוון שהמאפרת באמת לא השקיעה מעבר לאיפור שעשתה אצל אחיותיה אין סיבה לשלם לה מעבר למחיר הרגיל שאמרה מראש. אבל ברור שאם היא אמרה שהיא לא הכלה יש כאן איסור של 'מדבר שקר תרחק' והכלה עברה על איסור שקר, אבל אם היא לא שיקרה אלא רק הסתירה את האמת אין כאן שקר, אבל יש כאן מעשה שאינו הגון כפי שמלמדים אותנו חז"ל 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך'.
אבל מבחינת התשלום, אביגיל אינה צריכה לשלם על האיפור יותר מתשלום רגיל אבל תשמור זאת בסוד ולא תפרסם את המעשה מכיוון שהדבר פוגע בשמה הטוב של המאפרת.
