מוֹדָעָה גְּדוֹלָה שֶׁנִּתְלְתָה בְּכִכַּר עִיר הַבִּירָה, מָשְׁכָה אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם שֶׁל הָאֶזְרָחִים הָרַבִּים שֶׁעָבְרוּ שָׁם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. בְּמֶרְכַּז הַמּוֹדָעָה נִרְאָה צִיּוּר שֶׁל אַרְיֵה מְאַיֵּם לְמַדַּי וְתַחְתָּיו כִּתּוּב כָּלְשֶׁהוּ. מִי שֶׁנִּגַּשׁ לִקְרֹא מָה רָשׁוּם בַּמּוֹדָעָה, רָאָה אֶת הַמִּלִּים הַבָּאוֹת: "הִזְדַּמְּנוּת נְדִירָה! הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ יַעֲנִיק פְּרָס בְּסַךְ אֶלֶף מַטְבְּעוֹת זָהָב לְכָל אֶזְרָח שֶׁיָּבוֹא וְיִתְמוֹדֵד בַּקְּרָב מוּל הָאַרְיֵה הַנְּשִׂיאוּתִי! אַל תַּחְמִיצוּ!"
אֶזְרְחֵי הַמְּדִינָה – בָּהֶם גַּם אֲנָשִׁים קְשׁוּחִים וַחֲזָקִים – לֹא שִׁתְּפוּ פְּעֻלָּה עִם הָרַעְיוֹן. "גְּלַדְיָאטוֹר הוּא מֻשָּׂג שֶׁחָלַף מִן הָעוֹלָם", אָמְרוּ אֵלּוּ לְאֵלּוּ. "אֲנַחְנוּ לֹא אֲמוּרִים לְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת הַקֵּיסָר עַל חֶשְׁבּוֹן הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ". אַחֲרֵי תְּקוּפָה קְצָרָה, וּבְעִקְבוֹת דִּיּוּן סוֹעֵר שֶׁהִתְעוֹרֵר בֵּין הָאֶזְרָחִים, נָטְשׁוּ גַּם אַחֲרוֹנֵי הָאַמִּיצִים אֶת הַמַּחְשָׁבָה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמוֹפַע הָאֵימִים הַזֶּה.
אֶחָד הָיָה בַּמְּדִינָה, עָנִי וְאֶבְיוֹן, וּשְׁמוֹ פַבְּלוֹס. הוּא חַי אֶת חַיָּיו בִּבְדִידוּת וּבְחֹסֶר כֹּל, וְלֹא הָיָה לוֹ מַה לְּהַפְסִיד. 'אֵלֵךְ לַקְּרָב', חָשַׁב לְעַצְמוֹ. 'אִם אֲנַצֵּחַ – אַרְוִיחַ אֶלֶף דִּינְרֵי זָהָב, וְאִם לֹא – לֹא נוֹרָא… בֵּין כֹּה וָכֹה הַחַיִּים שֶׁלִּי חַסְרֵי מַשְׁמָעוּת'. וְעִם הַהִרְהוּרִים הָאֵלֶּה צָעַד פַבְּלוֹס לְעֵבֶר אַרְמוֹן הַמְלוּכָה הַיְּוָנִי. הוּא נִכְנַס בְּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת אֶל הַלִּשְׁכָּה הַמְמֻנָּה עַל הַקְּרָב, שֶׁהוּקְמָה בִּמְיֻחָד לְשֵׁם כָּךְ, וּבִקֵּשׁ לְהֵרָשֵׁם. כְּשֶׁהוּא יָצָא – הִתְחָרֵט עַל כָּל הָרַעְיוֹן. 'לָמָּה הִסְכַּמְתִּי לְוַתֵּר עַל חַיַּי?' כָּעַס עַל עַצְמוֹ. אַךְ הָיָה זֶה מְאֻחָר מִדַּי.
