טוב שכן טוב

שָׁלוֹם לָכֶם, הַשֵּׁם שֶׁלִּי אַהֲרֹן וַאֲנִי בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וָחֵצִי. אֲנִי בַּחוּר אָהוּד וְנֶחְמָד עַל כֻּלָּם, וְהַדֵּעָה שֶׁלִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל נֶחְשֶׁבֶת כְּדֵעָה נְבוֹנָה שֶׁכְּדַאי לְפָחוֹת לִשְׁמֹעַ.

כָּךְ אוֹ כָּךְ, בֹּקֶר אֶחָד, בְּעוֹדִי יוֹרֵד בַּמַּדְרֵגוֹת לְעוֹד יוֹם לִמּוּדִים אָרֹךְ וּמְפָרֵךְ, כְּשֶׁקּוּרֵי הַשֵּׁנָה עֲדַיִן עַל פָּנַי, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַדֶּלֶת מִמּוּל נִפְתַּחַת, וּמִמֶּנָּה יוֹצֵא לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר נַעַר בֶּן גִּילִי. אֲנִי לֹא מַכִּיר אוֹתוֹ. הוּא לֹא מַכִּיר אוֹתִי. עַל הַדֶּלֶת שֶׁעַד אֶתְמוֹל הָיָה דָּבוּק עָלֶיהָ שֶׁלֶט 'דְּרוֹרִי', הָיוּ עַכְשָׁו סִימָנֵי דֶּבֶק שֶׁלֹּא גֹּרְדוּ עַד הַסּוֹף וְדַף לָבָן פָּשׁוּט שֶׁעָלָיו נִכְתַּב בְּאוֹתִיּוֹת שְׁחֹרוֹת 'נַיְמָן'.

מִישֶׁהוּ הִסְפִּיק לַעֲבֹר לַדִּירָה שֶׁמּוּלֵנוּ מִבְּלִי שֶׁחַשְׁתִּי בְּכָךְ! סָקַרְתִּי אֶת הַבַּחוּר, הוּא נִרְאָה פְּרוּעַ שֵׂעָר, בְּגָדָיו הָיוּ מְשֻׁפְשָׁפִים וּבִלְתִּי־תּוֹאֲמִים, וּלְרַגְלָיו כַּפְכָּפִים. הוּא יָרַד יַחַד אִתִּי בַּמַּדְרֵגוֹת וְרָטַן: "מָה זֶה? לָמָּה אֵין פֹּה אוֹר?"
לִכְסַנְתִּי אֵלָיו מַבָּט. מָה הוּא רוֹצֶה מִמֶּנִּי? מִלְמַלְתִּי: "לֹא יוֹדֵעַ, לֹא קָשׁוּר אֵלַי!" וְהוּא הִמְשִׁיךְ: "זֶה מַמָּשׁ מְסֻכָּן, שֶׁתֵּדַע לְךָ. מָה רוֹצִים? שֶׁכֻּלָּנוּ נִפֹּל? מִי אַחְרַאי פֹּה עַל וַעַד הַבַּיִת אַתָּה כֵּן יוֹדֵעַ?"

נִסִּיתִי לְהִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹמוֹ, אֲבָל הוּא הִתְעַלֵּם אוֹ עָנָה בִּתְשׁוּבוֹת בִּלְתִּי־מִדָּתִיוֹת. הַתֹּאַר: 'לֹא הֲכִי נוֹרְמָלִי' הִתְהַדֵּק עָלָיו, וְעַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְמַטָּה כְּבָר הִסְפַּקְתִּי לִקְבֹּעַ שֶׁהוּא 'לֹא הֲכִי בְּסֵדֶר'.

שָׁבוּעַ אַחַר כָּךְ הוּא נִכְנַס לַכִּתָּה שֶׁלִּי. נִכְנַס בְּחִיּוּךְ שֶׁשָּׁפַטְתִּי מִיָּד כְּ'לֹא מֵבִין מָה קוֹרֶה סְבִיבוֹ', וּמִיָּד אָמַרְתִּי לֶחָבֵר שֶׁיָּשַׁב לְיָדִי: "עֲזֹב אוֹתוֹ, הוּא לֹא הֲכִי בְּסֵדֶר. אֲנַחְנוּ שְׁכֵנִים…"

