ישראל, המתגורר בשכירות, ערך סעודת 'שבע ברכות' לגיסו בביתו והזמין את המשפחה המורחבת. במהלך האירוע נגרם נזק בטעות לברז האמבטיה על ידי אחד האורחים, והתברר שיש צורך להחליפו. ישראל פנה לבעל הדירה וביקשו להחליף את הברז, אך הלה טען: "הנזק נגרם בגלל אורח שלך, עליך לשלם." ישראל השיב: "מה הקשר אליי? מתוקף היותך בעל הבית, עליך להחליף את הברז, ואם תרצה – תתבע את האורח שלי." מי חייב לשלם את הנזק?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש״א סעיף א׳ בדין: 'האם יש שמירה בקרקעות׳ והאם הסכם יכול לחייב בשמירה, סימן שט״ו סעיף ב׳ בדברי ה'שולחן ערוך'.
תשובה לשאלה 'הציורים שהוכתמו' (שאלה 834): שמעון הניח את תיקו בתא המטען. כשירד מהאוטובוס, גילה לתדהמתו מזוודות רבות של נוסעים אחרים על תיקו. במשיכת תיקו החוצה, התגלגלה מזוודת ציורים של יאיר ונקרעה, והציורים הוכתמו והושחתו. יאיר תבע משמעון פיצוי, אך שמעון טען: "רק משכתי את תיקי, איני אשם שמזוודתך הייתה מעליו. איני חייב לשלם!"
המושג ההלכתי: אדם בהול על ממונו.
תשובה בקצרה: אם התיק של יאיר לא ניזוק מעצם הנחת התיק של שמעון תחתיו, שמעון חייב לשלם על הנזק. אך אם תיק יאיר ניזוק ממשקל כל התיקים שמעליו, שמעון פטור.
תשובה בהרחבה: הגמרא (בבא קמא כ"ח ע"ב) מלמדת: כששור תקף שור אחר, ובעל השור המותקף משך את שורו להצילו, וכתוצאה מכך נפל ומת השור התוקף – פטור בעל השור המותקף מתשלום, שכן לא הייתה לו דרך אחרת להציל את ממונו. אולם אם דחף את השור התוקף בכוח מיותר כשיכול היה להצילו בדרך אחרת – חייב לשלם. וכך נפסק להלכה (שו"ע חו"מ שפ"ג, ב).
מאידך, אדם שלקח כלי של חברו כדי לתמוך בחבית יין שלו, והבעלים משך את כליו וגרם לשבירת החבית – חייב לשלם. הכלל ההלכתי קובע ש"אדם צריך לעשות כל שביכולתו כדי לא להזיק את חברו", ולכן אם יכול היה לסמוך את החבית בכלי אחר – חייב. אך במקרה של השור איננו מחילים כלל זה, כי "אדם בהול על ממונו" ואין לו זמן לחשוב על הצלת ממון חברו.
במקרה שלנו: התיק של שמעון היה תחת התיק של יאיר, ולפי הכלל "אדם בהול על ממונו" לא היה לו זמן לדאוג שהתיק של יאיר לא יתגלגל. אולם אם לא נגרם נזק מעצם הנחת התיק, והיה לשמעון זמן לדאוג שהתיק של יאיר לא ייפול, וכיוון שהוא משך את תיקו בפזיזות – חייב לשלם על נזקי הציורים.
