עורך הדין רוג'ר ג'ונסון פסע לעבר משרדו המפואר. הוא היה לבוש בקפידה ונכנס כמו בכל בוקר למשרדו בשמונה בדיוק. בשמונה וחמישה הונח על שולחנו ספל קפה, ומזכירו האישי בירך אותו לשלום והניח לפניו את לוח הפגישות היומי. רוג'ר הביט ברשימה וראה כי בשמונה ושלושים נקבעה פגישה עם בחור בשם בילי.
רוג'ר נתפס כעו"ד קפדן. מעולם לא היה נראה חיוך על פניו, ותמיד כיסו משקפי שמש אטומים את עיניו. כשנוכח רוג'ר בשמונה וארבעים שהבחור לא מגיע, הרים טלפון למזכיר. "מה קורה?" שאל "הבחור לא פה!"
"הוא בטח קם מאוחר", ענה המזכיר. "הוא מבולבל כזה, כשתראה אותו, תבין". לאחר יותר משעה נשמעה חריקת בלמים מלמטה. רוג'ר הביט דרך החלון וראה מכונית מאובקת ושרוטה מחנה למטה. כעבור רגעים אחדים נפתחה דלת המשרד, ובפתח עמד בחור מגודל בעל רעמת תלתלים שכיסתה את עיניו. הבחור היה לבוש ברישול, והמשקפיים שהציצו מבעד לשערותיו היו במצב נורא. הוא אמר "שלום" בביישנות ופסע פנימה. "אופס.. סליחה! עשיתי לך כמה כתמי בוץ", מלמל במבוכה. "יש מנקה היום, הכול בסדר. שב בבקשה!" ענה רוג'ר קצרות.
"מה העניין?" שאל רוג'ר. "תראה… יש לי חוב של עשרים אלף דולר לעירייה, והוא רק הולך ותופח", אמר בילי. רוג'ר שלף דף ועט יוקרתי, סידר את משקפיו. "קצת פרטים בבקשה?" פנה אל בילי.
"אז ככה… יש לי שמונה ילדים, הגדול בן עשר, הקטנה בת שנה וחצי. מאז הלידה אשתי לא מתפקדת, יש לה דיכאונות וחולשה… זה השפיע כמובן על הילדים". רוג'ר סיכם נקודות על הדף. "אנחנו גרים ברובע קווינס, בדירת שני חדרים שקיבלנו מהרווחה".
"סליחה רגע", קטע אותו רוג'ר וערך שיחת טלפון שקטה וחפוזה עם מישהו. "אתה עובד?" פנה אל בילי. "עבדתי…" נאנח בילי. "אני גנן, אך אני לא מוצלח בקשר עם הלקוחות, אני צריך להיות שכיר אצל מישהו. וזהו, יש לי חוב ענק לעירייה, יש משפט, אני צריך ייצוג".
"יש לך דרך לשלם לשירותי המשרד שלנו?" שאל רוג'ר קצרות. "חשבתי ללוות מחברים, לפחות בהתחלה", ענה בילי. "עליי לחשוב על זה, בוא ניפגש בעוד יומיים!" אמר רוג'ר.
בילי ירד במדרגות. "איזה עורך דין זה, לא מעניין אותו כלום", הרהר לעצמו. כשהגיע לחניה נוכח שהממטרות הופעלו והרטיבו את רכבו כהוגן. "דווקא נחמד, לפחות עשו לאוטו שטיפה", אמר ונכנס לרכב. ביציאה מהחניון עצר אותו עובד ניקיון. "תגיד, אתה מהלקוחות של רוג'ר?" שאל "אפשר לומר", ענה בילי. "תראה, בסוף הרחוב יש מוסך שמחליף שמשות, ללקוחות של רוג'ר מחליפים בחינם. השמשות שלך במצב נורא". בילי זרם עם ההצעה ונכנס למוסך. כעבור שעה הוא יצא ברכב שנראה חדש ונסע הביתה. סמוך לביתו הבחין בילי במשאית גדולה. הנהג הוציא את ראשו וצעק לעברו: "אתה גר כאן? שמעת על המבצע של 'וופא'?"