וְכָכָה פָּשְׁטָה לָהּ הַשְּׁמוּעָה, וְהַיֶּלֶד דּוֹרוֹן נַיְמָן מָצָא אֶת עַצְמוֹ בּוֹדֵד וּמִסְכֵּן, מוּצָף בְּרַחֲמִים שֶׁל בְּנֵי הַכִּתָּה, שֶׁלֹּא טָרְחוּ מִדַּי לְהַכְנִיס אוֹתוֹ לַמַּעְגָּל הַחֶבְרָתִי. חֲצִי שָׁנָה חָלְפָה, הוּא הָלַךְ וְהִסְתַּגֵּר יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶה הָיָה עָצוּב מְאֹד. אֲנִי הָיִיתִי אָשֵׁם בָּזֶה, וַאֲפִלּוּ לֹא יָדַעְתִּי לְאֵיזוֹ רָעָה גָּרַמְתִּי. עַד שֶׁ…

כְּשֶׁחָזַרְתִּי מֵהַלִּמּוּדִים רָאִיתִי אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת נִסְעֶרֶת יוֹרֶדֶת בַּמַּדְרֵגוֹת, הִיא צָעֲקָה: "מָה הֵם עָשׂוּ מֵהַנֶּכֶד שֶׁלִּי! אַתֶּם חַיָּבִים לַעֲבֹר דִּירָה! זֶה לֹא הֶגְיוֹנִי! הֵם מִתְיַחֲסִים אֵלָיו כְּאִלּוּ הָיָה מְשֻׁגָּע! הַיֶּלֶד הֲכִי חָכָם בְּבֵית הַסֵּפֶר 'אָבִיב' הָפַךְ כָּאן בְּבֵית סֵפֶר אֲזוֹרִי פָּשׁוּט לְבַחוּר מְפַגֵּר? לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי כַּמָּה שִׁלַּמְתֶּם עַל הַדִּירָה הַזֹּאת, אֲנִי וְאַבָּא נַעֲזֹר לָכֶם עִם הַהֶפְרֵשִׁים, עַד הַשָּׁבוּעַ הַבָּא אַתֶּם כְּבָר לֹא גָּרִים כָּאן…"

הָאָזְנַיִם שֶׁלִּי הִתְחַדְּדוּ. דּוֹרוֹן אָמַר מַשֶּׁהוּ עַל בֵּית הַסֵּפֶר 'אָבִיב לִמְחוֹנָנִים'. אֲנִי גִּחַכְתִּי, לֹא הֶאֱמַנְתִּי לוֹ. "בֵּינְתַיִם דּוֹרוֹן מַגִּיעַ לָגוּר אֶצְלִי, אֲנִי בְּמוֹ יָדַי אַסִּיעַ אוֹתוֹ כָּל יוֹם לְבֵית הַסֵּפֶר 'אָבִיב' אֵין סִכּוּי שֶׁהוּא יַמְשִׁיךְ כָּכָה!" וַאֲנִי כִּמְעַט נָפַלְתִּי בַּמַּדְרֵגוֹת.

הָאִשָּׁה רָאֲתָה אוֹתִי פִּתְאוֹם, הִבִּיטָה בִּי בְּמַבָּט כָּאוּב: "אַתָּה לוֹמֵד עִם הַנֶּכֶד שֶׁלִּי, נָכוֹן?" נָהֲמָה. "אָז אוּלַי תַּגִּיד לִי אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבַּחוּר מֻכְשָׁר שֶׁעָבַר אֶת כָּל הַבַּגְרֻיּוֹת בְּחָמֵשׁ יְחִידוֹת עוֹד לִפְנֵי שֶׁאַתֶּם הִתְחַלְתֶּם לִלְמֹד אֲלֵיהֶן, מִצְטַיֵּר כְּטִפֵּשׁ? לָמָּה בַּחוּר רָגִישׁ, שָׂמֵחַ, בַּחוּר שֶׁכֻּלָּם אָמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא 'שַׂר הַשִּׂמְחָה', הָפַךְ בְּעֵינֵיכֶם לְנִרְגָּן וְעַצְבָּנִי? לָמָּה?!"

לֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲנוֹת. דּוֹרוֹן הֵגִיחַ מֵאֲחוֹרַי, עַל כְּתֵפָיו תָּלוּי בְּרִשּׁוּל הַתִּיק, דְּמוּתוֹ אֲפֹרָה, רְפוּיָה. הוּא הִבִּיט בִּי. שָׁתַק. אַחַר כָּךְ לִטֵּף אֶת סָבְתָא שֶׁלּוֹ וְאָמַר לָהּ: "בּוֹאִי סָבְתָא, הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר…"

הַסָּבְתָא בָּכְתָה, דּוֹרוֹן לִוָּה אוֹתָהּ לָרֶכֶב וַאֲנִי הָפַכְתִּי לְסַהֲרוּרִי. דּוֹרוֹן אֻמְלָל בִּגְלָלִי! בִּגְלַל הַדִּין שֶׁחָרַצְתִּי עָלָיו! וַאֲנִי רָאִיתִי רַק רֶגַע אֶחָד, אֶת הָרֶגַע הַזֶּה, וְלָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים שְׁגוּיִים.

הָיִיתִי נָחוּשׁ לְהַצִּיל אֶת הַמַּצָּב. הִתְקַשַּׁרְתִּי לְבֵית הַסֵּפֶר 'אָבִיב', בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיִּקְרְאוּ לְאֶחָד מֵהַחֲבֵרִים שֶׁל דּוֹרוֹן. הַמַּזְכִּיר הִתְרַגֵּשׁ: 'דּוֹרוֹן? אַתָּה חָבֵר שֶׁלּוֹ? אֵין כָּזֶה תּוֹתָח בְּכָל הָעוֹלָם!!' נָשַׁכְתִּי שָׂפָה. הֶחָבֵר הִגִּיעַ לַטֵּלֵפוֹן, בִּקַּשְׁתִּי לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ בְּקֶשֶׁר לַתָּכְנִית שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לְדוֹרוֹן. הוּא הִסְכִּים.

כָּכָה אִרְגַּנְתִּי מַצֶּגֶת עִם דִּבּוּרִים טוֹבִים עַל דּוֹרוֹן, הָאֲנָשִׁים שֶׁהֻסְרְטוּ בַּמַּצֶּגֶת הֶאֱמִינוּ בְּכָל הַלֵּב שֶׁדּוֹרוֹן מְיֻחָד, מַצְחִיק, וְגָאוֹן, וְאִישִׁיּוּת בְּנוּיָה לְתַלְפִּיּוֹת.
קִוִּיתִי שֶׁהַמֶּסֶר יְחַלְחֵל. בְּבֹקֶר הַמָּחֳרָת הִגַּעְתִּי, אָסַפְתִּי אֶת כֻּלָּם וּבִקַּשְׁתִּי לוֹמַר דְּבַר מָה. סִפַּרְתִּי עַל הַטָּעוּת שֶׁלִּי, בָּכִיתִי, גַּם דּוֹרוֹן בָּכָה. אָמַרְתִּי לָהֶם: "אִם הִסְתַּמַּכְתֶּם עַל כֹּשֶׁר הַשִּׁפּוּט שֶׁלִּי, תִּסְמְכוּ עָלָיו גַּם עַכְשָׁו. אֲנִי מֵבִיא לָכֶם מִדְגָּם קָטָן מֵאֲנָשִׁים שֶׁמַּכִּירִים אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת…"

הֶרְאֵיתִי לָהֶם אֶת הַמַּצֶּגֶת. הֵם הָיוּ נְבוֹכִים מְאֹד. אֲבָל זֶה עָזַר. מַבְּטֵי הַהַעֲרָכָה נִשְׁלְחוּ אֵלָיו לְאַחַר שֶׁהֵם שָׁמְעוּ עַל הַהֶשֵּׂגִים שֶׁלּוֹ וְעַל אִישִׁיּוּתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת.
עָשִׂינוּ סוּלְחָה, וְהַיּוֹם אֲנַחְנוּ הַחֲבֵרִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר. וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם: אַל תַּחְרְצוּ דִּין עַל אַף אֶחָד!! כִּי אֶפְשָׁר בְּרֶגַע אֶחָד קָטָן לַהֲפֹךְ אָדָם לְשֶׁבֶר כְּלִי, וְאֶפְשָׁר גַּם לַהֲפֹךְ שֶׁבֶר כְּלִי לִכְלִי מְתֻקָּן, מִכֵּיוָן שֶׁזֶּה הַכֹּחַ שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת.