כָּל חַיָּיו חָלַם יָנִיב לִהְיוֹת שַׂחְקָן הַכַּדּוּרֶגֶל הַבָּא שֶׁל יִשְֹרָאֵל. אֲבָל לֹא סְתָם, אֶלָּא שַׂחְקָן מִסְפָּר אַחַת. כָּזֶה שֶׁכֻּלָּם יַכִּירוּ, יְדַבְּרוּ עָלָיו, יִתְפַּעֲלוּ מִמֶּנּוּ. לְשֵׁם כָּךְ, הוּא הִתְחִיל לְהִתְאַמֵּן כְּבָר מִגִּיל צָעִיר. הוּא הָיָה רַק בֶּן חָמֵשׁ, כַּאֲשֶׁר כְּבָר יָדַע לִבְעֹט לֹא רַע בִּכְלָל. בְּגִיל עֶשֶֹר הָיָה יָנִיב שַׂחְקָן מִצְטַיֵּן. הוּא צָבַר הֲמוֹן יֶדַע וְנִסָּיוֹן. הֶעָתִיד בְּהֶחְלֵט נִרְאָה מַבְטִיחַ.
אוּלָם בְּגִיל שְׁתֵּים עֶשְֹרֵה אֵרַע הַמִּקְרֶה שֶׁשָּׁבַר אוֹתוֹ לִרְסִיסִים. שָׁבַר אוֹתוֹ, בַּמּוּבָן הַפָּשׁוּט שֶׁל הַמִּלָּה. נֶהָג בִּלְתִּי זָהִיר, שֶׁהִתְבָּרֵר אַחַר כָּךְ שֶׁשָּׁתָה לֹא מְעַט אַלְכּוֹהוֹל לִפְנֵי שֶׁאָחַז בַּהֶגֶה, פָּשׁוּט דָּרַס אֶת יָנִיב וּפָצַע אוֹתוֹ בְּאֹפֶן רְצִינִי. מִלְּבַד חַבָּלַת רֹאשׁ בִּלְתִּי פְּשׁוּטָה, סָבַל יָנִיב מִשְּׁבָרִים בְּכָל חֶלְקֵי גּוּפוֹ.
הוּא עָבַר תַּהֲלִיךְ שִׁקּוּם אָרֹךְ, מְיַגֵּעַ וּמְיַסֵּר. תְּחִלָּה בְּבֵית הַחוֹלִים, וְאַחַר כָּךְ בַּבַּיִת. תַּרְגִּילֵי הַפִיזִיוֹתֶרַפְּיָה שֶׁבִּצַּע הָיוּ קָשִׁים מִנְּשֹוֹא, אֲבָל כָּל הַזְּמַן הַחֲלוֹם שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת שַׂחְקָן מְפֻרְסָם עָמַד לְנֶגֶד עֵינָיו. זֶה מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ אֶת הַכֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְאַמֵּץ.
אַךְ לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, כַּאֲשֶׁר הִסְתַּיֵּם תַּהֲלִיךְ הַשִּׁקּוּם, הִתְבָּרֵר כִּי רַגְלָיו שֶׁל יָנִיב לֹא יַחְזְרוּ לִהְיוֹת מַה שֶּׁהָיוּ בֶּעָבָר. הוּא לֹא יוּכַל יוֹתֵר לָרוּץ כָּרָאוּי, בְּוַדַּאי לֹא לִבְעֹט בְּאֹפֶן מֻשְׁלָם כְּפִי שֶׁחָלַם. אֵין לְתָאֵר אֶת כְּאֵב הַלֵּב שֶׁהָיָה לְיָנִיב כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת הַבְּשׂוֹרָה וְהֵבִין שֶׁחַיָּיו הִתְנַפְּצוּ. הוּא בָּכָה וְהִזִּיל דְּמָעוֹת בְּלִי סוֹף.
