על גדות נהר ה'סאבה' הגועש בדרום בוליביה, שכן הכפר הקטן גאודליק. בשל היותו ממוקם
באזור נידח ומרוחק הכפר אפילו לא צוין במפות וקרוב לוודי שרוב תושבי בוליביה מעולם לא
שמעו על המקום.
יתירה מכך, הממשל מעולם לא טרח להשקיע ולו במעט בתשתיות מתאימות לפיתוח האזור. ומי שסבל מכך בעיקר היו תושבי הכפר, שהיו זקוקים לנסוע במשך שעות ארוכות למקום יישוב
מפותח, לצורך טיפול רפואי או רכישת מזון שהייתה חיונית לאור חוסר התשתיות הבסיסיות
בסביבה.
המציאות הזאת הייתה ונותרה כעובדה מוגמרת לכלל תושבי הכפר, אבל היה ילד אחד שתמיד חלם על שינוי למצב האבסורדי. היה זה מיקו, ילד צעיר ונמרץ שסירב להשלים עם הכפר המוזנח במיוחד לאור העובדה שלכפר הייתה מורשת עתיקה ומרתקת, נופים מרהיבים, ומנהגים ייחודיים. הכפר שכן על שפתו של נהר ה'סאבה' המפורסם, שבפיתול הנהר היה קיים סכר ענק ועתיק.
החלום של מיקו היה מאז ומעולם להביא את הכפר הקטן לתודעה הציבורית ולגרום לפיתוח הכפר ולהקמת התשתיות הבסיסיות כמקום יישוב ראוי ותקין למגורים, אבל השנים חלפו והרצון העז שלו המשיך להישאר בגדר חלום.
אחד המנהגים הייחודים של תושבי גאודליק היה, המסע המשותף של כלל תושבי הכפר בעומק הג'ונגל הסמוך. זאת הייתה חוויה מרגשת עבור כל תושבי הכפר, שנצרבה כל שנה מחדש כחוויה משותפת של אנשי הכפר והופכת לשיחת היום בזמנים שלפניה ולאחריה.
בשנה הקודמת, לאחר השיבה מהמסע שלקח מספר ימים נדהמו בני משפחתו של מיקו לגלות שעדר הכבשים הגדול שבבעלותם נכחד כמעט לחלוטין בעקבות חדירה של כמה זאבים לתוך המתחם. השנה, התנדב מיקו הצעיר להישאר לבד בבית על הבית עד לחזרת בני המשפחה מהמסע השנתי בג'ונגל.
ביום השני יצא מיקו לטייל מעט ברחבי הכפר, אך הוא הרגיש תחושת בטן חזקה שמשהו אינו כשורה. הוא צעד בנחישות לקצה הכפר עד שהבחין כי הגלים של נהר ה'סאבה' בעיקר אלו שליד הסכר היו תוקפניים יותר מהרגיל.
רוב זקני הכפר נותרו אף הם בכפר מפאת גילם המופלג, מיקו ליווה את ליאו, אחד מזקני הכפר אל הסכר וזה אישר את החשש באימה: "סופה איומה מתקרבת, מדובר בסופה שלא נראתה שנים רבות!" באותו לילה החלו לנשוב בפתאומיות רוחות עזות ובעודו יושב בביתו שמע לפתע מיקו קול פיצוץ עז, הוא יצא מביתו ונדהם לגלות שהסכר הענק והעתיק מתחיל להתמוטט באיטיות.
מיקו הביט במחזה באימה גלויה, היה ברור לו מה יקרה לאחר שהסכר יקרוס. הנהר השוצף יפרוץ קדימה בכל הכוח וישמיד כהרף עין את עשרות בתי העץ ובתי הקש בכפר, איש מזקני הכפר לא יוותר בחיים לאחר מאורע שכזה ומאות התושבים יחזרו למציאות קשה וטראגית שבה כל בתיהם ורכושם הוחרבו עד היסוד.
