סהר הביט באושר במאות האנשים שגדשו את רחבת הכניסה למסעדה החדשה שבבעלותו. הנוכחים הסתובבו בין דוכני המזון והאטרקציות השונות וקיבלו הסבר קצר על המסעדה שנפתחה לראשונה בבוקר אותו היום.
כבר לפני זמן רב החל להירקם במוחו הרעיון לפתוח מסעדה בשכונה המתפתחת בעיר. לפני מספר שנים כמעט ויישם בפועל את הרעיון. כל האמצעים היו בידיו, אפילו חיסכון של מאות אלפי שקלים שחסך בעמל רב היה ברשותו. יום אחד הגיע לבית הוריו נוכל שהציג את עצמו בשם 'יורם'. הוא התחזה בפני אביו לבנקאי, והאב מסר לו בתמימות את פרטי החשבון שלהם עם הקודים לכניסה לחשבון. הנוכל הצליח בערמומיות להעביר את כל חסכונות הוריו לחשבונות בחוץ לארץ, ונעלם ללא שהשאיר אחריו ראיות. הדבר אירע חודשים ספורים לפני מתן התשלום האחרון עבור רכישת דירה שבשבילה חסכו שנים ארוכות.
המשבר היה פתאומי ונחת ללא התראה מוקדמת. הוריו הפכו ביום בהיר לאנשים שבורים ועצובים, סהר ידע שהמעשה הנכון מבחינתו יהיה להעביר להוריו את כל חסכונותיו כדי שיוכלו להשלים את רכישת הדירה, ואכן כך עשה. הוריו הודו לו בהתרגשות והחיים החלו לחזור אט אט למסלולם הבריא.
תוך כמה שנים חסך סהר מחדש את הכסף לפתיחת המסעדה, גייס שפים וטבחים מוכרים, ארגן הפנינג גדול כאירוע פתיחה ופרסום למסעדת "וורדי" שבבעלותו. סהר השקיע במסעדה את כל כולו, לא חסך בעיצובים, ריהוט וכלים ברמה הגבוהה ביותר.
על פי כל ההערכות המסעדה הייתה להיות שוקקת חיים במשך כל היום. עברו שבועות וחודשים כמעט ללא סועדים, וסהר החל להבין כי ייתכן וטעה בגדול בהערכותיו הראשוניות. מדי יום ספג הפסדים משמעותיים, ולאחר זמן רב החל להפנים בצער שיהיה עליו לסגור בקרוב את המסעדה.
באחד מלילות אותו השבוע הלך סהר לישון בהרגשה כבדה, אבל שום דבר לא הכין אותו לדפיקות על דלת ביתו לפנות בוקר. בפתח עמדו שלושה שוטרים שהזמינו אותו להצטרף אליהם למסעדה.
כשהגיעו, חשכו עיניו למראה צוותי הכיבוי שעמלו על כיבוי הכניסה למסעדה. עוד בטרם הבין מה קרה, ניחם סהר את עצמו שלפחות יקבל החזר מחברת הביטוח, אך לפתע אחז את ראשו בידיו. לפני כמה ימים, כשהבין שיהיה עליו לסגור את העסק ביטל את החוזה היקר עם חברת הביטוח, כך שאת כל הנזקים יישא הוא בלבד. הוא הרגיש שהראש שלו מתפוצץ, שום דבר לא היה יכול לתאר את הכאב שחש סהר באותם רגעים.
מפקד המשטרה הסביר לו באדיבות מקצועית על פורץ שרוקן את כל תכולת הכספת במסעדה, וככל הנראה כדי לא להותיר ראיות, הצית את המסעדה. עוברי אורח ערניים הזעיקו במהירות את לוחמי האש שהצליחו לעצור את התפשטות השריפה לתוך המסעדה, אך הכניסה אליה נשרפה כליל. לאחר שכובתה האש לחלוטין, נדהמו הכבאים למראה בלון גז אליו היה מחובר בקבוק תבערה. הבלון הונח במקום על ידי הפורץ במטרה להשמיד לחלוטין כל ראיה מהשוד, אך משום מה הוא לא התפוצץ.
הבלון שהונח בכניסה למסעדה סוקר בהרחבה בכל אמצעי התקשורת. המחשבה מה עלול היה לקרות אילו היה מתפוצץ הטריפה את דעת התושבים והסיפור הפך במהירות לשיחת היום, ותושבי העיר, שנדהמו מהיקף הפשיעה בעיר, יצאו למחות ולדרוש טיפול שורש בפשיעה בעיר. אלפי תושבים התרכזו מדי יום על יד מסעדת "וורדי". הצהרות מפקדי המשטרה ניתנו על רקע המסעדה השרופה, וכתבות תקשורת רבות צולמו או שודרו מפתח המסעדה.
תמונת בלון הגז על יד המסעדה הפכה לסמל המאבק לטיפול שורש בפשיעה בכל העיר. תוך מספר ימים לא היה תושב בעיר שלא ביקר ליד מסעדת "וורדי".
סהר הבין את גודל ההזדמנות. הוא דאג לשיפוצה המהיר של המסעדה, ומיד עם פתיחתה המחודשת היא הפכה למוקד עלייה לרגל של אלפים שבאו לעודד ולחזק, וכמובן לסעוד במגוון המאכלים שהוצעו במסעדה. הרווחים זינקו לשחקים והותירו מאחור את הימים האפורים בהם לא פקדו אנשים את המסעדה.
כעבור חודש ימים הצהירה המשטרה על לכידת הפורץ. סהר הוזמן להעיד בבית המשפט במשפט מתוקשר שהתקיים, אך ברגע שעלה לדוכן העדים החוויר לפתע. הוא הביט בנאשם, ולפתע צעק: "יורם?" מי שישב על כיסא הנאשם זוהה על ידי סהר כאותו "בנקאי" שעקץ את הוריו לפני מספר שנים.
הוא נלקח לחקירה נוספת ובמהלכה הודה בכל מקרי העוקץ שביצע. בסיוע המשטרה חשבונות הבנק שלו בחו"ל הועברו כולם לטובת קרן שתשיב להם את הגזלה, בתוספת פיצויים נרחבים. סהר היה מאושר כאשר הוריו החזירו לו את הכסף שהעמיד לרשותם בשעה הקשה, הוא הצליח גם להגשים את חלומו על פתיחת המסעדה, וגם לקבל בחזרה את הכסף שממנו התייאש כבר מזמן…
*
על רצונו של בלעם הרשע לפגוע בנו נאמר: "…וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ". ובכך התורה מלמדת אותנו מסר חשוב, שגם כשהכול נראה רע ושחור, גם כשנדמה שהמציאות היא "רעה", יש בידי ה' להפוך את הרעה עצמה לטובה גדולה. האמונה נותנת כוח ותקווה להתמודד גם עם אתגרים לא פשוטים.
