אחרי שבארי סיים בהצטיינות את הלימודים, ניגש אליו אביו ונתן לו את המפתחות למכונית האספנות שלו 'פורשה 911 – קררה', רכב אספנות שערכו רב מאוד: האב אמר לבנו: "כאות הערכה על הצטיינותך בלימודים אני רוצה להעניק לך את אחת מהמכוניות האהובות עליי ביותר, אבל לפני כן אני מבקש ממך שתיקח את האוטו למגרש של מכוניות משומשות ותגיד שאתה רוצה למכור אותה. אל תמכור, רק תשאל כמה כסף הם מוכנים להציע לך על המכונית!".
בארי לקח את המכונית כבקשת אביו למגרש הראשון של מכוניות משומשות שמצא. בעל המוסך קיבל אותו בחיוך, הציע לו קפה ואמר שמכונית הפורשה בהחלט מסמלת איכות אבל היא ממש ישנה ולכן לא יציע עליה יותר משלושים אלף שקלים, ו"תאמין לי שגם זה רק בגלל שאתה נראה לי טיפוס נחמד ואני בא לקראתך!"
בארי שמע את ההצעה, נפרד יפה לשלום מבעל המגרש למכוניות משומשות והמשיך לעבר המגרש הבא, שם נתקל שוב באדם נחמד שאירח אותו, ומעבר לשתייה הציע לו גם עוגיות ואמר: "תשמע, אני דווקא חובב מכוניות מסוג פורשה, אבל זו מכונית ישנה ואין לה 'שוק'. אני מוכן להציע לך עליה שלושים ושניים אלף שקלים".
בארי שמע, חייך בנימוס, חזר לאביו וסיפר לו על המתרחש. הוא חייך בתגובה ואמר לבארי: "עכשיו, אחרי ששמעת כמה מוכנים בעלי המגרשים לתת תמורת מכוניות משומשות, אני שולח אותך למגרש ייעודי של אספני מכוניות פורשה. כשתגיע למקום אל תדבר איתם כלום. פשוט תחנה את הרכב בכניסה למגרש ותעמוד לידו, וכשיגיע אליך בעל המגרש וישאל אותך כמה אתה מבקש עבור הרכב, תבקש ממנו הצעה ותשמע כמה הוא מוכן לשלם עבורה".
בארי עשה כפי שהתבקש, הוא נסע עם הפורשה למגרש המכוניות לאספנים. הוא לא אמר כלום, רק לחץ על דוושת הגז בעוצמה ונעצר בכניסה למגרש. מיד לאחר מכן יצא מהמכונית, וכמו שהנחה אותו אביו, נעמד ליד המכונית מבלי לומר מילה.
כעבור שניות בודדות ניגש אליו אדם שהציג את עצמו כבעל המגרש ואמר לו בעיניים נוצצות: "חתיכת מכונית יש לך כאן, הא?" בארי לא ידע מה לענות ורק הנהן במבוכה.
בעל המגרש התחיל להסתובב מסביב לפורשה כמו בוקר שבודק סוס לפני שהוא קונה אותו. היה נראה שהוא ממש התפעל ממנה… לאחר מכן שאל: "חבל לבזבז את הזמן, כמה אתה רוצה עליה?"
בארי חשב בליבו על משהו כמו שלושים וחמישה אלף ש"ח, אבל נזכר בבקשתו של אביו ואמר לבעל המגרש: "לא יודע, תן לי הצעה ואחשוב עליה!"
בעל המגרש חשב לרגע ואמר: "המכונית הזאת מאד נדירה, לכן אני מוכן להציע לך עליה מאתיים וארבעים אלף שקלים!"
בארי חשב לרגע שהוא לא שמע טוב, וביקש מבעל המגרש לחזור על הסכום הדמיוני. "אני מוכן לשלם לך עליה מאתיים וארבעים אלף שקלים!" אמר בעל המגרש. בארי נדהם. הוא השיב לבעל המגרש שהוא ישקול את ההצעה וחזר הביתה נסער.
"אתה רואה?" אמר לו אביו. "רק אנשים שבאמת מבינים בפורשה, ידעו להעריך אותה כפי ערכה. אם אתה מרגיש שאתה נמצא בחיים במקום שלא באמת מעריכים אותך, כנראה אתה במקום הלא נכון. תזכור את הכלל הזה שלמדת היום למשך כל החיים: אף פעם אל תתעקש להיות במקום שלא רוצים אותך או לא מעריכים אותך באמת!".
*
מהסיפור הזה אתם יכולים ללמוד שאם אתם מרגישים שאתם שקופים ולא באמת מוערכים, נסו פשוט לעבור ולהיות במחיצתם של אנשים אחרים שכן יעריכו אתכם. כי לפעמים המשפט "משנה מקום, משנה מזל" תקף גם לעניין ההערכה שלכם בעיני הסביבה.