"
"… וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם".
יוֹסֵף הַצָּעִיר נוֹהֵג לְדַוֵּחַ לְאָבִיו יַעֲקֹב –
וּמְסַפֵּר לוֹ כְּשֶׁאֶחָיו אֵינָם מִתְנַהֲגִים כַּשּׁוּרָה.
דָּבָר זֶה מֵבִיא לְשִׂנְאָה, וְגוֹרֵם נֶזֶק גָּדוֹל בַּהֶמְשֵׁךְ…
*
לַדִּבּוּר יֵשׁ כֹּחַ.
דִּבּוּר טוֹב מוֹלִיד דְּבָרִים טוֹבִים,
דִּבּוּר רַע מֵבִיא לִדְבָרִים רָעִים.
וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָדָם מַזִּיק לַאֲחֵרִים בְּדִבּוּרָיו,
הוּא עָלוּל לְהַזִּיק לְעַצְמוֹ.
כִּי כָּל מָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים חוֹזֵר אֵלֵינוּ.
—תְּדַבֵּר טוֹב וְתַכְנִיס לְחַיֶּיךָ טוֹב.
