עוד בתור ילד צעיר חלם מייקל לעזוב את הכפר העתיק והעייף ולעבור לניו יורק העיר הגדולה, לפתוח שם עסק ולהצליח בגדול. עשר שנים חסך למען החלום, אבל לא מצא את הכוח והאומץ לעזוב את הכפר ולהגשים את החלום.
עד שיום אחד זה קרה. יום אחד עלה הבית שלו בלהבות, יחד עם כל החסכונות שלו. מייקל עמד המום למול השלד המפויח, מה שהיה ביתו עד לפני השריפה, אך יותר מהכול כאב לו אובדן הכסף שחסך בשביל לנסוע לניו-יורק ולהגשים את החלום שטיפח כבר שנים ארוכות.
העשן מעל ביתו של מייקל והשמועה על הבית שנשרף הביאו את כל חבריו של מייקל לבית השרוף. הם באו לנחם אותו ולעודד אותו בשעתו הקשה, וכמובן גם לתמוך בו בשעתו הקשה. הם עודדו אותו והבטיחו לו לעמוד לצידו ולעזור לו לבנות את הבית מחדש.
אך מייקל דחה אותם בעצב: "לבנות את הבית שלי מחדש?" שאל, "ומה עם החלום? החלום שלי שעלה באש?"
"החלום?" תמהו חבריו. "פחח…" העז ג'ימי לומר בקול, "עשר שנים לא הגשמת אותו, אז דווקא עכשיו, אחרי שאיבדת הכל, תצליח?!"
המהומי הסכמה נשמעו בקרב החברים. "עזוב מייקל", טענו החברים, "אין כמו הכפר שלנו, חברים כמונו לא תמצא!"
"החלום. כן, החלום" התעקש מייקל, "כבר הרבה זמן אני חולם לנסוע לניו-יורק, לפתוח שם עסק, לצאת מהכפר העלוב הזה, להצליח בחיים… עשר שנים אני חוסך כסף בשביל להגשים את החלום הזה! אני לא מוכן לותר עליו בגלל שהבית שלי נשרף!"
"ככה?" שאל ג'ימי, ולפתע היה נראה מפחיד כשרוע הבזיק מעיניו. "ככה רע לך איתנו?" שאל בארסיות. "כפר עלוב…" חזר על דברי מייקל בלגלוג, "אין בעיה! מי שרוצה לנסוע לניו יורק לא צריך בית חדש!"
ליבו של מייקל שקע באחת. וג'ימי המשיך: "חברים, חזרו לבתיכם, אנחנו לא עוזרים לאנשים שלא יודעים להעריך את החברים שלהם!"
החברים עזבו ומייקל נותר לבד. ללא בית, ללא כסף, ללא חברים, וללא החלום שלו. רק זקן הכפר, איש חכם ומקומט בעל עיניים טובות, נשאר שם כדי לומר לו עוד משפט אחד: "אני אתן לך כסף לנסוע לניו-יורק, בתנאי שאתה נוסע היום. אבל הרגע, עכשיו!"
הכרת טובה עצומה לזקן החכם מילאה את ליבו של מייקל. הוא הנהן בהסכמה, ועוד באותו היום מצא את עצמו בניו-יורק. הוא הצליח להגשים את החלום שלו, אבל בצורה עגומה ועצובה מאוד… ללא רכוש ובלי שנפרד כיאות מחבריו הטובים שבכפר.
כבר למחרת פתח מייקל את העסק שלו. עסק שיעזור לאנשים להגשים את החלומות שלהם באופן הטוב והמהיר ביותר, בשונה ממנו, שחלומו התגשם רק לאחר עשר שנים ובאורח עלוב כל כך…
הוא עמד בקרן רחוב, בידיו קרטון ועליו הכיתוב: 'להגשים חלום רק מהיום'. למתעניינים הסביר שהוא מעניק ליווי ותמיכה מרגע גיבוש החלום ועד להגשמה שלו, בתנאי שמתחילים בהגשמת החלום עוד מאותו היום, ללא דחיות. למרבית ההפתעה, העסק הקטן של מייקל זכה להצלחה מסחררת ולפרסום חיובי. אנשים רבים פנו אליו בבקשה לעזרה בהגשמת החלומות שלהם, ומייקל, בהסתמך על ניסיונו המר, פיתח מודל ייחודי שעזר לעשרות לקוחות מרוצים וזכה להצלחה גדולה. עם הזמן הוא עבר למשרד מסודר, ובהמשך, אפילו העסיק תחתיו כמה עובדים.
באחד הימים הגיע איש זקן ומקומט אל העסק של מייקל. "סבא'לה!" העובדים של מייקל קיבלו אותו בחביבות, "מה החלום שלך?" ביררו בעדינות. "החלום שלי הוא לפגוש במייקל, צעיר מהכפר שלי שהענקתי לו את כל החסכונות שלי בשביל לנסוע לניו-יורק אחרי שהבית שלו נשרף…"
לשמע הקול המוכר יצא מייקל מהחדר הפנימי. "אלה היו כל החסכונות שלך, סבא?" שאל את הזקן החכם והטוב מהכפר, הזקן שהעניק לו את הכסף לנסיעה לניו-יורק. "לא ידעתי!" הצטער מייקל בקול. "עכשיו אחזיר לך את ההשקעה. תודה רבה שהאמנת בי, בזכותך הגשמתי את החלום שלי ועוד חלומות של הרבה אנשים אחרים!"
"אכן אלו היו כל החסכונות שלי…" אישר הזקן ועיניו הטובות סקרו את מייקל. "אבל אני רואה שזאת הייתה השקעה משתלמת…"
מייקל התיישב לצידו של זקן הכפר ושאל: "סבא, מה באמת הביא אותך לכאן, לעיר הגדולה?" הזקן הביט בו בעיניו הטובות והשיב: "אחרי שהענקתי לך את הכסף, עלו בי לא מעט הרהורי חרטה. אם במשך עשר שנים לא הגשמת את החלום שלך, למה שתגשים אותו עכשיו? אולי לחינם נתתי לך את הכסף והוא הלך לאיבוד? היום, אחרי שראיתי שהגשמת בכבוד ובאומץ את החלום שלך, אני יכול לחזור לכפר. לדעת שעשיתי את המעשה הנכון וזכיתי להיות שותף להגשמת החלומות של רבים אחרים…"
*
בכל בוקר אנחנו פותחים את העיניים ואומרים מיד: "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך". הקב"ה מאמין בנו.
קיבלנו כל כך הרבה מתנות טובות, כשרונות, כלים, יכולות, ועוד ועוד ברכות. שזה אומר שמשמיים מאמינים בנו ורוצים שנצליח. מכאן והלאה זה תלוי רק ברצון שלנו.
