ברגע שרובי שמע את ניידות המשטרה המתקרבות, הוא הבין שמשהו השתבש. הוא עלה על האופנוע ופתח בדהרה על מנת להתרחק מזירת הפשע במהירות. לחרדתו, הבחין בצעיר מלוכסן עיניים – ככל הנראה פועל זר שנקלע למקום מסיבה לא ברורה – מתבונן בו היטב ומצלם את האופנוע בעזרת מכשירו הסלולארי. רובי האט את נסיעתו ורצה לשוב על עקביו ולחטוף את הפלאפון מידיו של הבחור אך רעש הניידות כבר התקרב והניידת המובילה כבר נראתה באופק. רובי פלט קללה, חבט בידו על כידון האופנוע וברח במהירות.
כעבור יומיים הוא נעצר והובא לחקירה. "אתה מואשם בפריצה ושוד בנסיבות מחמירות!", פתח החוקר, "כאשר יוגש נגדך כתב אישום, התביעה תבקש כי תיכנס לפחות לשנה תמימה מאחורי סורג ובריח". רובי בלע את רוקו אך ניסה לשדר יציבות וקור רוח. "תראה", פתח רובי, "אני בטוח שאין לכם שום ראיות נגדי…".
"יש לנו הכל!", קטע אותו החוקר, "עד הראייה שלנו ראה את כל מהלך העניינים ואפילו צילם אותך נמלט מהזירה. אבל האמת היא שאנחנו יכולים אולי לחסוך ממך את השנה הזו בכלא!"
"מה אתם רוצים?", שאל רובי אך בתוך ליבו הוא כבר ידע מה הוא הולך לשמוע. "אתה דג רקק", אמר החוקר בניסיון אמיתי לפגוע ברובי ובכך לשכנעו להסכים, "אתה פושע קטן, גנב צעצוע, אתה לא באמת מעניין אותנו. אבל אתה חייל של ראש משפחת הפשע דמירנוב, ובניגוד אליך – את דמירנוב אנחנו רוצים מאד. יש לך חצי שנה להשיג לנו תיעודים מפלילים של כמה שיותר עברות שלו – ונוכל למנוע ממך את כל העניין הלא נעים של ישיבה בכלא. מה דעתך?".
רובי שהיה מורגל בחשיבה תחת לחץ ובקבלת החלטות מהירה ידע מיד מה הוא רוצה לבקש בתמורה. "יש לי שלושה תנאים!" הוא פתח, "התנאי הראשון – אני רוצה שתשמידו את כל הראיות שיש לכם נגדי, כדי שלא תשתמשו בזה ככלי להפעלת לחץ עליי. התנאי השני – על מנת שדמירנוב לא יחשוד בי כשאשתחרר, עליכם להיפטר מעד הראייה ולפרסם זאת בתקשורת. התנאי השלישי – עליכם להימנע מלתפוס אותי 'על חם' כשאבצע בעצמי פשעים. ואל דאגה – אני אקפיד לעדכן אתכם מראש!".
החוקר שמע את הדברים בכובד ראש, רשם לפניו כמה דברים ויצא להתייעצויות. כעבור שעה וחצי נכנסו כמה שוטרים ומשפטנים אל החדר מלווים בעורך דין מטעם הפרקליטות והעסקה נחתמה. למחרת בבוקר פורסמה ידיעה בעיתונים: "עובד זר שהיה העד היחיד לשוד שהתבצע בתחילת השבוע נפגע בתאונת דרכים וחזר לארצו. הדבר צפוי להביא לשחרור החשוד!". יומיים לאחר מכן רובי יצא לחופשי.
רובי התרגל תוך זמן קצר לחיי החופש ושמח לראות כי דמירנוב איננו חושד בדבר ואף טרח לברך אותו לרגל השחרור ולתהות האם 'ההיפטרות' מהעובד הזר היא פעולה שלו או שפשוט המזל אוהב אותו. "אני לא ארגנתי את זה" אמר רובי בחיוך, "אבל בוא נגיד שיש לי כמה חברים שאני לא אתפלא אם יתברר כי זו עבודה של אחד מהם".
בשבועות שלאחר השחרור רובי לא צילם ולא תיעד דבר. ולא, זה לא שדמירנוב הפסיק לעסוק בפשע, פשוט רובי התרגל מהר כל – כך לחיי הדרור והנחת עד ששכח למלא את תפקידו ולאסוף חומרים מפלילים בהבטיחו לעצמו כי 'יש לי עוד זמן ותמיד יהיה מה לתעד, זה יכול לחכות'. וכך עברו להם חודשיים ושלושה ורובי חי בכיף ובאושר. אחת לכמה ימים נשלח על ידי דמירנוב למשימה כזו או אחרת ותמיד הצליח לחזור משם חי, חופשי ועשיר.
כחצי שנה לאחר שחרורו נשמעה דפיקה על דלת ביתו של רובי. רובי פתח את הדלת וראה מולו ארבעה שוטרים חמושים. "אין טעם להתנגד, רובי, הבית מוקף!", אמר קצין המשטרה שעמד בראש החוליה, "אתה עצור בחשד לביצוע פשעים רבים וחשד לשיבוש הליכי חקירה וחשד להפרת עסקה מול הפרקליטות…".
כשישב מול החוקר, ניסה רובי את כל התירוצים האפשריים: "אני שכחתי, בדיוק התכוונתי לשלוח לכם חומרים… חיכיתי לחומרים הגדולים באמת, ותאמינו לי שאני עוד רגע מגיע אליהם!" אבל זה כבר לא עבד. החוקר נזף ברובי פעם אחר פעם על ששיקר ורימה את פרקליטות המדינה ואמר לו כי הוא צפוי לעמוד לדין על אישומים של מעשי פשע רבים. "אתה תשב בכלא ארבע שנים לפחות!", אמר לו החוקר. "לא, לא, לא!", אמר רובי בתקיפות, "על הפרת העסקה אני יכול לקבל מקסימום של חצי שנה. ולגבי מעשי הפשע שלי – אתם השמדתם את כל הראיות כשחתמנו על העסקה!".
"זה נכון" ענה החוקר, "אבל יש לנו ראיות על שלל מעשי פשע שעשית מאז השחרור!". "אני מקצוען, אדון חוקר", אמר רובי בהתנשאות, "אני מוכן להתערב איתך על מה שתרצה שלא השתלתם עלי שום אמצעי האזנה – אני מזהה אותם ברגע!".
"לא היינו צריכים!", אמר החוקר בשלווה, "יש לנו הקלטות רבות בהן שומעים אותך מעדכן אותנו על פשעים שאתה הולך לבצע למחרת. הכל מתועד…".
אנשים רבים אוהבים לצטט את דברי משה לפרעה: 'שלח את עמי!' אך יש לדייק – זהו לא כל המשפט! המשפט המלא הוא: 'שלח את עמי – ויעבדוני'. לא יצאנו ממצרים כדי להיות 'חופשיים מהכל' אלא כדי לעבוד את ה' בצורה הטובה ביותר. כי 'אין לך בן חורין – אלא מי שעוסק בתורה'. חג הפסח הוא חג החירות מכבלי העבדות והיצר הרע ותחילתה של קבלת התורה וכניסת עם ישראל לארץ ישראל.
