למה פרצה המלחמה בחג שמיני עצרת? מה מסמל לנו השם "עזה"? מה באים ללמד אותנו המחבלים? ואיך זה שכל העולם מתערב במה שקורה בישראל?
*
חג שמיני עצרת מסמל את הפסגה של כל החגים. בדומה לחתן וכלה, שאחרי שכל האורחים הולכים הם נשארים לבד להתאחד ולשמוח זה עם זה, כך עם ישראל בשמיני עצרת חוגג עם הקב"ה לבד. ואת החגיגות הללו אנחנו עושים עם התורה שנתן לנו השם.
אבל אם עם ישראל נפרד ולא מאוחד, יש קושי בחיבור שלנו עם הקב"ה. כמו שאומר הבעל שם טוב שמי שאוהב את האבא, אוהב גם את הילדים שלו. ואם יש בינינו שנאה ופירוד החיבור הוא לא כמו שצריך.
אולי המלחמה שפרצה בשמיני עצרת מלמדת שיש לנו הרבה מה לתקן בנושא האחדות.
*
חז"ל אומרים שבשמיני עצרת הקב"ה אומר לעם ישראל "קשה עלי פרידתכם", קשה לי שאנחנו נפרדים אחרי תקופה כל כך יפה של חגים, בואו ונחגוג עוד יום.
יש כאן אולי גם רמז "קשה עליי פרידתכם" – קשה לי לראות שאתם נפרדים זה מזה. שאתם לא מאוחדים.
*
המלחמה פרצה עלינו מ"עזה". המילה הזו מזכירה "עזות", גם חוצפה, וגם מקום קשה מאוד.
ואפשר גם לראות כאן קריאה לכל אחד ואחד מאיתנו שהגיע הזמן להתמודד עם המקומות ה"עזים" והקשים שבנפש שלנו. לסלק משם את כל המחבלים והאויבים שמפריעים לנו לחיות חיים טובים ונכונים. לחסל את כוחות השנאה שבנפש שלנו. את הקנאה, את הכעס, את העצב. את כל השורשים הרעים שמנסים לעלות מעל לפני השטח ולפגוע בנו.
ואת זה צריך לעשות בתבונה, בזהירות, מתוך תכנון, שחס וחלילה לא ניפגע בדרך מהרוע שהצטבר בתוכנו ולא טיפלנו בו. יש שם מנהרות חבויות עמוק עמוק מתחת לפני הנפש.
הגיע הזמן לטפל בזה. כי אם לא עכשיו, אימתי?!
*
בשעת כתיבת שורות אלו כל מדינות העולם נושאות את עיניהן לישראל. ראשי מדינות מגיעים לכאן בזה אחר זה בזמן מלחמה. ספינות קרב ונושאות מטוסים מתקרבות לאזור הים התיכון.
וכל זה למה?! בשביל מדינה קטנה שאין אפילו מקום בגלובוס לכתוב את השם שלה…
אנחנו מקבלים כאן שיעור עוצמתי שבו כל סיפורי התורה והנביאים מקבלים משמעות עמוקה. אנחנו רואים במו עינינו את מה שידענו תמיד. עם ישראל הוא עמו הנבחר של הקב"ה, ויש לו תפקיד מאוד מאוד משמעותי בעולם, לגלות את אור ה' ולהפיץ אותו.
והעמים, גם אם הם לא יודעים את זה באופן מודע, הם מרגישים את זה היטב. וברגע האמת, הם יודעים שהמערכה של עם ישראל נגד כוחות הרע, היא מערכה של העולם כולו.
יהי רצון שנזכה לראות את כל דבריהם הטובים של נביאינו על חזון אחרית הימים מתגשמים. ובמהרה יקויים בנו: "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה".
והקב"ה ינקום נקמת דם עבדיו השפוך ככתוב: "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ".
