הטלפון שצלצל על שולחנו של קרלוס, מפקד המשטרה בעיר מרקאיבו שבוונצואלה, פתח את הבוקר בצליל מבשר רעות. קרלוס הרים את השפופרת ומעבר לקו היה קולו של אנריקו קלראקס, איש עסקים מוכר ובעל השפעה בעיר. אנריקו סיפר למפקד על חוליו בנו הצעיר בן השש עשרה שלא חזר הביתה מהלימודים. בהתחלה ניסתה עוד המשטרה לברר האם הוא נמצא אצל חבריו, או שמא מדובר בעוד בריחת נעורים. אבל כבר באותו ערב התקבלה שיחת טלפון מהחוטפים בביתם של משפחת קלראקס, שהציגו את דרישותיהם: מיליון דולר במזומן! לקרלוס התברר שהפעם מדובר בקבוצת חוטפים מקצוענית ולא בסתם חובבנים שלא יודעים כיצד להתנהל.
תמונתו של חוליו קלראקס התפרסמה בכל כלי התקשורת במדינה וכל שוטר קיבל העתק של התמונה, כדי למצוא קצה חוט בדרך אל החוטפים, שהיה ברור כי ברגע שיצליחו במשימתם תהיה זו רק הסנונית הראשונה בדרך לשרשרת חטיפות. קרלוס, מפקד משטרת מרקאיבו, החליט לעשות הכול כדי לעלות על עקבות החוטפים ושזו תהיה החטיפה האחרונה במחוז.
לאחר שנבר בתיקים ישנים במשך שעות, התברר לקרלוס שדפוס הפעולה של חוליית החוטפים הזאת דומה למה שכבר השתמשו בו בעבר. הבדיקה העלתה שמדובר בכנופיית חוטפים שאינה משאירה שום עקבות בשטח. לפתע צדה את עיניו של קרלוס ידיעה קצרה שהופיעה בקצה התיק, שאף אחד לא ייחס לה חשיבות בעבר. הייתה זו עדותו של נהג מונית שבדיעבד התברר שלקח את אחד החוטפים מהמקום שבו נמסר לו הכסף. הנהג דיווח שהאיש נבר בתיקו שהכיל את מאות אלפי הדולרים שניתנו ככופר, במשך דקות הנסיעה הבודדות שבהן ישב במונית. ככל שחכך קרלוס בדעתו, הוא החליט שזאת הדרך היחידה להגיע אל החוטפים.
משפחתו האמידה של חוליו הנער רק המתינה לאישור הרשויות כדי למסור את הכסף ולקבל את בנם בחזרה, קרלוס יצר עמם קשר וביקש שיכינו את הכסף אך לפני כן שיעבירו אותו אליו. ואכן כבר באותו ערב קיבל קרלוס לידיו את התיק העמוס בשטרות מרשרשים, שלפי בקשת החוטפים היה אמור להיות מועבר אליהם יחד עם מסוק שיטיס את החוטף לספינה שתמתין לו בנמל. קרלוס הוציא את החבילות המרשרשות והחזיק אותן בידיו, הוא קיווה בכל ליבו שהתוכנית שרקם תצא לפועל ושהחוטף תאב הבצע ייפול למלכודת שהוכנה לו מראש.
קרלוס חילק מספר הנחיות לצוות השוטרים והתוכנית יצאה אל הפועל. לפי התוכנית התיק צריך להיות מונח בשטח אדמה מבודד ופתוח מחוץ לעיר, כמובן בתנאי שבאזור לא יהיו שום כוחות משטרה או ביטחון במרחק של עשרים דקות נסיעה. חלון זמן שיעניק לחוטפים את האפשרות לטוס מהמקום במסוק שהוכן מראש. קרלוס וצוותו מילאו אחרי ההנחיות במדויק והתיק הונח במקום, כשהם מתרחקים לגמרי מהאזור כדי שחלילה לא יפגעו החוטפים בנער הצעיר.
התיק הונח במקום שסוכם ואז הגיע אל המקום אדם גבוה שהסתיר את פניו בצעיף עבה. הוא התקרב אל התיק כשמרחוק כבר נשמע קולו של המסוק המתקרב, החוטף הרים את התיק ורץ לעבר המסוק כשלפתע הוא נעצר. הוא ניסה לפתוח את התיק ולאחר מספר שניות שבהן נלחם ברוכסן הסורר, נפתח התיק שבתוכו נחו מספר מעטפות עבות. הוא פתח את אחת מהן והחל לספור את תוכנה ואחריה עוד אחת ואז הוציא את הטלפון מכיסו והעביר את ההוראה לשחרר את הנער החטוף ולהתקשר להוריו.
בדיוק לרגע הזה חיכה קרלוס שהמתין בחורשה רחוקה מהמקום, הוא היה מתוח כקפיץ וציפה שתכניתו תצליח והחוטף ייפול למלכודת. החוטף תאב הבצע לא הצליח לעצור בעצמו גם כשעלה אל המסוק שהמריא אל על והמשיך לפתוח את המעטפות שבכוונה תחילה הודבקו בצורה חזקה על ידי קרלוס וצוותו, הוא פתח אותן אחת-אחת וספר את הכסף ולא שם לב שהמסוק לפתע משנה כיוון ונוסע לכיוון אחר. ובמקום שהמסוק ינחת על הספינה שהמתינה לו, הוא נחת על סיפונה של ספינה אזרחית אחרת ועד שקלט החוטף היכן הוא נמצא הוא היה מוקף מכל עבר בשוטרים חמושים שהשתלטו עליו במהירות. אנריקו קלראקס הודה בחמימות לקרלוס – מפקד המשטרה, שהיה היחיד שהצליח להיכנס לראשו של החוטף תאב הבצע והבין שהדבר היחיד שיכול לעצור את שרשרת החטיפות, זו רק התחושה המשכרת של ספירת מאות אלפי הדולרים שהוכנסו מלכתחילה למעטפות חזקות ודביקות שיגרמו לחוטף המתוחכם להידבק לתא המעצר לשנים רבות…
שלמה המלך מגלה לנו ש"אוהב כסף לא ישבע כסף", אדם שאינו מסוגל להתגבר על תאוותיו החומריות ואינו שבע ממה שניתן בידו, יכול פעמים רבות להפיל את עצמו לבור ללא תחתית, רק בגלל שלא הצליח לעצור לרגע – לחשוב מה מתרחש מסביבו ולבחון האם באמת הוא בדרך הנכונה או שמא הוא מוביל את עצמו למקום גרוע יותר…
