בחברת ההשכרה של 'אלקטריק קאר' היו משכירים לפי שעות רכבים חשמליים שהיו מוטענים מראש לפי בקשת הלקוח. שלמה, שרצה רכב חשמלי לנסיעה של שעתיים, שכר רכב וקיבל מכונית חשמלית כפי שביקש. הוא יצא לדרך וסמך על החברה שהבטרייה מלאה. אבל להפתעתו, לאחר חצי שעה התרוקנה הבטרייה של הרכב, והוא נאלץ לגרור אותו לעמדת טעינה מהירה ולהמתין שם כשעה עד שהבטרייה תיטען. כעת הוא תובע מחברת ההשכרה את הנזקים שנגרמו לו משום שהבטרייה לא הייתה מוטענת במלואה. האם חברת ההשכרה תצטרך לשלם לו את הנזקים?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שפ"ו סעיף א' בדין: 'מזיק חברו בגרמא'. סימן ת"כ סעיף י"א בדין: 'נועל דלת בפני חברו' ומה דין 'גרמא בנזיקין' כשלא מתכוון להזיק.
תשובה לשאלה 'ביס באתרוג' (שאלה מס' 763):
תקציר השאלה השבועית: דניאל, שעבד כפעיל מרכזי בתנועת הנוער של 'שלום לעם', החליט לרכוש כמה סטים של ארבעה מינים מהודרים כדי לזכות במצווה את כל האנשים שעדיין לא נענעו ארבעת המינים. ביום החג לאחר הסעודה הוא פתח שולחן במרכז שכונת רחביה שבה התגורר, והציע לאנשים לנענע ארבעת המינים. ברחוב עבר מקס, בחור יהודי אמריקאי שבקושי ידע מילה בעברית. מקס היה רחוק מיהדות, אבל כשדניאל הציע לו לנענע את ארבעת המינים, הוא החליט לנענע אותם. דניאל הקריא למקס את הברכה, אבל מקס שזכר שאחרי שמברכים אוכלים, נגס באתרוג במקום לנענע אותו, והוא נפסל. האם מקס צריך לשלם על האתרוג, או שדניאל הפסיד את שווי האתרוג מכיוון שהיה עליו לומר לו שינענע את הלולב והאתרוג? מה דעתכם?
תשובה בקצרה: נראה שמקס פטור מתשלום על האתרוג שנפסל.
תשובה בהרחבה: יש מחלוקת בהלכה אם אתרוג שנחסר בכל שהוא נפסל או שצריך שיעור מסוים ממה שנחסר בו, כדי לפסול אותו לחלוטין. נכתב בדעת ה'סתם' (שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרמ"ח סעיף ב') שאתרוג שנחסר אפילו בכל שהוא, פסול לברך עליו וליטול אותו ביום הראשון. ובדעת ה'יש אומרים' אמר בעל השולחן ערוך שאתרוג שלא נחסר בו כאיסר כשר, ולפי הכלל ההלכתי של 'סתם' ו'יש אומרים', הלכה כ'סתם' נמצא שאתרוג שחסר בו אפילו כל שהוא פסול לברכה.
מצד שני ראינו בדעת הרמ"א (סימן תרמ"ט) שכל הפסול שבחיסרון שקיים באתרוג, זה רק כלפי נטילה וברכה עליו ביום הראשון של החג, אבל בשאר הימים האתרוג כשר לברכה. ואם כן, כיוון שכבר עברה הנטילה ביום הראשון, הוא לא גרם פסול לאתרוג ולא צריך לשלם על הנזק. כפי שראינו שהדבר לגבי אתרוג חסר שנוי במחלוקת הפוסקים, והדין ההלכתי הוא ש'ספק מזיק' פטור, כפי שראינו בהלכה שבספק נזק המזיק אינו חייב לשלם, כיוון שהכלל הוא 'המוציא מחברו עליו הראיה' (שולחן ערוך, חושן משפט סימן ש"ו סעיף ה'), ולכן מקס פטור מתשלום על האתרוג.
