ההכנות לחתונה היו בעיצומן וגברת לוי סגרה על שמלה מפוארת לחתונה, אצל חברת השכרת הבגדים 'שמלות לאירועים', אלא שלבסוף היא החליטה שהיא רוצה לעשות מספר תוספות ושינויים בשמלה המושכרת. היא התקשרה להשכרת השמלות וביקשה את התוספות, אלא ששם דרשו ממנו מקדמה של חמש מאות שקלים כדי לוודא שהשינויים לא יבוצעו סתם ושהיא אכן תיקח לבסוף את השמלה. היא שילמה את המקדמה, אלא שלמחרת היא התחרטה והחליטה שהיא לא מעוניינת לשכור את השמלה. גברת לוי התקשרה ועדכנה את השכרת השמלות, והם סירבו להחזיר לה את הכסף בטענה שבדיוק בגלל זה הם לקחו ממנה את המקדמה. אבל גברת לוי טענה: "הרי עדיין לא עשיתם שום שינוי בשמלה, אז למה לקחת ממני סתם את הכסף?" אבל הם סירבו להתייחס לטענה ולהחזיר את הכסף. מה דעתכם? האם השכרת השמלות צריכה להחזיר לגברת לוי את המקדמה?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קצ"ח סעיף ו' בדין: 'שכירות מטלטלין בכסף'. 'נתיבות המשפט' סימן של"ג סעיף קטן א' בדין: 'שכירות פועלים בכסף'.
תשובה לשאלה "יש פרס לאמרגן" (שאלה מס' 654)
תקציר השאלה השבועית: לאחר מסיבת הסיום של סוף השנה בבית הספר, הרצפה נשארה מלוכלכת, אפי המנהל ניגש לצחי ואמר לו: "אין לי מנקה לבית הספר ואני חייב שמחר בבוקר הוא יהיה נקי, אם תנקה אחרי המסיבה את בית הספר – תקבל ממני אלף שקלים!" צחי הסכים כמובן אבל הוא לא תכנן לנקות בעצמו, הוא שכנע את חבריו להכיר תודה לבית הספר באמצעות ניקיון המקום והם התגייסו בהמוניהם ותוך שעה בלבד, בית הספר היה מבריק ונוצץ. למחרת בבוקר, כשביקש צחי את הכסף, אמר לו אפי: "אני מוכן לשלם, אם אתה הייתה מנקה. אבל אתה גרמת לאחרים לעבוד ולכן לא מגיע לך כסף!" וצחי טוען: "מה אכפת לך מי ביצע את העבודה?" בינתיים השמועה הגיעה לאזני חברי הכיתה של צחי שכעסו וביקשו גם הם חלק מהכסף, מה דעתכם? למי הולך הכסף, לצחי, או לחבריו, או שהוא נשאר אצל אפי המנהל?
תשובה בקצרה: אפי חייב לשלם לצחי את הכסף, אפילו שצחי לא ניקה בעצמו את בית הספר.
תשובה בהרחבה: בגמרא (מסכת 'בבא מציעא' דף ע"ז) מובא נידון מעניין לגבי אדם ששכר פועלים וסיכם איתם שיבואו ביום שלמחרת כדי להשקות את השדה שלו, בלילה ירד גשם וממילא עבודתם של הפועלים הייתה מיותרת, אבל הפועלים שכבר התכוננו לכך שביום ראשון יש להם עבודה, נשארו ללא עבודה באותו יום והם תובעים מבעל הבית שישלם להם בכל מקרה על העבודה. במקרה כזה, ההלכה היא שכיוון שהפועלים ידעו מלכתחילה שיתכן וירד גשם, היה עליהם לקחת זאת בחשבון ובעל הבית אינו חייב לשלם להם. אבל במקרה שונה קצת, שבו הנהר עלה על גדותיו והציף את השדה, שזה דבר שאי אפשר להעלות על הדעת, במקרה כזה בעל הבית ששכר את הפועלים יצטרך לשלם להם עבור יום עבודה (ויש לדון בנפרד לגבי תעריף השכר) אף על פי שלא ביצעו בפועל את העבודה. וכן במקרה שלנו, אפילו שהמלאכה נעשתה בידי אחרים אפי המנהל צריך לשלם לצחי כיוון ששכר אותו לביצוע עבודת הניקיון בבית הספר.
האם צחי צריך לשלם לחברים שלו שניקו את בית הספר?
במקרה שלנו, החבר'ה שעבדו מבקשים את חלקם ומדוע נפטור את צחי מלשתף אותם באלף השקלים שיקבל מאפי המנהל? אבל התשובה לכך נעוצה בסברה פשוטה והגיונית. החברים של צחי לא באו לעזור לו כדי לקבל כסף, הוא לא שכר אותם לכך והם לא השכירו את עצמם לעבודה זו, הם התנדבו לעשות את העבודה הזאת כיוון שהבינו שזה דבר חשוב, לכן ממילא אין להם כל טענה על צחי שלא דיבר איתם אף פעם על כסף.
אמנם, צחי נהג שלא בהגינות, ולמעשה שכזה קוראים 'גְּנֵבַת דַּעַת', כיוון שהוא לא גילה להם את הסיבה האמיתית שבגינה הוא רוצה שינקו את בית הספר, אלא אמר להם משהו אחר. אבל עדיין הוא יקבל מאפי המנהל את הכסף ולא יהיה חייב לחלק ממנו לחברים.
