הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁמֵּעַל דֶּלֶת הַמִּתְפָּרָה הִתְנוֹעֲעוּ וְהִשְׁמִיעוּ צִלְצוּלִים קְצָרִים. הַחַיָּט, שֶׁהָיָה טָרוּד בִּמְלַאכְתּוֹ, הֵרִים עֵינַיִם לְרֶגַע כְּדֵי לִבְחֹן וְלִרְאוֹת מִיהוּ הַנִּכְנָס. בְּיָדוֹ הָאַחַת הָיְתָה פִּסַּת בַּד, בָּאַחֶרֶת הֶחֱזִיק זוּג מִסְפָּרַיִם, וּבֵין שִׁנָּיו נִתְחֲבָה מַחַט תְּפִירָה. הוּא הָיָה מַמָּשׁ בְּאֶמְצַע הַמְּלָאכָה, אֲבָל כְּשֶׁרָאָה אֶת הָאִישׁ שֶׁבָּא, שָׁמַט אֶת כָּל הַכֵּלִים וְנֶעֱמַד דֹּם.
"אֲדוֹנֵנוּ הַמּוֹשֵׁל יָרוּם הוֹדוֹ!" קָרָא וְהִצְדִּיעַ. הַמּוֹשֵׁל חִיֵּךְ אֵלָיו וְהוֹרָה לוֹ לְהִתְיַשֵּׁב בַּחֲזָרָה. "בָּאתִי כְּדֵי לְהַזְמִין אֶצְלְךָ בֶּגֶד לִמְסִבָּה שְֹמֵחָה בִּמְיֻחָד שֶׁעוֹמֶדֶת לְהֵעָרֵךְ בְּאַרְמוֹנִי", אָמַר הַמּוֹשֵׁל. "אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְהָכִין לִי בְּתוֹךְ חֹדֶשׁ יָמִים בֶּגֶד נָאֶה וּמְשֻׁבָּח, מְפֹאָר וְהָדוּר, יָפֶה וּמַרְהִיב, וְכֵן הָלְאָה וָהָלְאָה. עָלַי לְהֵרָאוֹת בְּמֵיטָבִי בָּעֶרֶב הַמְיֻחָד הַזֶּה, וְדַוְקָא לָכֵן פָּנִיתִי אֵלֶיךָ, שֶׁהֲרֵי אַתָּה הַחַיָּט הַטּוֹב בְּכָל הָאֵזוֹר".
"תּוֹדָה, אֲדוֹנִי הַמּוֹשֵׁל רַב הַחֶסֶד", הִסְמִיק הַחַיָּט. "אַל דְּאָגָה, אָכִין לְךָ אֶת הַבֶּגֶד הַמְפֹאָר בְּיוֹתֵר שֶׁאֵי פַּעַם הוּכַן לְמִישֶׁהוּ בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה כְּשֶׁלְּךָ", הִבְטִיחַ. "מְצֻיָּן!" הִתְלַהֵב הַמּוֹשֵׁל וְהִתְקָרֵב אֶל הַחַיָּט כְּדֵי שֶׁיִּקַּח מִמֶּנּוּ אֶת מִדּוֹת גּוּפוֹ הַמְדֻיָּקוֹת. בֶּגֶד לַמּוֹשֵׁל, הָיָה בָּרוּר לִשְׁנֵיהֶם, צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּפוּר לְמִדּוֹתָיו בָּאֹפֶן הַמֻּשְׁלָם.
"וְעוֹד דָּבָר", אָמַר הַמּוֹשֵׁל בְּטֶרֶם יָצָא מִן הַמִּתְפָּרָה. "כֵּיוָן שֶׁזֶּהוּ יוֹם שָֹמֵחַ בַּעֲבוּרִי, אֲבַקֶּשְׁךָ לְהָכִין גַּם בֶּגֶד לַטַּבָּח שֶׁלִּי וְלָעֶגְלוֹן שֶׁלִּי. שֶׁיִּשְׂמְחוּ גַּם הֵם בְּיוֹם הַמְּסִבָּה בְּבֶגֶד חָדָשׁ וְנָקִי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם כַּיּוֹם". הַחַיָּט קִמֵּט אֶת מִצְחוֹ. "מָה הַמִּדּוֹת שֶׁלָּהֶם?" שָׁאַל. "אֶה, בְּעֵרֶךְ כְּמוֹ שֶׁלִּי", הֵשִׁיב הַמּוֹשֵׁל. הַחַיָּט הִבְטִיחַ לְהָכִין אֶת הַהַזְמָנָה כֻּלָּהּ בְּתוֹךְ חֹדֶשׁ יָמִים, וְהַמּוֹשֵׁל עָזַב אֶת הַמָּקוֹם.
בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, כְּשֶׁאַף בֶּן אֱנוֹשׁ לֹא רָאָה, הִתְחוֹלְלָה מְהוּמָה קְטַנָּה עַל מַדַּף הַבַּדִּים. כָּל אֶחָד מִגְּלִילֵי הַבַּד טָעַן כִּי הוּא בְּוַדַּאי יִהְיֶה זֶה שֶׁיָּכִינוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַבֶּגֶד לַמּוֹשֵׁל. "אֲנִי אָדֹם וּקְטִיפָתִי!" הִתְפָּאֵר אֶחָד, "אֵין רָאוּי מִמֶּנִּי לְהֵעָשׂוֹת בֶּגֶד לִמְסִבַּת הַמּוֹשֵׁל". וְאִלּוּ גְּלִיל בַּד אַחֵר, שָׁחֹר וְעָבֶה, דָּחָה אֶת דְּבָרָיו וְאָמַר: "אַתָּה מְיֻשָּׁן, יְדִידִי. שָׁחֹר זֶה הָאָדֹם הֶחָדָשׁ. אֲנִי אָפְנָתִי מִמְּךָ, וּמִמֶּנִּי יָכִינוּ אֶת חֲלִיפַת הַמּוֹשֵׁל. מִמְּךָ יַעֲשֹוּ, בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב, בֶּגֶד לָעֶגְלוֹן".
כָּךְ הִתְוַכְּחוּ בֵּינֵיהֶם הַבַּדִּים, וְאַף אֶחָד לֹא יָדַע בְּמִי מֵהֶם יִבְחַר הַחַיָּט. גַּם כְּשֶׁהַלָּה נִגַּשׁ – בְּלִי לָדַעַת דָּבָר מֵהַמְּרִיבָה – וְלָקַח שְׁלֹשָׁה גְּלִילֵי בַּד, הִמְשִׁיךְ הַוִּכּוּחַ הַשָּׁקֵט, בְּשָׂפָה שֶׁרַק בַּדִּים מְבִינִים. הַגְּלִילִים שֶׁהוּא נָטַל לַמְּלָאכָה הָיוּ בִּצְבָעִים שָׁחֹר, אָדֹם וְלָבָן, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא יָדַע מָה יִהְיֶה לְמִי. הַאִם הָאָדֹם לַמּוֹשֵׁל וְהַלָּבָן לָעֶגְלוֹן, אוֹ שֶׁמָּא הַשָּׁחֹר לַמּוֹשֵׁל וְהַלָּבָן לַטַּבָּח.
הַיָּמִים חָלְפוּ, וְהַבַּדִּים חַסְרֵי הַצּוּרָה הָפְכוּ אַט אַט לִהְיוֹת בְּגָדִים שֶׁל מַמָּשׁ. וְהַוִּכּוּחַ – נִמְשַׁךְ וְנִמְשַׁךְ וַעֲדַיִן לֹא הֻכְרַע. אוּלָם קוֹלוֹ שֶׁל הַבַּד הַלָּבָן הִתְנַשֵּׂא מֵעַל כָּל הָאֲחֵרִים: "בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאוֹתִי יִתְפְּרוּ לִכְבוֹד הַמּוֹשֵׁל יָרוּם הוֹדוֹ! אֵין בִּכְלָל צֵל צִלּוֹ שֶׁל סָפֵק, רַבּוֹתַי! הַמְתִּינוּ לְסוֹף הַחֹדֶשׁ וְתִרְאוּ כִּי אוֹתִי יִטֹּל הַמּוֹשֵׁל אֶל הַמְּסִבָּה שֶׁהוּא עוֹרֵךְ".
הַבַּדִּים הָאֲחֵרִים לִגְלְגוּ עָלָיו. "רְאֵה כַּמָּה אַתָּה סוֹבֵל, יְדִידִי", אָמַר לוֹ הַשָּׁחֹר. "גוֹזְרִים אוֹתְךָ שׁוּב וָשׁוּב, תּוֹקְעִים בְּךָ מְחָטִים וְסִכּוֹת, מְגַהֲצִים אוֹתְךָ מִתַּחַת אֶבֶן לוֹהֶטֶת פְּעָמִים רַבּוֹת, וְאַתָּה עֲדַיִן חוֹשֵׁב שֶׁאוֹתְךָ יִקְּחוּ לַמּוֹשֵׁל?!" וְאַף הָאָדֹם הִצְטָרֵף לְלַעַג: "נָכוֹן! בָּרוּר כִּי מִי שֶׁמִּתְעַלְּלִים בּוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, אֵינוֹ זֶה שֶׁיִּלָּקַח לִכְבוֹד הַמּוֹשֵׁל".
אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהָיָה הַבַּד הַלָּבָן בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ בִּמְאַת הָאֲחוּזִים, הִשְׁתַּתְּקוּ הַשְּׁנַיִם וְהִמְתִּינוּ בְּמֶתַח לִרְאוֹת מִי יִהְיֶה הַזּוֹכֶה הַמְאֻשָּׁר. וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס הַמּוֹשֵׁל אֶל הַמִּתְפָּרָה בְּסוֹף אוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ, עָצְרוּ כָּל הַבַּדִּים – שֶׁהָפְכוּ לִבְגָדִים – אֶת נְשִׁימָתָם. הַחַיָּט הֵרִים אֶת הַבֶּגֶד הָאָדֹם וְאָמַר: "אֲדוֹנִי הַמּוֹשֵׁל, זֶהוּ הַבֶּגֶד שֶׁל הַטַּבָּח. אָדֹם יַתְאִים לוֹ, כָּךְ לֹא יִרְאוּ אֶת הַלִּכְלוּךְ שֶׁנִּדְבַּק לִבְגָדָיו מִדֵּי פַּעַם". לְאַחַר מִכֵּן הִגְבִּיהַּ אֶת הַבֶּגֶד הַשָּׁחֹר וְאָמַר: "בֶּגֶד בְּצֶבַע כָּזֶה יִבְלֹט בְּכָל מָקוֹם, וְכָךְ תּוּכַל לְזַהוֹת אֶת הָעֶגְלוֹן שֶׁלְּךָ מִמֶּרְחַקִּים".
לְבַסּוֹף הוֹשִׁיט הַחַיָּט לַמּוֹשֵׁל אֶת הַבֶּגֶד הַלָּבָן, שֶׁהָיָה מְעֻצָּב בְּאֹפֶן מַרְשִׁים בְּיוֹתֵר, בַּעַל כַּפְתּוֹרֵי זָהָב וְעִטּוּרִים מֻזְהָבִים גַּם כֵּן, וְאָמַר בְּרֹב גַּאֲוָה: "וְזֶהוּ הַבֶּגֶד שֶׁהֵכַנְתִּי בַּעֲבוּרְךָ לַמְּסִבָּה הַמְיֻחֶדֶת שֶׁאַתָּה עוֹרֵךְ. רְאֵה כַּמָּה נָאֶה הוּא, הַאֵין זֶה הַבֶּגֶד הַמֻּשְׁלָם?" הַמּוֹשֵׁל הִסְכִּים עִמּוֹ, וְשִׁלֵּם לוֹ בְּיָד רְחָבָה בַּעֲבוּר עֲבוֹדָתוֹ הַנֶּהְדֶּרֶת. אַחַר יָצָא וְהֶעֱמִיס אֶת הַבְּגָדִים עַל עֶגְלָתוֹ.
בַּדֶּרֶךְ שׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם הַבְּגָדִים בְּקוֹלוֹת נְמוּכִים. כָּעֵת כְּבָר יָצְאָה הָאֱמֶת לָאוֹר, וְכֻלָּם רָאוּ כִּי צָדְקוּ דִּבְרֵי הַבַּד הַלָּבָן. "אֵיךְ יָדַעְתָּ שֶׁאַתָּה נִבְחַרְתָּ?" שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ שְׁנֵי הָאֲחֵרִים. "פָּשׁוּט מְאֹד", הוּא עָנָה. "רָאִיתִי שֶׁבִּי מַשְׁקִיעִים הֲכִי הַרְבֵּה מַאֲמָץ, גּוֹזְרִים אוֹתִי, נוֹעֲצִים בִּי סִכּוֹת וּמְחָטִים וּמְגַהֲצִים אוֹתִי שׁוּב וָשׁוּב. נָכוֹן, זֶה הָיָה כּוֹאֵב, זֶה הָיָה קָשֶׁה, אֲבָל זָכַרְתִּי כָּל הַזְּמַן שֶׁזֶּה בִּגְלַל שֶׁאֲנִי הַבֶּגֶד הַנִּבְחָר. בִּבְגָדִים שֶׁל מְשָׁרֵת אוֹ טַבָּח אֵין מַשְׁקִיעִים, וְאֵין מְדַיְּקִים בַּמִּדּוֹת בְּעֶזְרַת סִכּוֹת וּמְחָטִים".
הַמָּשָׁל הַזֶּה נוֹעָד לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ הָעָם הַיְּהוּדִי סוֹבֵל יוֹתֵר מִכָּל הָעַמִּים. מִכֵּיוָן שֶׁאָנוּ בְּנֵי הָעָם הַנִּבְחָר וּבַעֲבוּרֵנוּ יָצַר הַבּוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם, דַּוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ זֹאת הַסִּבָּה שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם. כְּפִי שֶׁהַצֶּבַע הַלָּבָן מִתְלַכְלֵךְ בְּקַלּוּת, וְצָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ לְנַקּוֹת אוֹתוֹ, כָּךְ אָנוּ חוֹוִים קְשָׁיִים כְּדֵי לְמַמֵּשׁ אֶת תַּפְקִידֵנוּ בַּצּוּרָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, מִכֵּיוָן שֶׁנִּבְחַרְנוּ לְכָךְ עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא וְנוֹעַדְנוּ לִצְמֹחַ וּלְהִתְעַלּוֹת מִתּוֹךְ הַקְּשָׁיִים.
