צחי ויוסי נהגו להפליג בסירת הדיג שלהם סמוך לחופי חדרה ולהתגרות בכרישים הנמשכים למים החמים שפולטת תחנת הכוח המקומית. באחד מימי השיט הצליחו השניים לעורר את זעמו של כריש גדול במיוחד, ובתגובה ניסה הכריש לתקוף את סירתם ולהפכה. באותה עת שחה בסביבה עמוס הצוללן, שהיה רגיל במשך שנים רבות לשחות בקרבת הכרישים מבלי שיפגעו בו. הפעם, בהיותו מוסת ונסער, תקף הכריש את עמוס. הצוללן המנוסה אמנם הצליח להרחיק את הכריש, אך נפצע ברגלו ונדרש לתהליך שיקום ממושך. כעבור מספר חודשים נתקל עמוס בסרטון המתעד את התגרותם של צחי ויוסי בכריש, והחליט לתבוע מהם פיצוי על הנזק שנגרם לו בעטיים. האם ביכולתו לתבוע מהם פיצוי כספי בגין פציעתו?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שצ"ה סעיף א' בדין: 'המשסה את הכלב בחברו'.
תשובה לשאלה 'הערכה מוטעית' (שאלה 843):
תקציר השאלה השבועית: משפחת כהן הזמינה את זכריה הקבלן לקבלת הצעת מחיר לשיפוץ ביתם. הוא הציע לבצע שיפוץ כולל במחיר של מאתיים וחמישים אלף שקלים. לאחר חתימת החוזה והתחלת העבודה, התברר כי זכריה אינו עומד בלוחות הזמנים וטעה בהערכת עלויות העבודה. בהגיעו לשלבים הסופיים של השיפוץ דרש תוספת כספית להשלמת העבודה. אדון כהן מצדו התעקש כי החוזה החתום מחייב ואינו מוכן להוסיף סכום כלשהו מעבר למוסכם. מי צודק במחלוקת זו?
המושג ההלכתי: אונאה בקרקעות.
תשובה בקצרה: אם אדון כהן מאמין לטענת הקבלן בדבר טעותו בחישוב, רשאי הקבלן לבחור בין שתי אפשרויות: לחזור בו מההסכם או לקבל תשלום עבור העבודה שהשלים עד לנקודת הפסקת השיפוץ.
תשובה בהרחבה: ההלכה קובעת כי מי שהתחייב לבצע עבודה בקרקע במחיר מוסכם, ולאחר מכן התברר שטעה בהערכת שווי עבודתו, בעוד שבשוק מקובל לגבות סכום גבוה יותר – אין לו דין 'אונאה' ואינו יכול לדרוש תוספת תשלום מעבר למה שסוכם מראש (שולחן ערוך 'חושן משפט' סוף סימן רכ"ז). לכאורה, גם במקרה שלנו חל כלל זה – זכריה טעה בהערכת עלות העבודה ואינו זכאי לתוספת תשלום, גם אם עלות עבודה דומה בשוק גבוהה יותר, שכן נפסק להלכה שאין דין 'אונאה' בקרקעות.
עם זאת, יש הבדל משמעותי בין המקרה שם למקרה שלפנינו. שהרי במקרה שמובא בהלכה, מהות העבודה הייתה ברורה מלכתחילה, כגון חרישת שדה או עיבודו, וגבולות המשימה היו ידועים. במקרה שלנו, לעומת זאת, זכריה סבר שיידרש לפנות שלוש מכולות פסולת, אך בפועל נדרש לפנות שמונה מכולות. במצב כזה השתנתה באופן מהותי הגדרת העבודה עצמה, ואין הדבר דומה למי שנשכר בקבלנות לביצוע מטלה מוגדרת היטב.
להמחשה, ניתן להשוות זאת לאדם שרכש דירת שלושה חדרים, ולאחר הרכישה גילה שהדירה כוללת רק שני חדרים. במקרה כזה אין מדובר ב'אונאה' אלא ב'מקח טעות'. אמנם, קבלן מקצועי מביא בחשבון אפשרות לסטיות קלות בהערכת העלויות, ואם מדובר בהפרשים שאינם משמעותיים, אין ביכולתו לדרוש תוספת תשלום כי סביר להניח שהוא לקח בחשבון את הסיכון זה כשנתן הצעת מחיר. אולם, כאשר מדובר בטעות קריטית המסתכמת בעשרות אלפי שקלים, וכל מי שמתבונן במצב יבין כי נפלה טעות משמעותית בתחשיב – במקרה כזה רשאי הקבלן לבקש תוספת עבור עבודתו או לחלופין להפסיק את העבודה בנקודה אליה הגיע. אין לומר כי במקרה שלנו ידו על התחתונה, ויש להכיר בזכותו לדרוש תוספת הולמת חרף הטעות בתמחור הראשוני.