"לא שמעתי!" ענה בילי. "ענקית החשמל 'וופא' עושה מבצע! הם מחליפים לך את כל מכשירי החשמל בבית ועושים תמונה גדולה, זה מביא להם הרבה לקוחות, לא שמעת?"
"לא! אבל מתאים לי", ענה בילי. בחור גברתן ירד מהמשאית. "קדימה! בוא נוריד ביחד הכול, מקרר, תנור, בתוך שעה הם מגיעים עם ציוד חדש!" השניים עבדו במרץ. כשסיימו הסתכל הבחור על בילי. "תראה, עד שהציוד החדש יגיע, קפוץ למספרה ממול, תגיד לו שאתה מהמבצע של 'וופא', הוא יעשה לך מחיר. וגם לידו יש אופטיקה, הוא דוד שלי, הוא יארגן לך זוג משקפיים חדשים". "אני מ'וופא'", אמר בילי ונכנס למספרה. הספר התרגש: "אם אתם כותבים על התמונה את המספרה שלי, יש לך חינם אצלי לכל החיים. מתאים?"
לאחר התמונה והעלאת הציוד החדש, נזכר בילי שהוא לא אכל כלום מהבוקר. הוא חיטט במזווה בניסיון נואש למצוא איזה ביסקוויט. לפתע הוא נזכר וצעק: "אני חייב להביא את הקטנה מהמטפלת". בכניסה לחניה עמד מנוף קטן שחסם את פתח היציאה, בחור עם אוזניות אחז במנוף חשמלי ועסק בגיזום ענפים. "הלו!" צעק בילי: "אתה חוסם את היציאה!"
הבחור הוריד את האוזניות "מה?" צעק. "היציאה! וחוץ מזה תחזיק את המסור בהטיה! אם אתה רוצה שהענף יגדל יותר מהר", צעק לעברו בילי. "אתה מבין בגננות?" צעק הבחור. "מבין? אני גנן מקצועי!" ענה בילי. "אני חייב עובדים, קח כרטיס ביקור מהרכב, אשמח שתתחיל כבר ממחר!" צעק הבחור בחזרה.
כשחזר בילי עם הקטנה, עצר אותו בנו בדלת: "אבא! מישהי מתקשרת ללא הפסקה, מחפשת אותך!" הטלפון צלצל ובילי ענה. "אני ניקי מהרווחה, אתה זכאי לדירת גן עם ארבעה חדרים. בדיוק יש לנו אחת כזאת. עוד שלושה ימים תגיע ההובלה! והפעם תהיו זמינים!"
כעבור יומיים התיישב בילי במשרדו של רוג'ר. "תזכיר לי במה מדובר?" שאל רוג'ר. "בחוב לעירייה!" ענה בילי. ורוג'ר אמר: "תגיד בחור, באת לבזבז לי את הזמן? אתה לא יודע שהחוב מתבטל במקרה כזה? אם יש לך דירה חדשה ועבודה העירייה לא גובה כסף!" בילי הביט בו בפליאה, אבל רוג'ר לא בזבז זמן. "בהצלחה!" הושיט לו את ידו. "ותשלום לך לא מגיע?" שאל בילי במבוכה. "על מה? אפילו לא פתחנו לך תיק", אמר רוג'ר בקפידה.
בילי ירד למטה בקלילות. הדלת נסגרה, רוג'ר הסיר את משקפי השמש, ניגב את עיניו בהתרגשות ומלמל: "תודה לא־ל! הצלחנו להעלות עוד משפחה על דרך המלך!"
חסד אמיתי זה לראות מה האדם שעומד מולך צריך ולעזור לו בצורה הכי מכבדת שאפשר, ועוד יותר נפלא אם אפשר לעשות את זה בסתר מבלי שהוא ירגיש נזקק. אברהם אבינו שהיה עמוד החסד, ידע לעזור לכל הנצרכים בדרכים יצירתיות ומגוונות כדי שלא יתביישו, אנו צאצאיו של אברהם הולכים בדרכו, ועלינו להיות דומים לו וללמד את העולם כולו איך לנהוג בחסד ובאהבה זה לזה.
