תְּדַמְיְנוּ לָכֶם מָה קוֹרֶה כְּשֶׁכָּל הַקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה מוּצֶפֶת בְּמֵי בִּיּוּב, וְאַתֶּם סוֹבְלִים מֵהָרֵיחַ הַנּוֹרָא, וְאָז תְּדַמְיְנוּ לָכֶם מָה קוֹרֶה שֶׁאַתֶּם הֵם שֶׁגָּרִים בַּקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְאִם כְּבָר אַתֶּם מְדַמְיְנִים, תַּחְשְׁבוּ מָה קוֹרֶה כְּשֶׁמֵּי הַבִּיּוּב נִכְנָסִים גַּם לְדִירַת הַשְּׁכֵנִים, וּלְכֻלָּם דֵּי בָּרוּר שֶׁאַתֶּם אֲשֵׁמִים…
יָפֶה. לְאַחַר שֶׁהֲבַנְתֶּם אֶת תְּחוּשַׁת חֹסֶר הַנְּעִימוּת שֶׁאָפְפָה אוֹתִי, אוּכַל לְסַפֵּר לָכֶם מִי אֲנִי.
שְׁמִי יָרוֹן אֶלְבַּז, בֶּן 13, גָּר בַּמֶּרְכָּז בְּבִנְיָן שֶׁל אַרְבָּעָה דַּיָּרִים. כְּמוֹ שֶׁהֲבַנְתֶּם, אֲנַחְנוּ גָּרִים בְּקוֹמַת הַכְּנִיסָה. מוּלֵנוּ גָּרָה מִשְׁפָּחָה צְעִירָה וּמִתְנַשֵּׂאת, שֶׁל אָב עוֹרֵךְ דִּין וְאֵם שֶׁהִיא מַרְצָה בְּאוּנִיבֶרְסִיטָה, וְתִינוֹק שֶׁנִּמְצָא רֹב הַיּוֹם בְּאֶחָד מִמְּעוֹנוֹת הַיֻּקְרָה הַפְּרָטִיִּים בָּאֵזוֹר.
אֲנַחְנוּ הָיִינוּ לְאַחַר שִׁפּוּצִים, נוֹסְפוּ לְדִירָתֵנוּ שְׁנֵי חֲדָרִים וְרִצַּפְנוּ אֶת כָּל הֶחָצֵר. הַבְּעָיָה הָיְתָה, שֶׁכְּמוֹ שֶׁקּוֹרֶה בְּדֶרֶךְ כְּלָל, לְאַחַר הַשִּׁפּוּצִים מִתְגַּלִּים לִקּוּיִים קַלִּים שֶׁמַּצְרִיכִים תִּקּוּן מֵחָדָשׁ. וְאֶצְלֵנוּ הִתְגַּלְּתָה בְּעָיָה כָּלְשֶׁהִי בַּצַּנֶּרֶת שֶׁבָּאַמְבַּטְיָה. בְּכָל פַּעַם שֶׁכַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל מַיִם נִשְׁפְּכָה בָּאַמְבַּטְיָה, כָּל הַמַּיִם הָיוּ עוֹלִים מִצִּנּוֹרוֹת הַבִּיּוּב הָעֲגֻלִּים הַקְּבוּעִים בָּרִצְפָה, וּמְצִיפִים אֶת חֲדַר הָאַמְבַּטְיָה.
