קורט הביט בשעון בפעם החמישית בתוך חמש דקות. הלחץ מהריאיון שנקבע לו להיום גרם לו לחוש דרוך ועצבני. כבר חצי שנה הוא מובטל ומחפש עבודה, ובימים האחרונים זומן לריאיון עבודה על ידי חברה גדולה ויוקרתית.
שוב הביט קורט בשעון, ואחר כך פזל לבקבוק הזכוכית שהחביא לעצמו מעל המקרר. "אסור לך לשתות עכשיו! די עם האלכוהול! אתה מכור אמיתי!" שינן לעצמו את המשפטים שנאמרו לו בחצי שנה האחרונה מאז שפוטר מעבודתו והתמכר לטיפה המרה. המשפטים הללו, שהוריו, חבריו, ומכריו, אמרו לו בכל הזדמנות. הדהדו כעת בראשו במגוון קולות.
אבל שוב הוא לא הצליח לעצור בעד עצמו. הבקבוק הורד מעל המקרר, ולאחר שלוש שעות הוא התעורר על הספה עם כאב ראש עוצמתי. מבט חטוף בשעון גילה לו שהפסיד את ראיון העבודה המיוחל שבו תלה תקוות רבות. התסכול שלו הלך והתעצם, ובאופן אוטומטי הוא חיפש בקבוק נוסף כדי להרגיע את התסכול בטיפה המרה והמנחמת.
למחרת בבוקר, לאחר שחלפו כאבי הראש והבחילות והוא התפקח, הצליח קורט להפנים עד כמה חמור מצבו. הוא הפסיד עבודה שיכלה להביא לו המון סיפוק, יוקרה וגם לייצב את מצבו הכלכלי הרעוע.
הוא החליט לפנות למאמן אישי, ולאחר המלצות פנה לטוני, שהבטיח לו בקול דרמטי שהוא יצליח לגמול אותו מאלכוהול מבלי שיצטרך לוותר עליו! אביו של קורט הופתע לשמע ההבטחה המופרזת של המאמן האישי והזהיר אותו: "זו רק אשליה, חבל על הכסף שתשלם לו…" אבל קורט התעקש לנסות בכל זאת.
חבריו של קורט לעומת זאת נדו לו בראשם ברחמים. 'אלכוהוליסט', הם כינו אותו בינם לבין עצמם. 'חבל עליו, דווקא בחור טוב'. ורק קורט היה רגוע ושליו, העובדה שהוא הצליח למצוא מאמן אישי שיעזור לו לצאת מההתמכרות מבלי לוותר על האלכוהול, שימחה אותו ממש.
בבוקר בו היה אמור להתחיל האימון הוא קם מוקדם. רטט של התרגשות חלף בליבו. "הנה, סוף סוף החיים שלי מתחילים להסתדר בצורה חיובית…" חשב לעצמו בעליזות. "עוד מעט אשכח מראיון העבודה שהפסדתי…"
המעטפה הלבנה בתיבת הדואר שלו הפתיעה אותו כאשר יצא מהבית לבוש ומאורגן לפגישה הראשונה והמכוננת עם טוני. בחשדנות קלה הוא פתח את המעטפה, ועיניו התרחבו בתדהמה כשגילה שם מספר שטרות. הוא הבחין בדף מקופל שהיה מצורף למעטפה, פתח אותו ונדהם לקרוא את הכתוב: 'קורט היקר. לצערי הרב, נאלצתי לעזוב את הארץ בפתאומיות. מצורף התשלום ששילמת לי בתוספת פיצוי קטן, ומספר של מכון לגמילה. בהצלחה – טוני'.
ליבו של קורט צנח מאכזבה, ובפיו עלה טעם מר של כישלון. נדמה היה לו שהוא מתחיל לראות את האור בקצה המנהרה, והנה נשאר ללא מטפל שיוכל לגמול אותו מהטיפה המרה. לרגע שקל להרגיע את עצמו בעזרת בקבוק וויסקי טוב, אבל ברגע השני החליט לנסות להתקשר למכון הגמילה. 'אולי גם המכון עובד בשיטה של טוני', הרהר בתקווה.
במכון הגמילה הזמינו אותו אליהם בשמחה. כשהוא מובס ועייף נסע אליהם קורט, נכנס בייאוש אל המכון ושם הבהירו לו את התהליך והודיעו לו שאם הוא רוצה להיגמל מהטיפה המרה, עליו להישאר במכון למשך מספר חודשים. המכון לגמילה התברר כמקצועי ואכפתי במיוחד והם הצליחו לעזור לקורט להיגמל מהאלכוהול באופן מוחלט וסופי, עד שלאחר מספר חודשים הוא יצא מהמכון אדם חדש שכבר לא מכור לאלכוהול.
עם הזמן הבין קורט שטוני הוא נוכל. איך אפשר לגמול אדם מאלכוהול ולאפשר לו ליהנות ממנו? מצד שני, כיצד יתכן שהוא החזיר לו את הכסף בתוספת פיצוי? נוכלים לא עושים מעשים שכאלו.
באחד הימים הוא שיתף את אביו בתמיהה שלו, אבל אביו צחק בתגובה. "עכשיו אני יכול לספר לך!" אמר בצחוק מתגלגל. "זה לא טוני שלח את המעטפה עם הכסף והפתק, זה הייתי אני. טוני עדיין מחכה לך שתבוא, הוא מן הסתם לא מבין לאן נעלמת לו פתאום…"
כל החלקים התחברו פתאום בראשו של קורט. המעטפה, הכסף, המספר של המכון לגמילה. האכזבה הגדולה שלו שדחפה אותו ללכת לטיפול מקצועי ואמיתי. אבל להפתעתו, בדיוק מה שהיה נראה כמשבר סופי עבורו – התגלה כפתרון אמיתי ופתח הצלה למציאות טובה יותר ממה שהיה לו בעבר…
*
בפרשת השבוע אנו נתקלים במצוות 'פרה אדומה' שהיא חוק ללא טעם, ועלינו לקיים אותה כציווי מה' יתברך. התורה מלמדת אותנו שעלינו לסמוך על הקב"ה שיודע מה באמת טוב ונכון עבורנו גם אם זה לא נתפס ולא מובן לנו בשכל האנושי המצומצם שלנו. ואמונה זו היא שתביא אותנו להליכה עקבית אחר מצוות הבורא, ובסופו של דבר נזכה גם לראות ולהבין איך הכול נועד להביא אותנו לתכלית הטובה ביותר, שהיא כרגע מעבר ליכולת התפיסה שלנו.
