כמדי שנה עם בוא האביב מתעורר בלב הציפורים אותו דחף קדום, צורך עז לצאת למסע. מיליוני ציפורים, קטנות וגדולות, מתכוננות למסע נדידה ארוך ומפרך. הן עוזבות את ביתן הקבוע, את הקן החמים, ויוצאות למסע בן אלפי קילומטרים אל מקומות רחוקים, שם מחכה להן מזג אוויר נוח יותר ומזון בשפע.
המסע הזה אינו קל. הן מתמודדות עם סכנות רבות: טורפים, סערות, רעב ותשישות. אך למרות הכל הן ממשיכות לטוס, מונעות על ידי תקווה, על ידי אמונה בעתיד טוב יותר, באפשרות טובה יותר. הן יודעות שלהמשיך את החיים במקום שבו הן נמצאות רק כי הן התרגלו וזה נוח, זה לא יהיה רעיון טוב. החיים שלהם עלולים להסתיים.
*
גם החיים שלנו הם מסע מתמשך, מלא בשינויים ובאתגרים. חיי השגרה הם טובים וחשובים לצורך עבודה והתפתחות. אך אחת לתקופה עלינו לעצור ולבחון אם המציאות הזו אכן מיטיבה איתנו, ואולי הגיע הזמן לפרוש כנפיים למציאות טובה יותר. אסור לנו להיתקע בתודעה ישנה ובתפיסת מציאות קטנה ומצומצמת, רק כי זה היה לנו עד עכשיו נוח. יש לנו תמיד אפשרות להתפתח, לצמוח, להתקדם, לעלות מעלה מעלה למציאות חדשה עם שמיים חדשים ובהירים.