פַבְּלוֹס הֶחְלִיט לְהִתְיַעֵץ עִם אֲנָשִׁים חֲכָמִים, שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ רַעֲיוֹנוֹת אֵיךְ לִגְבֹּר עַל הָאַרְיֵה. "קֹדֶם כֹּל, עָלֶיךָ לְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ, לְהַאֲמִין שֶׁאַתָּה מְסֻגָּל לְהַצְלִיחַ", יָעַץ לוֹ זָקֵן שֶׁגָּר בִּשְׁכֵנוּתוֹ. "תַּעֲמֹד זָקוּף, תֹּאמַר לְעַצְמְךָ מִלִּים מְחַזְּקוֹת וְתַחֲשֹׁב חִיּוּבִי – זֶה כְּלָל רִאשׁוֹן. הַדָּבָר הַשֵּׁנִי וְהֶחָשׁוּב יוֹתֵר מִכֹּל הוּא: לֹא לְפַחֵד". פַבְּלוֹס שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים וְשָׁאַל: "אֵיךְ אֶפְשָׁר לֹא לְפַחֵד? מֵעוֹלָם לֹא פָּגַשְׁתִּי אַרְיֵה וּוַדַּאי שֶׁלֹּא נִלְחַמְתִּי עִם אֶחָד כָּזֶה. רַק שָׁמַעְתִּי סִפּוּרֵי זְוָעָה עַל אֲרָיוֹת שֶׁטּוֹרְפִים בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכַמָּה דַּקּוֹת…"
"לְשֵׁם כָּךְ עָלֶיךָ לְהִתְאַמֵּן", אָמַר לוֹ הַזָּקֵן. "יֵשׁ לְךָ אֶת הַחֹדֶשׁ הַקָּרוֹב עַד הַקְּרָב. כָּל יוֹם תִּמְצָא חַיָּה כָּלְשֶׁהִי שֶׁאַתָּה פּוֹחֵד מִמֶּנָּה, וּתְנַסֶּה לַעֲמֹד מוּלָהּ בְּלִי לְפַחֵד. אַתָּה חַיָּב לַהֲרֹג אֶת הַפַּחַד, כִּי אַחֶרֶת הַפַּחַד יַהֲרֹג אוֹתְךָ". פַבְּלוֹס הִקְשִׁיב לַזָּקֵן וְיָצָא מִיָּד לְחַפֵּשׂ אֶת הַחַיָּה שֶׁהוּא פּוֹחֵד מִמֶּנָּה. נָחָשׁ הָיָה בְּעֵינָיו מַפְחִיד, וּפַבְּלוֹס נִגַּשׁ לְלוֹכֵד נְחָשִׁים יָדוּעַ וּבִקֵּשׁ: "תֵּן לִי לַעֲמֹד כַּמָּה דַּקּוֹת מוּל הַנָּחָשׁ הֲכִי מְסֻכָּן שֶׁיֵּשׁ אֶצְלְךָ". הָאִישׁ, שֶׁשָּׁמַע אֶת מְנִיעָיו שֶׁל פַבְּלוֹס, הִסְכִּים, וּפַבְּלוֹס נֶעֱמַד רוֹעֵד מוּל הַנָּחָשׁ שֶׁהִזְדַּקֵּף לְמוּלוֹ וְשִׁרְבֵּב אֶת לְשׁוֹנוֹ הַחוּצָה.
בָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים הִרְגִּישׁ פַבְּלוֹס שֶׁהוּא עוֹמֵד לְהִתְעַלֵּף. אֲבָל הַמַּטָּרָה עָמְדָה לְנֶגֶד עֵינָיו וְהוּא חִזֵּק עַצְמוֹ: 'אַתָּה יוֹתֵר גָּדוֹל מֵהַנָּחָשׁ! אַתָּה יוֹתֵר חָזָק מִמֶּנּוּ! הוּא מְפַחֵד מִמְּךָ וְלֹא אַתָּה מִמֶּנּוּ!' וְכָךְ אַט-אַט עָבַר הַפַּחַד וּפַבְּלוֹס חָשׁ שֶׁהוּא מִתְחַשֵּׁל. לְמָחֳרָת הוּא מָצָא טִירָה מַרְשִׁימָה שֶׁבְּפִתְחָהּ עָמְדוּ שְׁנֵי כַּלְבֵי שְׁמִירָה מְאַיְּמִים. הֵם הָיוּ קְשׁוּרִים וּפַבְּלוֹס נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם וְרַק הִבִּיט בָּהֶם בְּלִי לְמַצְמֵץ. הַכְּלָבִים נָבְחוּ לְעֻמָּתוֹ אֲבָל הוּא לֹא נִרְתַּע. הַנְּחִישׁוּת לִכְבֹּשׁ אֶת הַיַּעַד – עוֹדְדָה אוֹתוֹ לֹא לְהִכָּנַע לַפַּחַד. וְכָךְ חָלְפוּ הַיָּמִים, כְּשֶׁכָּל יוֹם מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וּמְסַלֵּק מִמֶּנּוּ כָּל פַּחַד. הוּא גִּלָּה שֶׁלַּמְרוֹת הַכֹּל, הָאָדָם הוּא הַיְּצוּר הֶחָכָם בְּיוֹתֵר וּמִמֵּילָא הֶחָזָק בְּיוֹתֵר, כִּי יֶדַע שָׁוֶה כֹּחַ.
