הנסיך הצעיר ביקש משומרי ראשו שייקחו אותו בכל יום לטיול בעיר כדי ליהנות מהערצת ההמונים. הוא סובב בעיר הגדולה בגלימה האופנתית שלו כמו טווס נפוח. צלמי עיתונות רצו אחריו ולכדו את תמונתו בזוויות שונות.
אבל – – – לנסיך הייתה בעיה חמורה ביחסי אנוש. הוא נטה לזלזל באנשים, לעקוץ אותם במילים חדות ולהתנשא עליהם ביהירות. וככל שהרבה לטייל ברחובה של עיר, כך גברו התלונות והאירועים המביכים שהוא היה שותף בהם.
באחד הימים, אחרי שהתפרסמה בעיתונות תמונה שלו מתנהג בבוז לאחד מעוברי האורח שרצה להצטלם איתו, זימן אותו המלך לשיחה נוקבת ואמר לו:
"בני, כשאתה מתכבד בכבוד שלי, עליך להיות ראוי לכך. זה שאתה הבן שלי אומר רק שהאזרחים מכבדים אותך כי הם מכבדים את המלך שלהם. אבל אם אתה רוצה לזכות לכבוד האמיתי, עליך להוכיח שאתה אכן ראוי לו".
עם ישראל הוא עם מיוחד, עם סגולה.
אבל זה לא אומר שיש לנו סיבה להתנשא על העמים האחרים. לחשוב שאנחנו טובים יותר ממישהו אחר רק בשל היותנו יהודים, ושיש בכך חלילה הצדקה להשפיל או לזלזל בנבראים אחרים שנבראו "בצלם אלוקים".
אדרבה, להיות עם סגולה זו אחריות גדולה מאוד. וכל מה שזה אומר זה שאנחנו מסוגלים להרבה יותר מכל העמים, שיש לנו פוטנציאל אדיר להיות העם שיאיר לעולם כולו וישפיע עליו לטובה ולברכה.
בפרשה נאמר:
"וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו. וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר".
יחד עם הביטוי "עם סגולה" מגיעה ההדגשה "ולשמור כל מצוותיו". מפני שרק אם אנחנו עושים את העבודה הנדרשת מאיתנו כדי לזכך את המידות הרעות ולהתקדש בקדושתו של הבורא וההליכה בדרכיו הטובות, אנחנו מממשים את היותנו עם סגולה, ואז מקומנו באמת למעלה, "עליון על כל הגויים", בעמדה של השפעה ונתינה כשליחים טובים של הבורא הטוב.
להיות עם סגולה זו אחריות גדולה. אנחנו מסוגלים לזה.