סַבְתָּא שֶׁלּוֹ, שֶׁהִגִּיעָה לְבַקְּרוֹ, שָׁמְעָה מִמֶּנּוּ אֶת הַצַּעַר הָרַב שֶׁעִמּוֹ הוּא מִתְמוֹדֵד. "אֲנִי מַרְגִּישׁ שָׁבוּר בְּלִי תַּקָּנָה", הִסְבִּיר בְּבֶכִי. "אֵין לִי סִכּוּי יוֹתֵר לִכְלוּם. אֲנִי אָבוּד". הִיא עוֹדְדָה אוֹתוֹ וְסִפְּרָה לוֹ: "אַתָּה יוֹדֵעַ, יָנִיב? כְּשֶׁאֲנִי הָיִיתִי בְּגִילְךָ גַּם עָבַרְתִּי מַשְׁבֵּר. הַהוֹרִים שֶׁלִּי נֶהֶרְגוּ בִּתְאוּנַת דְּרָכִים, וְנִשְׁאַרְתִּי לְבַד בָּעוֹלָם, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר. הִרְגַּשְׁתִּי אֲבוּדָה, מַמָּשׁ כָּמוֹךָ. עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֵין לִי סִבָּה לִחְיוֹת. אֲבָל אָז קִבַּלְתִּי כֹּחוֹת נֶפֶשׁ וְהֶחְלַטְתִּי לְהִתְגַּבֵּר. הִתְחַלְתִּי לִלְמֹד פְּסִיכוֹלוֹגְיָה, וּבְגִיל מַמָּשׁ צָעִיר כְּבָר פָּתַחְתִּי קְלִינִיקָה וְקִבַּלְתִּי אֲנָשִׁים לְטִפּוּל. הַמַּשְׁבֵּר שֶׁעָבַרְתִּי, הוּא שֶׁנָּתַן לִי אֶת הַיְכֹלֶת לַעֲזֹר גַּם לַאֲחֵרִים שֶׁנִּמְצָאִים בְּמַשְׁבֵּר".
יָנִיב שָׁמַע אֶת הַסִּפּוּר בְּרֶתֶק. הוּא יָדַע שֶׁסַּבְתָּא שֶׁלּוֹ פְּסִיכוֹלוֹגִית מְפֻרְסֶמֶת, אוּלַי הֲכִי מֻכֶּרֶת בָּאָרֶץ. אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַע אֶת מַה שֶּׁמֻּנָּח מֵאֲחוֹרֵי סִפּוּר חַיֶּיהָ הַמְרַגֵּשׁ. הוּא הֶחְלִיט לָלֶכֶת בְּדַרְכָּהּ. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם הוּא הִתְחִיל לַחֲשֹׁב עִם עַצְמוֹ אֵיךְ הוּא יָכוֹל, דַּוְקָא בְּעִקְּבוֹת מַה שֶּׁהוּא עָבַר, לְהִתְקַדֵּם בַּחַיִּים. שָׁעוֹת רַבּוֹת יָשַׁב בְּחַדְרוֹ, רַגְלָיו חֲצִי מְשֻׁתָּקוֹת, וּמֹחוֹ עוֹבֵד בְּלִי הֶרֶף.
כֵּיוָן שֶׁהוּא נִמְשַׁךְ לַתְּחוּם, וְהָיָה בָּקִיא בּוֹ הֵיטֵב, הֶחְלִיט יָנִיב לַהֲפֹךְ לְכַתַּב סְפּוֹרְט. הוּא הָיָה עוֹמֵד בַּמִּגְרָשִׁים וּמְדַוֵּחַ עַל מַה שֶּׁקּוֹרֶה, בְּאֹפֶן שֶׁגַּם רִתֵּק אֶת הַשּׁוֹמְעִים וְגַם הֶחְכִּים אוֹתָם. יָנִיב הָיָה מִקְצוֹעָן בִּתְחוּמוֹ. וְאָז הִגִּיעָה הַפְּרִיצָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלּוֹ לְהַכָּרָה. בְּאַחַד הַמִּשְֹחָקִים שֶׁמִּמֶּנּוּ דִּוַּח, הוּא הִבְחִין בַּעֲבֵרָה שֶׁל אַחַד הַשַּׂחְקָנִים. אִישׁ מִלְּבַדּוֹ לֹא שָֹם לֵב לְכָךְ, לֹא הַצּוֹפִים וַאֲפִלּוּ לֹא הַשּׁוֹפְטִים.
