חנות גדולה נפתחה במרכז העיר. שלוש קומות של מדפים מלאים במוצרי איכות ויוקרה מהשורה הראשונה. וההמונים התחילו למלא את החנות.
לא חלפו ימים ספורים ואנשי רשות המיסים דפקו במשרדו של בעל הבית. הם הטילו עליו שומת מס גדולה, ודרשו ממנו לשלם מראש סכום גדול של מס.
התלונן האיש ואמר: "עוד לא הרווחתי כאן שקל. את כל הסחורה שאתם רואים על המדפים קיבלתי באשראי. לא קניתי כלום בעצמי".
אמרו לו אנשי המס: "זה בדיוק העניין. אתה כנראה אדם מאוד עשיר ולא דיווחת על כך. רק לאנשים עשירים מאוד נותנים אשראי כל כך גדול. ולכן עליך לשלם".
*
אם נותנים לך כלים, כנראה שמאמינים בך.
אם יש לך מתנות כל כך גדולות –
עליך לצאת מנקודת הנחה שאתה צריך להשתמש בהם.
יש לך תפקיד מיוחד.
לא נותנים כינור יקר מעץ אדר, לסנדלר…
המתנות שלך, הם הכישורים שלך, היכולות שלך,
הם הברכה שאתה צריך להביא לעולם.
הם ארגז הכלים שלך.
הם הכינור שבו אתה צריך לנגן –
את מנגינת חייך.
*
בפרשה זו אנו מוצאים –
את יוסף פותר לפרעה מלך מצרים –
שני חלומות מורכבים,
הוא מגלה לו כי צפויים למצרים –
שבע שנות שובע, ואחר כך שבע שנות רעב קשה.
הוא ממליץ למלך מצרים לבנות מנגנון כלכלי,
שיאפשר למצרים להתקיים גם בשנות הרעב.
לשם כך נדרש "אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם",
"אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ".
פרעה אומר ליוסף:
"אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת,
אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ"
אם אתה יודע את מה שאתה יודע,
ואם ניתנה לך מתנת החכמה –
לפענח צפונות ולפתור חלומות,
אז אתה בוודאי גם האיש שצריך להשתמש בחכמה הזו,
ולהציל את מצרים מרעב.
אמן שנזכה לגלות ולהוציא לפועל את כל המתנות הטובות שלנו.
(עפ"י משלי המגיד מדובנא)