כָּל עוֹד הַבְּעָיָה הִתְגַּלְּתָה בְּמִסְגֶּרֶת הַבַּיִת הַפְּרָטִי שֶׁלָּנוּ, זֶה הָיָה אָמְנָם בִּלְתִּי נָעִים, אֲבָל נִסְבָּל. הַקֹּשִׁי הָעִקָּרִי הִתְעוֹרֵר כְּשֶׁהִתְחִילוּ לָרֶדֶת גְּשָׁמִים עַזִּים. בְּיָמִים כָּאֵלֶּה, פִּתְאֹם, חוֹר הַבִּיּוּב בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַדִּירוֹת שֶׁבַּקּוֹמָה שֶׁלָּנוּ הֵחֵל לְהַעֲלוֹת בִּיּוּב וּמַיִם מַמָּשׁ כְּמוֹ הַנִּילוּס בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. לַדִּירָה שֶׁלָּנוּ הַמַּיִם לֹא הִצְלִיחוּ לְהִכָּנֵס, כִּי בַּשִּׁפּוּץ הִדְבִּיקוּ לָנוּ רְצָפוֹת חֲדָשׁוֹת עַל הָרְצָפוֹת הַיְשָׁנוֹת, וְכָךְ נוֹצְרָה מַדְרֵגָה שֶׁמָּנְעָה אֶת כְּנִיסַת הַמַּיִם לַדִּירָה שֶׁלָּנוּ.
אֲבָל לַדִּירָה מִמּוּל הַמַּצָּב כְּבָר הָיָה שׁוֹנֶה. כָּל הַסָּלוֹן שֶׁלָּהֶם הָיָה מֻצָּף בְּאַחַת בְּמַיִם עֲכוּרִים, דּוֹחִים וּקְפוּאִים. הַשְּׁכֵנִים שֶׁהָיוּ מוּדָעִים לַבְּעָיָה בַּדִּירָה שֶׁלָּנוּ, הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁזֶּה עוֹד לִקּוּי מִן הַשִּׁפּוּץ. וְהָאֱמֶת הִיא שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ חָשַׁבְנוּ כָּךְ.
לָכֵן הָיִינוּ מִיָּד נִרְתָּמִים כֻּלָּם, לוֹקְחִים מַגְּבִים, סְמַרְטוּטִים, דְּלָיִים וְכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהָנִיס בְּעֶזְרָתוֹ אֶת הַמַּיִם לִמְקוֹמָם הָרָאוּי, וּבְיַחַד הָיִינוּ גּוֹרְפִים וְגוֹרְפִים, עַל אַף שֶׁזֶּה הָיָה בִּלְתִּי נִסְבָּל מַמָּשׁ. אֲבָל גָּרוּעַ מִכָּךְ הָיְתָה הַהַרְגָּשָׁה הָרָעָה שֶׁהֶעֱנִיקוּ לָנוּ הַשְּׁכֵנִים, הֵם עָמְדוּ בַּפֶּתַח כְּמוֹ אֲדוֹנִים בַּאֲמֶרִיקָה טֶרֶם שִׁחְרוּר הָעֲבָדִים, מְשַׁלְּבִים יָדַיִם, זוֹקְפִים גַּב, וּמְקוֹנְנִים עַל גּוֹרָלָם הַמַּר שֶׁנָּפְלוּ בְּחֶלְקָם שֶׁל שְׁכֵנִים כָּאֵלֶּה (אֲנַחְנוּ). זֶה הָיָה מַשְׁפִּיל, מְבַיֵּשׁ וּבִלְתִּי נָעִים בִּכְלָל.
אָבִי הִזְמִין כַּמָּה אִינְסְטֶלָטוֹרִים שֶׁהִגִּיעוּ, בָּדְקוּ, מָדְדוּ, גָּבוּ כֶּסֶף רַב עַל הַבִּקּוּרִים שֶׁלָּהֶם אֲבָל לֹא מָצְאוּ דָּבָר. אַחַד הָאִינְסְטֶלָטוֹרִים שֶׁבְּמִקְרֶה הָיָה יָדִיד שֶׁלּוֹ, אָמַר לְאָבִי בְּתֹם הַפְּגִישָׁה: "שְׁמַע, אוּלַי זֶה מֵהַשְּׁכֵנִים. תְּבַקֵּשׁ מֵהֶם לִבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן". בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נִגַּשׁ אָבִי אֶל הַשָּׁכֵן וְאָמַר לוֹ אֶת חַוַּת דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאִינְסְטֶלָטוֹר. הַשָּׁכֵן נָחַר נְחִירַת בּוּז וּבְמַבָּט מִתְנַשֵּׂא אָמַר: "אַתָּה מְנַסֶּה לְהַטִּיל אֶת הַבְּעָיוֹת שֶׁלְּךָ עַל כִּתְפֵי אֲחֵרִים. תִּשְׁכַּח מִמֶּנִּי…"
אַבָּא שֶׁלִּי הִקְשִׁיב לוֹ בְּשֶׁקֶט וּבִגְבוּרָה וְאָמַר בְּכָבוֹד: "בְּחִירָה שֶׁלְּךָ, אֲבָל אֲנִי מֵסִיר אַחֲרָיוּת מִן הַלִּקּוּי הַזֶּה עַד שֶׁאַתָּה בּוֹדֵק אֶת הַצַּנֶּרֶת בַּבַּיִת שֶׁלְּךָ!"