יוֹם הַקְּרָב הִגִּיעַ. הַקֵּיסָר הִתְיַשֵּׁב עַל כִּסְאוֹ בְּמִגְרָשׁ גָּדוֹל שֶׁהֻקְצָה לְשֵׁם הַקְּרָב, וְהִבִּיט בַּגְּלַדְיָאטוֹר הָאֻמְלָל שֶׁעוֹד מְעַט יַהֲפֹךְ לְגַל שֶׁל עֲצָמוֹת. פַבְּלוֹס עָמַד יַצִּיב, נָחוּשׁ, לְלֹא מוֹרָא, כְּשֶׁהוּא חָמוּשׁ בְּמַקֵּל בִּלְבַד. "אַתָּה חָזָק, פַבְּלוֹס! אַתָּה יָכוֹל!" לָחַשׁ לְעַצְמוֹ. "אַרְיֵה הוּא רַק חָתוּל גָּדוֹל". וּכְשֶׁהַמִּלִּים הָאֵלֶּה עַל שְׂפָתָיו נִפְתַּח הַסּוֹרֵג שֶׁמּוּלוֹ וְהָאַרְיֵה הַמַּלְכוּתִי זִנֵּק לְעֶבְרוֹ כְּשֶׁפִּיו פָּעוּר בִּנְהָמָה. פַבְּלוֹס הִבִּיט בּוֹ וְלֹא זָז. הָאַרְיֵה קָפַץ בָּאֲוִיר וְנָחַת בְּדִיּוּק עַל גּוּפוֹ שֶׁל פַבְּלוֹס הַמִּסְכֵּן.
שְׁנֵיהֶם הִשְׁתַּטְּחוּ עַל הַקַּרְקַע וּפִרְפְּרוּ. כַּעֲבֹר דַּקָּה שֶׁל מֶתַח – נֶעֱמַד פַבְּלוֹס עַל רַגְלָיו וְהִבִּיט בָּאַרְיֵה, שֶׁכָּעֵת שָׁכַב לְצִדּוֹ לְלֹא תְּנוּעָה. הַמַּקֵּל הָאָרֹךְ שֶׁל פַבְּלוֹס הָיָה תָּחוּב לוֹ עָמֹק בְּתוֹךְ פִּיו וְחָנַק אוֹתוֹ לַמָּוֶת… הַנּוֹכְחִים מָחֲאוּ כַּפַּיִם בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וְלַקֵּיסָר לֹא נוֹתְרָה בְּרֵרָה אֶלָּא לְהַעֲנִיק לְפַבְּלוֹס אֶת אֶלֶף מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב הַמֻּבְטָחוֹת.
הַסִּפּוּר הַזֶּה הוּא רַק מָשָׁל כַּמּוּבָן – וְאַל תְּנַסּוּ בַּבַּיִת שׁוּם דָּבָר מִמַּה שֶּׁנִּסָּה פַבְּלוֹס הַמְיֹאָשׁ מֵחַיָּיו – אֲבָל יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי מְסָרִים חֲשׁוּבִים מְאֹד עֲבוּרֵנוּ: הָאֶחָד, שֶׁהַפַּחַד לִפְעָמִים מוֹנֵעַ מֵאִתָּנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדְּבָרִים הַנְּכוֹנִים וְלָכֵן כְּדַאי מְאֹד לְהַשְׁלִיט עָלָיו אֶת הַשֵּׂכֶל. וְהַשֵּׁנִי, שֶׁכַּאֲשֶׁר מִתְרַגְּלִים אַט-אַט לְמַשֶּׁהוּ, הוּא כְּבָר לֹא נִרְאֶה מְאַיֵּם כָּל כָּךְ. וְאִם נִקַּח אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה לַכִּוּוּן הָרוּחָנִי, נִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּשְׁפָּט שֶׁאָמְרוּ חָזָ"ל: 'כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ' – כְּלוֹמַר, חָזַר עָלֶיהָ כַּמָּה פְּעָמִים – 'נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר'. כִּי אַחֲרֵי שֶׁעוֹבְרִים אֶת הָעֲבֵרָה שׁוּב וָשׁוּב, חָלִילָה, הִיא כְּבָר לֹא נִרְאֵית מַפְחִידָה, וְלָכֵן עָלֵינוּ לַעֲצֹר כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מֻקְדָּם.