לפתע הכתה בו ההכרה שהוא היחיד שיכול להועיל כרגע, הוא לא היסס ומיהר לאורוות הסוסים חגר את הטובים שבהם ללהקה וקשר אליהם סלעים גדולים ופרק אותם בזה אחר זה ליד הסכר, הוא לא ויתר ואף שכמעט והתמוטט מהמאמץ הגדול, המשיך לסחוב עוד ועוד סלעים גדולים ולהציבם לצד הסכר. גופו כמעט והתפקע ממאמץ, אבל למיקו היה ברור שהוא היחיד שיוכל למנוע את האסון, הוא המשיך במאמצים אדירים המשיך להערים את הסלעים לצד הסכר שהחל להתמוטט, במשך לילה שלם הוא עבד ללא הפסקה עד שהצליח להעמיד את הסלעים לצד הסכר. בבוקר התמוטט הסכר בקול רעש גדול וזקני הכפר החלו לצעוק באימה והיו בטוחים שסופם מתקרב, אבל להפתעתם מפולת אבני הסכר נערמה לצד מאות סלעים גדולים, קורות ושקי חול כבדים שעצרו את התקדמות הזרימה הקטלנית לעבר הכפר.
חוץ מהסכר העתיק שקרס ומעט שלוליות מים לאחר הסכר החדש והמאולתר לא היה זכר לשיטפון שאיים למחוק קודם לכן את הכפר הקטן. לאחר ששבו התושבים בצהלה לכפר מהטיול הגדול, נדהמו התושבים מהסיפור שסיפרו להם זקני הכפר והביטו כלא מאמינים בסכר הגדול שבנה מיקו לבדו, תוך לילה אחד.
הם ניגשו אליו והודו לו בכל ליבם כשהם נדהמים מהאומץ והתושייה שהפגין על אף היותו נער צעיר.
לאחר מספר שבועות עברה באזור קבוצת תיירים קטנה שתהתה לגבי הסכר הבלתי שגרתי וכששמעו את הסיפור מהמקומיים תושבי הכפר, הם מיהרו לצלם את הסכר מכל זווית אפשרית והסריטו את מיקו כשהוא מספר את סיפורו האמיץ. הסרטונים הופצו במהירות מסחררת וכבר בימים הראשונים מיליונים ברחבי העולם נחשפו לסיפור ונדהמו מאומץ הלב והתושייה שהפגין נער צעיר שהצליח להציל את כל תושבי הכפר, הסיפור הופץ למיליוני אנשים, עודד רבים באמונה בעצמם ואפילו נכנס כחלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר במדינה.
אלפי אנשים ובהם בכירים ואשי ממשל הגיעו לצפות במו עיניהם בסכר הענק שבנה לבדו נער צעיר בלילה אחד ונחשפו לקיומו של הכפר המיוחד, אורחותיו ונופיו המרהיבים, בכירי הממשל הבטיחו להשקיע רבות בפיתוח הכפר הקטן שהפך ברגע אחד למקום תיירותי שמשך אליו עשרות אלפים מדי חודש שבאו לחזות במו עיניהם בפלא הגדול.
כעבור שנה, נחנך כביש הגישה המרכזי בין העיר הגדולה לכפר הקטן, יחד עם מרכזים קהילתיים, מרפאה ומרכז חנויות גדול לטובת התושבים והתיירים הרבים. מיקו רק הביט מהצד בסיפוק, כשהוא שמח שאומץ הלב והרצון שלו להציל את תושבי הכפר הצליחו להגשים את חלומו הגדול…
*
בפרשת השבוע אנו לומדים על ההשפעה האדירה של אדם אחד, פנחס בן אהרן הכהן, שבטהרת לב נדירה ומתוך דבקות במטרה להביא שלום אמת בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא, הוא מצליח לעצור את המגפה מעל כל העם. פנחס הוא אמנם מיוחד במינו, אך הוא מלמד אותנו על הכוח הגדול שיש לכל אדם, גם אם הוא יחיד מול רבים, לשנות את המציאות לטובה בזמן הנכון, במקום הנכון, ומתוך חיבור טהור ואמיתי.