הַשָּׁכֵן טָרַק אֶת הַדֶּלֶת מוּל פָּנָיו, וְאַבָּא חָזַר הַבַּיְתָה. כַּמָּה יָמִים לְאַחַר מִכֵּן, הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם וְסוּפַת גְּשָׁמִים עַזָּה הֵחֵלָּה לְהִשְׁתּוֹלֵל בַּחוּץ. הַבִּיּוּב עָלָה עַל גְּדוֹתָיו. אֲבָל הַפַּעַם אַבָּא אָמַר לְהַמְתִּין בַּבַּיִת.
עַד מְהֵרָה נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת נִזְעָמוֹת עַל הַדֶּלֶת, וְהַשָּׁכֵן עָמַד שָׁם כְּשֶׁהוּא יוֹרֵק אֵשׁ. אָבִי הֶאֱזִין לוֹ בְּשַׁלְוָה וְאָמַר בְּקוֹל שָׁקֵט: "אֲנַחְנוּ עָשִֹינוּ כָּל מַה שֶּׁיָּכֹלְנוּ, לֹא נַעֲשֶֹה דָּבָר עַד שֶׁתִּבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן בְּעַצְמְךָ וּבַבַּיִת שֶׁלְּךָ!" הַשָּׁכֵן כָּעַס מְאֹד, וְהִזְמִין אִישׁ מִקְצוֹעַ. הַלָּה גָּבָה מְחִיר מְפֻלְפָּל עַל קְרִיאַת הַחֵרוּם בְּמֶזֶג אֲוִיר שֶׁכָּזֶה, בָּדַק מְעַט בְּבֵיתוֹ וּבַחֲצֵרוֹ וְ… גִלָּה שֶׁהַבְּעָיָה הָיְתָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן וְלֹא בְּבֵיתֵנוּ.
הוּא לֹא הִתְנַצֵּל. הָיָה זֶה לְמַטָּה מִכְּבוֹדוֹ. אֲבָל בְּעֵינַי הוּא נִרְאָה פִּתְאֹם בְּאוֹר כָּל כָּךְ קַטְנוּנִי וּבִלְתִּי מְכֻבָּד. תִּתְפַּלְּאוּ, אֲבָל רִחַמְתִּי עָלָיו.
רִחַמְתִּי עָלָיו, עַל אָדָם מְבֻגָּר שֶׁבָּטוּחַ שֶׁתָּמִיד הוּא צוֹדֵק, וְלֹא מוּכָן לְהוֹדוֹת בְּטָעֻיּוֹתָיו. אִישִׁית, אֲנִי לֹא מוּכָן לְהַגִּיעַ לְמַצָּב כָּזֶה בְּשׁוּם אֹפֶן! לָכֵן, לָמַדְתִּי מֵהַסִּפּוּר הַזֶּה לְכַבֵּד דֵּעוֹת שֶׁל אֲחֵרִים וּלְעוֹלָם, לְעוֹלָם לֹא לוֹמַר "אֲנִי בָּטוּחַ צוֹדֵק…" יֵשׁ כְּלָל שֶׁאוֹמֵר: אָדָם מְכֻבָּד, הוּא אָדָם שֶׁמְּכַבֵּד אֶת הָאֲחֵרִים.
