אַמְבּוּלַנְס מְיַלֵּל דָּהַר עַל הַכְּבִישׁ שֶׁמִּתַּחַת לַבַּיִת שֶׁלִּי. אֲנִי רָץ לְעֵבֶר הַחַלּוֹן וּמַבְחִין שֶׁהָאַמְבּוּלַנְס נֶעֱצָר בַּכְּנִיסָה לַבִּנְיָן מִמּוּל. אַתֶּם, אוּלַי הֱיִיתֶם עוֹזְבִים אֶת הַחַלּוֹן וּמְסִיטִים אֶת הַוִּילוֹן כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לַמְטֻפָּלִים הַמִּסְכֵּנִים פְּרָטִיּוּת. אֲבָל לְצַעֲרִי, אֲנִי לֹא עָשִֹיתִי זֹאת. אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְהִסְתַּכֵּל.
שְׁמִי גָּדִי, אֲנִי גָּר בְּיִשְֹרָאֵל. כְּמוֹכֶם, מִן הַסְּתָם. וּכְפִי שֶׁהִצְלַחְתֶּם לְהָבִין, הַסַּקְּרָנוּת הִיא חֵלֶק מְאֹד גָּדוֹל מֵאִישִׁיּוּתִי.
אַבָּא שֶׁלִּי צָרְפַתִּי וְאִמָּא שֶׁלִּי אֲמֶרִיקָאִית. כָּכָה שֶׁיּוֹצֵא שֶׁבַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ מְדַבְּרִים בִּשְֹפַת תַּעֲרֹבֶת מוּזָרָה הַמֻּרְכֶּבֶת מֵאַנְגְּלִית וּמִצָּרְפַתִּית מְשֻׁלָּבוֹת. בְּכָל אֹפֶן, כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי אֲנִי טִפּוּס סַקְּרָן מְאֹד. כָּל דָּבָר אוֹהֵב לִבְחֹן, לִבְדֹּק, לִרְאוֹת, לָדַעַת. אָז תָּמִיד כְּשֶׁיֵּשׁ אֵרוּעַ מְסַקְרֵן בָּאֵזוֹר אֲנִי רָץ מִיָּד לִהְיוֹת חֵלֶק מִמֶּנּוּ. לִרְאוֹת הַכֹּל בִּזְמַן אֱמֶת. וְכָל מַה שֶּׁקָּשׁוּר לְאַמְבּוּלַנְסִים, לְכַבָּאִיּוֹת, לְמִשְׁטָרָה, וְכָל דָּבָר מִן הַסּוּג הַזֶּה גּוֹרֵם לִי לְהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה.
הַהוֹרִים שֶׁלִּי כַּמּוּבָן נִסּוּ לְהַסְבִּיר לִי כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁלֹּא נָעִים לַאֲנָשִׁים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי לִהְיוֹת בְּעַל כָּרְחָם בְּמֶרְכַּז הַהַצָּגָה, וְעָלַי לָלֶכֶת מִיָּד מֵהַמָּקוֹם כְּדֵי לֹא לְבַיֵּשׁ אוֹתָם. אֲבָל לֹא כָּל כָּךְ הֵבַנְתִּי אֶת זֶה. וּבְמַחֲשָׁבָה שְׁנִיָּה, בְּעִקָּר זֶה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא רָצִיתִי לְהָבִין.
בְּכָל אֹפֶן, כָּךְ הָיָה תָּמִיד עַד שֶׁנָּסַעְנוּ לִירוּשָׁלַיִם. אֲנַחְנוּ גָּרִים רָחוֹק מְאֹד מִירוּשָׁלַיִם, וִירוּשָׁלַיִם בִּשְׁבִילֵנוּ הִיא טִיּוּל מֵהָאַגָּדוֹת. יָצָאנוּ לִקְנִיּוֹת, וְאַחַר כָּךְ תִּכְנַנּוּ לָלֶכֶת לַכֹּתֶל וּלְאֵיזוֹ מִסְעָדָה בָּאֵזוֹר.
זֶה הָיָה יוֹם חַם בִּמְיֻחָד. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁתַּיִם וָחֵצִי בַּצָּהֳרַיִם, וְהַחֹם בַּחוּץ הָיָה מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ 40 מַעֲלוֹת, וַאֲנַחְנוּ הִמְתַּנּוּ בַּתַּחֲנָה לְקַו אַחַת שֶׁיִּקַּח אוֹתָנוּ מִמֶּרְכַּז הַקְּנִיּוֹת שֶׁבּוֹ שָׁהִינוּ לְכִוּוּן הַכֹּתֶל. הַתַּחֲנָה הָיְתָה עֲמוּסָה בְּנוֹסְעִים שֶׁרַק רוֹצִים לְהַגִּיעַ לַבַּיִת הַמְמֻזָּג וְלִשְׁתּוֹת מַיִם קָרִים. וּבָרֶגַע שֶׁהָאוֹטוֹבּוּס הִגִּיעַ נִדְחֲסוּ אֵלָיו הֲמוֹנִים, וּבֵינֵיהֶם אֲנַחְנוּ: אַבָּא אִמָּא, גָּדִי, אוּרִי וְאֵלָה הַקְּטַנָּה.
לֹא הָיָה לָנוּ מָקוֹם לָשֶׁבֶת. הַמּוֹשָׁבִים הָיוּ מְאֻכְלָסִים כְּבָר מֵהַתַּחֲנוֹת הַקּוֹדְמוֹת, וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא, הִתְאַכְלְסוּ דֵּי מַהֵר עַל יְדֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁזִּנְּקוּ רִאשׁוֹנִים אֶל הָאוֹטוֹבּוּס.
