מנחם שהתגורר בקומת הכניסה של הבניין, סבל במשך שנים ארוכת מסתימה רצינית בצינור הראשי של הבניין שעבר לו צמוד לבית. מנחם, שידע שתיקון הסתימה יכול להסתכם בסכום משמעותי, העדיף שלא לתבוע מהשכנים לתקן את הסתימה. ולכן החליט לפתוח לעצמו צינור ניקוז חדש עבור המים של הכיור, היישר לגינה האחורית של הבניין. במשך שנים ארוכות, זלגו מי הכיור לחצר ואף אחד מהשכנים לא התלונן על המים שבחצר. באחד הימים הגיעה שכנה חדשה שקנתה את הדירה הסמוכה לחצר האחורית, כשהבחינה במים שיוצאים מצינור הניקוז של מנחם היא ביקשה ממנו לסגור את הצינור בטענה שהמים גורמים ליתושים להיכנס לתוך הבית. אבל מנחם טען: "כבר שנים שזה ככה ואף אחד לא התלונן, אז גם לך אין זכות להתלונן על צינור הניקוז שלי!" אבל השכנה לא התרשמה מטענתו והשיבה שהיא חדשה כאן בבניין ומעולם לא הסכימה לכך, שמים יישפכו באופן קבוע לחצר הסמוכה אליה וביקשה ממנו בתוקף לסדר את צינור הניקוז. מה דעתכם? האם מנחם חייב לסדר את הצינור?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ק"מ סעיף ט"ו בדין: 'חזקה ברשות שותפים'. תלמוד בבלי מסכת 'בבא בתרא' דף כ"ג עמוד א', והאם יתושים דומים לעורבים? סימן רנ"ה סעיף ל"ט בדברי הרמ"א.
תשובה לשאלה "המפיץ שהפציץ" (שאלה מס' 626)
תקציר השאלה השבועית: אדיר אהב מאוד לקרוא בכל שבוע את עלון 'שלום לעם' אבל הוא עשה מעשה בעייתי: הוא ביקש מחברת ההפצה כמות גדולה במיוחד של עלונים והבטיח להם שהוא יפיץ עבורם את העלון, אלא שהוא לא באמת הפיץ את העלון אלא 'הפציץ' מחלקים שונים ברחבי הארץ בכמויות של עלונים ומכר אותם בכסף לכל המרבה במחיר בטענה שיש לו הוצאות. כעת בנידון שלנו ישנן שתי שאלות: א') האם מרכז 'שלום לעם' יכול לבקש החזר כספי מחברת ההפצה שלא עבדה כמו שצריך? ב') האם הרווחים שהכניס אדיר לכיסו שייכים למרכז 'שלום לעם' או לא?
תשובה בקצרה: אם חברת ההפצה התרשלה בעבודתה, היא צריכה להחזיר חלק יחסי מהתשלום שקיבלה כנגד החלק שבו התרשלה. ולגבי המפיץ, אם מרכז 'שלום לעם' מקפיד שלא ימכרו כלל את העלונים, עליו להעביר להם את הכסף.
תשובה בהרחבה: ברור לכל בר דעת שכל פועל שלא השלים את עבודתו כראוי או שפשע בה, צריך להחזיר חלק מהכסף שקיבל עבור עבודתו ומנכים לו את החלק היחסי על ההתרשלות. דבר זה אנחנו לומדים ממה שכתוב בהלכה לגבי פועל שאירע לו 'אונס', שלא מגיע לו תשלום על עבודתו (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן של"ד). ולכן, אם חברת ההפצה לא עשתה את עבודתה כראוי, ברור שיש לנכות לה באופן יחסי עבור ההתרשלות שלה בהפצה.
מה לגבי המפיץ?
במידה ומרכז 'שלום לעם' לא מסכים בשום אופן שהעלונים יימכרו ויש לו עניין שאנשים ייקחו אותם דווקא בחינם כדי לזכות את הרבים, המפיץ נחשב כ'גזלן' כיוון שהעלונים אינם שייכים לו. וכל התשלום שקיבל עבור העלונים שייך למרכז 'שלום לעם' כמבואר בהלכה ('נתיבות המשפט' סימן שנ"ו, סעיף קטן ד'. 'קצות החושן' סימן שס"ג סעיף קטן ח'). אבל אם מרכז 'שלום לעם' לא מקפיד על מכירת העלונים, הדבר היה מוגדר כ'זה נהנה וזה לא חסר' ואז הכסף שקיבל עבור מכירת העלונים שייך למפיץ. אבל כאמור, כיוון שמרכז 'שלום לעם' מקפיד על כך, הכסף לא שייך לו ויש לנכות את החלק היחסי מהתשלום של חברת ההפצה.