רַק כְּשֶׁיָּנִיב שִׁדֵּר עַל כָּךְ בְּקוֹלוֹ, הֵחֵלּוּ לְהִשָּׁמַע קְרִיאוֹת מִתּוֹךְ הַקָּהָל שֶׁל חֹסֶר שְׂבִיעוּת רָצוֹן. הַמִּשְֹחָק נֶעֱצַר, וְעֵינֵי כֻּלָּם הֻפְנוּ לְיָנִיב. הוּא הִסְמִיק וְחָזַר עַל הַטַּעֲנָה שֶׁלּוֹ לַעֲבֵרָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד שָֹם לֵב. הַשּׁוֹפְטִים בָּדְקוּ אֶת הַצִּלּוּמִים וְהִתְבָּרֵר שֶׁהַצֶּדֶק אִתּוֹ! עוֹד רַבּוֹת דֻּבַּר עַל הַכַּתָּב הַצָּעִיר, הַמֻּכְשָׁר, חַד הָעַיִן. וְיָנִיב, רַק בְּשָׁלָב מְסֻיָּם, הֵבִין שֶׁהַחֲלוֹם שֶׁלּוֹ הִתְגַּשֵּׁם – הוּא נַעֲשָֹה מְפֻרְסָם בִּתְחוּם הַסְּפּוֹרְט…
"שַׂחְקָנִים טוֹבִים יֵשׁ הַרְבֵּה", נָהַג לוֹמַר לִילָדָיו כַּאֲשֶׁר הִתְבַּגֵּר. "אִלּוּ הָיִיתִי נִשְׁאָר שַׂחְקָן, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהָיִיתִי מַצְלִיחַ לִהְיוֹת טוֹב, אֲבָל מְעַטִּים הַסִּכּוּיִים שֶׁהָיִיתִי מְקַבֵּל אֶת הַהַכָּרָה הָרְחָבָה שֶׁלָּהּ זָכִיתִי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר. דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁאִבַּדְתִּי אֶת הַיְכֹלֶת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּרַגְלַי בְּאֹפֶן מֻשְׁלָם, קִבַּלְתִּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לִהְיוֹת כַּתַּב הַסְּפּוֹרְט מִסְפָּר אַחַת בָּאָרֶץ…"
כְּשֶׁקְּעָרָה נִשְׁבֶּרֶת בְּיַפָּן, מְחַבְּרִים אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה עַל יְדֵי מִלּוּי הַסְּדָקִים בְּזָהָב וְיוֹצְרִים מִתְאָר יְפֵהפֶה, זֹאת כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ אֶת הַיֹּפִי בַּמֶּה שֶׁהָיָה פַּעַם שָׁבוּר. הֵם מַאֲמִינִים שֶׁכַּאֲשֶׁר מַשֶּׁהוּ סָבַל נֶזֶק, יֵשׁ לוֹ הִיסְטוֹרְיָה, זֶה הוֹפֵךְ אוֹתוֹ לְיוֹתֵר יָפֶה. וְאוֹתוֹ דָּבָר עִם בְּנֵי אָדָם, כָּל דָּבָר שֶׁעֲבַרְתֶּם, כָּל דָּבָר שֶׁאַתֶּם חוֹוִים, לֹא הוֹפֵךְ אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּכֶם לִמְכֹעָרִים יוֹתֵר, עַל אַף שֶׁאוּלַי זֶה נִרְאֶה כָּכָה כְּשֶׁאֲנַחְנוּ חוֹוִים אֶת זֶה. הַבְּחִירָה בְּיָדֵינוּ לִצְבֹּעַ אֶת הַמַּאֲבָקִים שֶׁלָּנוּ בְּזָהָב וְלַהֲפֹךְ אוֹתָם לְיָפִים.
אַתֶּם לֹא שְׁבוּרִים לְלֹא תַּקָּנָה, אַתֶּם יְכוֹלִים לֶאֱסֹף אֶת עַצְמְכֶם וְלִלְמֹד מִמַּה שֶּׁקָּרָה וְלַהֲפֹךְ לְאָדָם טוֹב יוֹתֵר מִתּוֹךְ זֶה בִּגְלַל הַמַּאֲבָק שֶׁעֲבַרְתֶּם. אַתֶּם יְכוֹלִים לִלְבֹּשׁ אֶת הַצַּלָּקוֹת שֶׁלָּכֶם בְּגַאֲוָה, כְּאוֹת שֶׁל כָּבוֹד, כְּאִלּוּ כְּדֵי לְהַגִּיד: תִּרְאוּ מַה שֶּׁעָבַרְתִּי, זֶה הָפַךְ אוֹתִי לְמִי שֶׁאֲנִי הַיּוֹם, וַאֲנִי יָכוֹל לְהִתְמוֹדֵד עִם כָּל מַה שֶּׁהַחַיִּים יַצִּיבוּ לְפָנַי עַכְשָׁו. אֵין אָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ חַיִּים מֻשְׁלָמִים, וּלְאַף אֶחָד לֹא יִהְיוּ. זֶה תָּלוּי רַק בָּנוּ, אִם נִבְחַר לִצְבֹּעַ אֶת הַפִּסּוֹת הַשְּׁבוּרוֹת שֶׁלָּנוּ בְּזָהָב וְלַהֲפֹךְ אוֹתָן לִיפֵיפִיּוֹת.