עָמַדְנוּ בַּמַּעֲבָר בִּצְפִיפוּת נוֹרָאָה, דְּחוּסִים אֶחָד לַשֵּׁנִי כְּמוֹ סַרְדִּינִים בְּצִנְצֶנֶת. הַמַּזְגָּן לֹא הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ עַד אֵלֵינוּ, הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ לְפָנֵינוּ חָסְמוּ אוֹתוֹ… הַחֹם הָיָה נוֹרָא. בֶּאֱמֶת נוֹרָא. הִבַּטְתִּי בְּאוּרִי וּבְאֵלָה הָאֲדֻמִּים, וְהֵסַקְתִּי לְעַצְמִי שֶׁמִּן הַסְּתָם גַּם אֲנִי נִרְאֶה כָּךְ.
בְּכָל אֹפֶן, הָאוֹטוֹבּוּס נָסַע שְׁתֵּי תַּחֲנוֹת, וְאָז זֶה קָרָה. אִמָּא שֶׁלִּי הַטּוֹבָה לֹא יָכְלָה לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמָהּ מֵרֹב חֹם וּמֵהֶעְדֵּר נוֹזְלִים מַסְפִּיקִים, וְהִיא קָרְסָה בְּפִתְאוֹמִיּוּת. בִּגְלַל הַצְּפִיפוּת הַגְּדוֹלָה לֹא קָלְטוּ הָאֲנָשִׁים בַּתְּחִלָּה שֶׁיֵּשׁ כָּאן אִשָּׁה מְעֻלֶּפֶת, כִּי הִיא קָרְסָה עֲלֵיהֶם, וְלֹא עַל הָרִצְפָּה. אִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁהִבְחִינָה בַּמַּצָּב הֵחֵלָּה לִצְעֹק. הִיא תָּפְסָה בָּהּ וְצָעֲקָה: "נֶהָג תִּפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת. זוּזוּ אֲנָשִׁים, יֵשׁ כָּאן אִשָּׁה מְעֻלֶּפֶת שֶׁצְּרִיכָה אֲוִיר!" כַּמָּה אֲנָשִׁים הִיסְטֶרִיִּים הֵחֵלּוּ לְיַלֵּל וְלִצְעֹק. אַבָּא מִהֵר לְהַגִּיעַ, וְאֵלָה הַמֻבֹהֶלֶת יִבְּבָה "מַאמָא, מַאמָא!" בְּקוֹל מְעוֹרֵר רַחֲמִים. אֲנִי הָיִיתִי מְבֹהָל וּפָשׁוּט קָפָאתִי עַל מְקוֹמִי בְּבֶהָלָה. הִבַּטְתִּי בַּמַּחֲזֶה בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת לִרְוָחָה, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמַה שֶּׁקּוֹרֶה אִתָּנוּ…
לַנֶּהָג לָקַח זְמַן לִקְלֹט מָה קוֹרֶה אִתָּנוּ. אֲבָל הָאִשָּׁה שֶׁטִּפְּלָה בְּאִמָּא שֶׁלִּי יָדְעָה עֶזְרָה רִאשׁוֹנָה. אַחַד הַנּוֹסְעִים הֵבִיא בַּקְבּוּק שְׁתִיָּה קַר, אַחֵר הֵבִיא מַשֶּׁהוּ מָתֹק, וְהָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁפָּשׁוּט… עָמְדוּ וְהִסְתַּכְּלוּ. עָמְדוּ וְהִסְתַּכְּלוּ עַל אִמָּא שֶׁלִּי. זֶה לֹא הָיָה נָעִים. בִּכְלָל לֹא. לֹא לִי, לֹא לָהּ, וְלֹא לְאַף אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ. רָצִיתִי מַמָּשׁ לָלֶכֶת אֲלֵיהֶם, לוֹמַר לָהֶם: "אֲנָשִׁים, זוֹ אִמָּא שֶׁלִּי. אַל תִּסְתַּכְּלוּ עָלֶיהָ כָּךְ. זֶה מְבַיֵּשׁ. זֶה לֹא מַתְאִים…" פָּשׁוּט רָצִיתִי לָלֶכֶת וְלִתְפֹּס לָהֶם אֶת הַפָּנִים וּלְהָזִיז אוֹתָם לַצַּד הַשֵּׁנִי.
אִמָּא שֶׁלִּי חָזְרָה לְעַצְמָהּ דֵּי מַהֵר, וַאֲפִלּוּ בִּקְּשָׁה שֶׁנַּמְשִׁיךְ אֶת הַטִּיּוּל כַּמְתֻכְנָן. אֲבָל אֲנִי עֲדַיִן הָיִיתִי סַהֲרוּרִי בְּמִקְצָת. נִזְכַּרְתִּי בְּ… אַתֶּם יוֹדְעִים בַּמֶּה. וְהִבְטַחְתִּי לְעַצְמִי שֶׁלְּעוֹלָם, לְעוֹלָם לֹא אֶעֱשֶֹה יוֹתֵר מַעֲשִֹים כָּאֵלֶּה. כַּנִּרְאֶה, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁעַד שֶׁאַתָּה לֹא חוֹוֶה אוֹתָם, אַתָּה לֹא מַצְלִיחַ לְהָבִין אֶת הַצַּד הַשֵּׁנִי. רַק אַחֲרֵי שֶׁאַתָּה אוֹ מִישֶׁהוּ מֵהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלְּךָ מְחֻסָּר הַכָּרָה…
