לכבוד הטיול המתוכנן לצפון, ביקש איציק משלומי את הרכב שבבעלותו עבור הנסיעה. בדרך חזרה מהטיול, עצר שוטר את איציק וביקש לבצע בדיקת תקינות רכב, הרכב לא יצא תקין בבדיקה והוא הוציא לו התראה לתקן את הרכב תוך שלושה ימים ורשם לו דו"ח של אלף שקלים על נסיעה ברכב לא תקין. איציק פנה לשלומי ואמר: "ידידי, נכון שעשית לי טובה, אבל הרכב שלך לא היה תקין וקיבלתי בגללו דו"ח על אלף שקלים. תשלם אותו!" אבל שלומי טען: "למה אני צריך לשלם לך את הדו"ח, אני בסופו של דבר עשיתי לך טובה, אני נסעתי ברכב? אתה נסעת – אז תשלם!" מה דעתכם, מי חייב לשלם את הדו"ח?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש"מ סעיף א' והאם זה דומה ל'מתה מחמת מלאכה'. סימן שפ"ו סעיף א' והאם זה נחשב ל'גרמי' או 'גרמא בנזיקין'.
תשובה לשאלה "כשהיוקר מאמיר" (שאלה מס' 702)
תקציר השאלה השבועית: במשך חודשים ארוכים חיפש חיים דירה למכירה באזור מסוים, כשמצא את הדירה המתאימה, הוא שוחח עם בעלת הדירה שדרשה ממנו סכום של שתיים וחצי מיליון שקלים, בתנאי שהוא מעביר את הכסף מיידית. חיים הסכים, וביצע העברה של מאה אלף שקלים והבטיח שתוך שבוע יארגן את היתרה. אלא שלבסוף הוא העביר את יתרת הסכום רק לאחר חודש, וכשהעביר את היתרה דרשה ממנו בעלת הדירה סכום של מאה אלף שקלים נוספים ואמרה: "התנאי היה שתעביר את הכסף מיידית, כיוון שהתעכבת – המחיר עלה בינתיים בחודש האחרון בעוד ארבעה אחוזים שהם מאה אלף שקלים נוספים!" ואילו חיים טוען: "בסך הכול התעכבתי עוד כמה שבועות, למה אני צריך לשלם מאה אלף שקלים נוספים!" מה דעתכם, האם חיים צריך לשלם את ההפרש של עליית המחירים?
תשובה בקצרה: אם היה תנאי מפורש בעסקה שכל איחור בתשלום יחשב להפרת חוזה, יהיה ניתן לבטל את המקח במידה והקונה לא ירצה לשלם את התוספת של עליית המחיר בסכום לתשלום.
תשובה בהרחבה: למדנו בהלכה שמי שלקח את ממון חברו שלא ברשות, לדוגמא: ראובן הפקיד את כספו אצל שמעון, והלה משתמש בכספו של המפקיד ללא רשות. למרות שראובן עושה שלא כהוגן בכך שהוא משתמש בכספו של שמעון ללא רשותו, עדיין ב'דיני אדם' לא ניתן לחייב אותו על הפסדים עתידיים שיכלו להיגרם לראובן כגון רווחים וכדומה במידה והכסף היה ברשותו של ראובן. ההגדרה לכך בהלכה היא: 'מבטל כיסו של חברו' כלומר מונע ממנו רווח עתידי בגלל שהשתמש בכספו לצרכיו האישיים ומונע ממנו רווחים שהיה יכול להרוויח באמצעות הכסף ולהלכה הדין הוא שפטור מ'דיני אדם' אבל חייב בתשלום ב'דיני שמיים'. (ש"ך על המקום)
מה הדין במקרה שלנו?
אמנם בסיפור שלנו הנידון קצת שונה, כיוון שבעלת הדירה התנתה מראש בשעת המקח שהתשלום יהיה תוך שבוע וחיים הסכים לתנאי, ולמדנו בהלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ר"ז סעיף א') שכל תנאי בממון בשעת המקח – קיים, והעובר על התנאי הזה יש עילה למוכר לבטל את המקח בגלל שהתנאי הזה שהותנה מראש לא התקיים מצידו של הקונה. וכאן התנאי הוא משמעותי בגלל שמחירי הנדל"ן עולים כמעט בכל יום וגם העובדה שחיים הפר את התנאי ולכן בעלת הדירה יכולה לבטל את המקח במידה והיא רוצה לעשות זאת, אבל היא לא יכולה לדרוש ממנו עוד כסף בגלל הרווח העתידי שהיה יכול להיות לה במידה והייתה מוכרת את הדירה למישהו אחר, ולכן היא יכולה לבטל את המקח ולמכור למישהו אחר אם חיים לא מסכים לשלם את התוספת כיוון שהוא לא עמד בתנאי שהותנה מראש בשעת החוזה.
