האחוזה בה התגורר הלורד אסטין מקצ'ילר הייתה ללא ספק המרשימה ביותר באזור. מבנה בן שמונה קומות שהשתרע על פני שטחים עצומים, מאות חדרים ואולמות אירוח, ספרייה ענקית, חדרי שינה מפוארים, מרפסות גדולות ועוד. האחוזה הייתה מוקפת מכל עבר בגנים מרשימים ורחבי ידיים שהיו מטופחים בקפידה. ולא בכדי האחוזה נחשבה ליוקרתית והיפה ביותר בכל האזור.
משימת התפעול השוטף של האחוזה הייתה מורכבת ומאתגרת במיוחד. עובדים רבים לקחו בה חלק – צוות משרתים מיומן וותיק היה אחראי על כל צרכי הבית, צוות מטבח מקצועי היה אמון על הכנת שלוש ארוחות מפוארות ומגוונות מידי יום, על הגנים הופקד צוות מקצועי שדאג שכל צמח ופרח יהיו בדיוק במקום ובגודל המתאים. אבל המשימה הקשה ביותר באחוזה הייתה האבטחה, לשמור על האחוזה מכנופיות גנבים ואורחים לא רצויים. ועל המשימה הזאת בדיוק היה אחראי מר וויסטון וחברת האבטחה שלו.
נהלי השמירה על האחוזה היו קפדניים במיוחד, והם הוכיחו את עצמם פעם אחר פעם. עמדות אבטחה פוזרו סביב לאחוזה, מארבים הוצבו בדרכים המובילות אליה, פטרולים היו מסתובבים בכל שעות היממה. ומדי ערב היה מוטל עוצר של ממש על האחוזה, אין יוצא ואין בא. "אפילו אם נשיא המדינה בכבודו ובעצמו מגיע לבקר את הלורד אסטין הוא יחכה עד שהבוקר יעלה" היה נוהג לומר מר וויסטון. לא על דעת עצמו נקבעו הנהלים הללו, היו אלו הוראותיו המפורשות של הלורד עצמו שחשש מאד מפריצה של גנבים ושודדים לתחומי הטירה.
הלורד אסטין ובני משפחתו אמנם סבלו מהסרבול שהתלווה לנהלי האבטחה הכבדים, אבל הם הבינו היטב שנהלי האבטחה הקפדניים הללו נעשים מתוך דאגה ושמירה על ביטחונם האישי.
באחד הלילות הקרים ביותר, התעורר לפתע הלורד אסטין מתנשף כולו כשבגדיו ספוגים בזיעה קרה. הוא הרגיש את ליבו הולם בחוזקה בתוך חזהו והיה בטוח שלא נשאר לו עוד זמן רב לחיות. הרופא התורן באחוזה מיהרו לחדרו של הלורד, ולאחר בדיקות מקיפות הוא נראה מודאג מאוד. "הלורד סובל מדלקת ריאות חמורה. חייבים להזעיק לכאן רופא בכיר מהיר הסמוכה עם ציוד מתאים כדי לטפל בו". צוות המשרתים שהתעורר בינתיים הבין מיד את הדחיפות ושלח שני פרשים שיצאו בדהירה מהירה אל עבר השערים של האחוזה. אלא שברגע שהם הגיעו לשערי המתכת הכבדים של האחוזה הם נבלמו על ידי המאבטחים.
הם ניסו להסביר שמדובר במקרה חירום ואין זמן להתמהמה, זה לא עזר. ההוראות שקיבלו המאבטחים היו ברורות מאוד – בלי אישור מפורש מהלורד עצמו אין יוצא ואין בא. הפרשים חזרו על עקבותיהם ועלו במהרה לחדר השינה של הלורד אסטין. הרופא הביט בהם בתמיהה גדולה "מה אתם עושים כאן?! אנחנו במרוץ נגד השעון, חייבים את הציוד הרפואי כמה שיותר מהר!". צמד הפרשים הסבירו את הבעיה שבה הם נתקלו כשהגיעו לשערי האחוזה, אלא שבינתיים התעוררה בעיה חדשה – הלורד אסטין איבד את הכרתו, מה שכמובן לא הותיר שום אפשרות אחרת מלבד המתנה מורטת עצבים לאור הבוקר, רק אז יוכלו הפרשים לעזוב את האחוזה אל העיר הגדולה.
מר וויסטון שנהג מידי פעם להישאר באחוזה גם בלילות התעורר בפתאומיות כשדפיקות נוראיות נחתו על דלת החדר בו הוא ישן. עמד שם משרת שהסביר לו את המצב המורכב אליו נקלעו. מר וויסטון לא חשב פעמיים וירד אל שערי האחוזה כדי להורות למאבטחים לפתוח את השערים ולאפשר לפרשים לצאת להביא את התרופה בשביל הלורד. המאבטחים שנראו מופתעים מאוד התמהמהו והתלבטו אם באמת הם צריכים לשבור את ההוראות המפורשות שקיבלו, הם ידעו שאם הדבר יתברר כטעות הם לא יוכלו להמשיך לעבוד עוד באחוזה. אבל מר וויסטון לא בזבז זמן וניגש לפתוח בעצמו את השערים הכבדים. צמד הפרשים דהר במהירות מסחררת עד שחזר לבסוף עם הרופא הבכיר עם זריחתם של קרני השמש הראשונות.
לאחר מספר ימים שבהם הלורד היה נתון בהשגחה רפואית קפדנית, הוא החל להתחזק מיום ליום וכעבור קצת יותר משבוע הוא חזר לאיתנו. ביום שבו היה יכול הלורד כבר לעמוד על רגליו הוא זימן אליו את מר וויסטון שחשש כי שבירת ההוראות של הלורד תגרום לפיטוריו.
"מר וויסטון" פתח הלורד אסטין בדבריו: "אתה בוודאי יודע למה אתה נמצא פה. הפעולות שלך לפני קצת יותר משבוע הפרו את ההוראות המפורשות שלי. אני כמובן מבין שהודות להחלטה שלך נשארתי בחיים אבל יחד עם זאת אתה פגעת בנהלי השמירה, הנהלים ששומרים עליי ועל בני משפחתי. כדי להיות בטוח שנישאר מוגנים גם בלילות הבאים. ולכן אני מודיע לך…" מר וויסטון כבר התכונן לשמוע על הפיטורין והלורד הקפדן המשיך… "שתקבל אות הצטיינות מיוחד ומענק כספי גדול, כדי להוקיר אותך ולהבטיח שגם בשנים הבאות תהיה כאן בשביל לשמור עלינו ועל חיינו!".
*
חוקי הטבע הינם חוקים ברורים וחזקים שנועדו לאפשר לעולם להתקיים, אולם הבורא קבע גם את האפשרות כי כאשר חוקי הטבע עלולים למנוע את הגשמת המטרה והתכלית של קיום העולם, החוקים הללו יהיו צריכים להישבר.
כאשר בני ישראל מגיעים לפתחו של ים סוף ונדמה שעוד רגע אחד יושמדו כל צאצאיהם של האבות שנועדו להמשיך את דרכם הטובה בעולם, נשברים חוקי הטבע והים נקרע לגזרים ומאפשר לבני ישראל לעבור בתוכו כדי להגשים את תכלית הבריאה הטובה.
