שוקי החליט שהגיע הזמן לקנות נעליים מתאימות עבור החורף שכבר הגיע במלוא העוצמה. הוא נכנס לחנות נעליים יוקרתית ורכש זוג נעליים שמצאו חן בעיניו, בסכום של שלוש מאות שקלים. למחרת כאשר הסתובב ברחובות העיר, הוא הבחין בחנות נעליים שמוכרת את אותו זוג נעליים שאותן רכש אתמול, בסכום של מאה וחמישים שקלים. שוקי החליט לעשות תרגיל, הוא רכש את הנעליים מהחנות הזולה ופנה בחזרה עם הנעליים שרכש אתמול בצירוף הקבלה לחנות היוקרתית וביקש לקבל את הכסף בחזרה כפי שמחויב בחוק. אביהוא ששמע על התרגיל של שוקי, פנה אליו ואמר: "אסור לך לרמות אותם! הרי אתמול רצית מאוד את הנעליים וחוץ מזה, כבר נעלת אותן!" ואילו שוקי טען: "רציתי, עד שגיליתי אותן בחצי מחיר. לפי החוק אני יכול לקבל את הכסף בחזרה!" האם מותר לשוקי לבקש את הכסף בחזרה? ומה יהיה הדין אם הוא לא השתמש עדיין בנעליים החדשות שקנה?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שמ"א סעיף ד' בדין: 'חיוב נהנה'. סימן רל"ד סעיף א' והאם זה דומה לדין של 'המאכיל את חברו איסור, האם צריך לשלם'.
תשובה לשאלה "למה לשלם?" (שאלה מס' 678)
תקציר השאלה השבועית: יהודה יצא עם אשתו למסעדה, אלא שלאחר הארוחה כשהגיעו הביתה, הם החלו לסבול מכאבי בטן קשים. למחרת בבוקר כשהתייצבו אצל רופא, קבע הלה שמדובר בקלקול קיבה ונתן להם תרופות מתאימות. בצהריים, נזכר יהודה ששכח לשלם לבעל המסעדה. כשסיפר על כך לאשתו, היא אמרה: "על מה לשלם לו? על כאבי הבטן שסבלנו מהם יום שלם? על כך שהפסדנו יום עבודה? למה לשלם אם רק סבלנו כתוצאה מהאוכל שלו?!". יהודה לא רצה לחרוץ דין לעצמו וניגש לרב בית הכנסת כדי לברר את ההלכה. מה לדעתכם השיב לו הרב?
תשובה בקצרה: אם ברור שהאוכל במסעדה היה מקולקל, יהודה פטור מתשלום.
תשובה בהרחבה: מצאנו בהלכה שבכל מקום שאדם נהנה מחברו, אפילו אם לא עשו ביניהם איזשהו הסכם, או אפילו שאותו אדם מכר לו חפץ מסוים והמקח התבטל מכל סיבה שהיא – עדיין חייב לשלם עבור מה שנהנה ומשערים מראש מהי רמת ההנאה שעליה הוא חייב לשלם, כפי שראינו בהלכה לגבי יתומים שאכלו פרה שחשבו שהייתה שייכת לאביהם ולבסוף התברר שהפרה לא הייתה שייכת לו, אלא הוא רק שאל אותה ממישהו אחר. הם יהיו חייבים לשלם 'דמי בשר בזול' כפי ההנאה שנהנו ולא את מחירה המלא של הפרה. ובמקרה שלנו למשל, אף על פי שהעסקה התבטלה כי האוכל היה מקולקל, עדיין יהודה ואשתו נהנו מעצם האכילה במסעדה.
אז מה הדין למעשה?
נראה בסופו של דבר שיהודה פטור מתשלום כפי שמצאנו בהלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רל"ד) לגבי אדם שהאכיל את חברו באיסור תורה והאוכל לא ידע, שאז הוא פטור מתשלום, שהרי אם היה יודע לא היה אוכל וכל שכן שלא משלם עבור האוכל. ואף על פי שקודם שידע מכך נהנה מהאוכל למעשה, אך ברגע שידע שאכל איסור קצה נפשו באוכל והוא הצטער על כך מאוד ואין לו שום הנאה כלל. ולכן ניתן לדמות זאת למקרה שלנו ולומר שיהודה יהיה פטור מתשלום על האוכל במסעדה.
