יאו לינג היה סגן מפקד גדוד הדרקון האדום – חטיבת העילית של לוחמי הצבא הסיני. מפקד הגדוד, סו ג'יאו, קיבל פקודות ישירות מהקיסר בכבודו ובעצמו. באותה תקופה ממלכת סין הייתה בעיצומה של מערכה צבאית קשה וסוערת כנגד הצבא ההוני – שהיה אספסוף של שבטים פראיים ובורים שהשליטו טרור ואימה בכל שטח שכבשו בדרכם. המטרה הסופית שלהם, הייתה לפלוש לסין ולכבוש את עיר הבירה, במטרה לקחת את הקיסר בשבי ובכך לשבור את רוחו של העם הסיני ולשלוט במדינה.
סו ג'יאו לא חיבב את סגנו יאו לינג, בלשון המעטה. הוא תמיד היה נראה לו מתנשא מדי ורכרוכי. לינג מעולם לא אחז בחרב אלא רק היה צופה בקרבות ונותן הוראות. עומד מהצד ומלטף את זקנו הלבן בתנועות נחשיות, בעודו מתבונן בחיילים כשהם נלחמים. סו ג'יאו ניסה לא פעם להצר את צעדיו של יאו לינג בכל דרך שעלתה על דעתו. באופן קבוע הוא היה לוחש על אוזנו של הקיסר, כי יאו לינג לא מתאים להוביל חיילים בקרב ועליו להישאר יועץ בארמון. אך הקיסר צ'ירוהיטו לא שעה לבקשותיו: "יאו לינג הוא האסטרטג הדגול ביותר ברחבי סין כולה, עליו להיות בשטח ולנהל את הטקטיקה הצבאית שלנו בזמן אמת", חזר ואמר הקיסר.
יום אחד הגיעה ההזדמנות שסו ג'יאו חיכה לה כל כך הרבה זמן. התחמושת בשטח אזלה להם והוא הציע שהם יחזרו לכיוון העיר הקרובה, שם יש נפחייה שתוכל לייצר להם חיצים חדשים ללחימה. "אנחנו לא יכולים לחזור עכשיו", סתר אותו יאו לינג בפני הלוחמים. סו ג'יאו הרים את פניו באיטיות והביט בו בכעס: "מה אמרת?" שאל בחדות. אבל יאו לא הניד עפעף: "אמרתי שאנחנו לא יכולים לחזור, ההונים קרובים מדי, אם הם יראו שהתקפלנו הם יכבשו את השטח הזה ויבצרו אותו. לכבוש אותו בחזרה יעלה לנו בבזבוז מיותר של חיי אדם יקרים!"
"האיש הזה רוצה להשאיר אתכם פה כמו ברווזים במטווח!" קרא סו ג'יאו בפאתוס והצביע ישירות על לינג: "אין לנו תחמושת כדי להגן על עצמנו, אבל לא נראה שזה מעניין אותו בכלל". מלמולי זעם החלו למלא את חלל האוהל הפיקודי, אך לא נראה שזה הזיז בכלל ללינג, שהמשיך ללטף את זקנו הארוך והמחודד בתנועה יציבה. לבסוף, הוא הרים את ידו להסות את החיילים ואמר: "אני אשיג לנו תחמושת מספיקה, גם בשביל להגן על האזור וגם בשביל לתקוף את ההונים".
סו ג'יאו זקף גבה ואז נפל לו האסימון, סוף סוף הוא יכול להיפטר אחת ולתמיד מהאיש המרגיז ששימש כסגנו: "טוב ויפה לינג, אם תצליח להשיג 20,000 חיצים תוך שבוע – זו הכמות שאנו צריכים כדי להמשיך להחזיק בשטח – תקבל ממני מדליית גבורה מיוחדת. אך אם לא תצליח, אתה תישפט על בגידה ופגיעה חמורה בביטחון המולדת ותושלך לבור הנמרים בחצר הקיסר". לינג הפסיק ללטף את זקנו ואמר: "לא!".
סו ג'יאו התעצבן: "מה זאת אומרת לא?" שאל בקול שקט וכועס. אבל לינג לא הניד עפעף: "אני אשיג לך 30,000 חיצים תוך שלושה ימים בלבד", ענה לינג. ג'יאו ידע היטב שלהכין חץ אחד בודד לוקח בערך דקה באמצעות כבשן לוהט. אבל הם היו באמצע שומקום ולא היה להם לא כבשן ולא מתכת, כך שאין ללינג שום סיכוי להשיג את החיצים המדוברים. "בהצלחה!" החווה ג'יאו קידה ועזב את הרחבה.
התקרית ברחבת המסדרים הפכה לשיחת היום בקרב החיילים הנרגשים, כולם ציפו לראות איזה שפן ישלוף לינג מכובעו המשולש. אך יאו לינג רק עמד על גבעה סמוכה, הביט אל האופק וליטף את זקנו באיטיות. היום הראשון עבר ללא התקדמות וכך גם היום השני, אפילו חץ אחד בודד לא הופיע. בבוקר היום השלישי, ציווה לינג לאנשיו המבולבלים להכין שלוש ספינות, חבילות קש, ואת תופי המלחמה הגדולים. סו ג'יאו הביט בתימהון בלינג מפליג אל האופק, בלי להביט לאחור.
כאשר הגיעו הספינות לטווח ירייה מחופי האי שבו התפרסו הכוחות ההונים, לינג הורה להם לרפד את הספינה בקש, לרדת אל בטן הספינה, להכות בכל הכוח בתופים ולשאוג קריאות קרב רועמות. ההונים שהיו בטוחים שהם מותקפים על ידי כוח סיני גדול, העמידו מיד את כל הקשתים בעמדות קרב והמטירו לכיוון האוניות מטחי חיצים בלתי פוסקים. אך הרעש והצווחות לא פסקו, ההונים דרכו שוב את קשתיהם מחדש והמשיכו לירות עוד ועוד…
לקראת הצהריים חזרו לינג וספינותיו, כשבחבילות הקש שלהם נעוצים עשרות אלפי חיצים. החיילים נשאו אותו על כפיים ושרו לו שירי ניצחון, כעת הם היו מוגנים מול האויב האכזר. באותו הערב כאשר ישבו רק לינג וסו ג'יאו באוהל הפיקוד ולגמו שיכר אורז מריר, שאל ג'יאו: "אבל לא הבנתי, מה עשית שם על הגבעה? לינג חייך והבריש את זקנו: "אני בקיא באורחות מזג האוויר, על פי תנועת העננים והרוח ידעתי שבמהלך שלושת הימים הקרובים צפוי לנו מזג אוויר ערפילי ועכור. כל שנותר לי לעשות היה לוודא את התזמון המדויק, כדי שכוחות ההונים לא יוכלו לראות את ספינותינו ויטעו לחשוב על פי הרעש, שמדובר בכוח גדול וישתמשו בכמות אדירה של חיצים. את החיצים האלה לקחנו בשבי וכעת אנו נשתמש בהם בחזרה כנגד האויב ההוני…"
העולם הזה נקרא עולם השקר, מכיוון שכעת דרכי ה' מכוסות ונסתרות מאיתנו. רק כאשר נגיע לעולם האמת ניווכח לראות שתמיד ובכל מצב, כל מה שעבר עלינו היה חלק מהתוכנית האלוקית שנועדה להיטיב עמנו, גם אם לא תמיד אנו רואים את התוצאה המיידית…
